בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טוס לנו מהעיניים

יונתן שפירא מבולבל. בזמן שברדיו מתנגן הלהיט שכתבה עליו איה כורם, החליטה חברת התעופה שהעסיקה אותו לוותר עליו. שפירא משוכנע שהטייס הראשי, תא"ל אילן הרשקוביץ, מתנכל לו בגלל שיזם את קמפיין הטייסים הסרבנים. "מכתב פיטורים תקבל מערפאת", הטיח בו המנכ"ל. "הוא טייס מצוין, שלא רצה לעבוד בקיץ", מתעקשים בחברה

תגובות

יונתן שפירא נבוך מיונתן שפירא. כששפירא, מיוזמי מכתב הסירוב של הטייסים, מקשיב לגלגל"צ בשבועות האחרונים קשה לו לחמוק מהשיר ששרה עליו איה כורם. "יושבים ביחד על החול, ים כחול/ בקבוק של בירה, זה רק אני והשחפים ויונתן שפירא" - שרה כורם - "הלב שלי דופק חזק מתחת לבגדים/ יונתן שפירא, תעשה לי ילדים".

יונתן שפירא, הטייס, יודע שהשיר הזה נכתב עליו, לא על שום יונתן שפירא אחר. גם לא על פקד יונתן שפירא ממשטרת העמקים שהתוודה לפני כמה שבועות ב"ידיעות אחרונות" כי הוא דווקא די מרוצה מכך שכורם, בתה של קצינה ששירתה אתו במשטרה, שרה עליו שיר כזה, רק עניין הילדים קצת מביך אותו, שכן הוא, הפקד שפירא, בכלל איש דתי, נשוי ואב לארבעה ילדים.

פקד שפירא טעה וייחס לעצמו התאהבות לא לו, ויונתן שפירא, הטייס-הסרבן, ידע זאת מהרגע הראשון. את כורם הכיר כשלמדו יחד ברימון, בית הספר למוסיקה, היא סיפרה לו שהיא עומדת להקליט עליו שיר, הראתה לו את המלים, והם שניהם, כך הוא אומר, ראו בזה סוג של בדיחה. שפירא לא האמין שהבדיחה הפנימית הזאת תהפוך ללהיט הקיץ של גלגל"צ. והוא נבוך פעמיים. פעם אחת משום שמביך אותו לשמוע את הפזמון החוזר, המעריץ: "ואמא, היא תמיד אמרה לי:/ כל הגברים אותו דבר/ אם אחד יילך היום/ אחר יבוא מחר/ אבל אמא לא הכירה את יונתן שפירא".

פעם שנייה משום שבזמן שברדיו מתנגן השיר המחמיא, בחברת התעופה, שבה עבד בשש השנים האחרונות, החליטו לוותר על שירותיו. שפירא, כך נטען בכתב התביעה שהוגש נגד החברה לבית הדין לעבודה בחיפה, משוכנע שעבודתו הופסקה בגלל דעותיו, בגלל מעורבותו במכתב הטייסים הסרבנים.

בניגוד לאמא של כורם, בומה אייזנברג, המנכ"ל של חברת אירופאוור, ותא"ל (מיל') אילן הרשקוביץ, הטייס הראשי של החברה, לשעבר מפקד להק אוויר למסוקים, דווקא מכירים ומוקירים את שפירא. "הוא טייס מצוין", אומר עליו הרשקוביץ.

ובכל זאת, הם לא רוצים אותו בחברה. שפירא טוען שהרשקוביץ אמר בחודשים האחרונים כי אצלו "לא יעבדו טייסים שחתמו על איזה מכתב קצינים או טייסים". על היסוד הזה טוען מיכאל ספרד, עורך דינו של שפירא, כי חברת אירופאוור לוקה ב"התנהגות מקארתיסטית של חברה מסחרית אשר פיטרה עובד מצטיין שלה בשל השקפת עולמו המוסרית והפוליטית שאין לה כל נגיעה לעבודתו בה". כך נטען בכתב התביעה שהוגש בסוף השבוע שעבר.

הרשקוביץ, המכונה בפי כל "הרשקו", מכחיש שאמר, שייפרע משפירא בגלל דעותיו הפוליטיות. הם מעולם לא שוחחו על תופעת הסרבנות, למרות שפעם אחת שפירא ניסה לגרור אותו לשיחה בנושא. "הוא (שפירא) משער מה דעותי עליו, וזה בסדר גמור מה שהוא משער", אומר הרשקוביץ.

מהטובים שיש

אבל יש אדם אחד לפחות ששמע מהרשקוביץ מהן דעותיו על הסרבנות. סא"ל (מיל') יואל פיטרברג היה אחד מ-27 הטייסים שחתמו בספטמבר 2003 על המכתב שזכה לתואר "מכתב הטייסים הסרבנים". "אנו, טייסים ותיקים וטייסים פעילים כאחד", נכתב באותו מכתב, "מתנגדים לביצוע פעולות תקיפה בלתי חוקיות ובלתי מוסריות מהסוג שמבצעת מדינת ישראל בשטחים. אנחנו, שחונכנו לאהוב את מדינת ישראל ולתרום למפעל הציונות, מסרבים לקחת חלק בתקיפות חיל האוויר במרכזי אוכלוסייה אזרחית... מסרבים להמשיך לפגוע באזרחים חפים מפשע".

פיטרברג מכיר את הרשקוביץ כמעט 30 שנה, מאז גדלו יחד בטייסת הקוברות של חיל האוויר. "טייס מוכשר מאין כמוהו, מהטובים שיש", הוא אומר עליו. הרשקוביץ הלך לקריירה של פיקוד, פיטרברג פרש מחיל האוויר ועבר לעבוד באל-על, אבל הם נשארו בקשר. לכן פיטרברג לא הופתע כשהרשקוביץ התקשר אליו נסער ביום שישי בבוקר, מיד לאחר פרסום הראיון עם הטייסים הסרבנים ב"ידיעות אחרונות".

"הוא שאל אותי איך העזתי לצאת נגד חיל האוויר ולסרב, ואם אני לא מבין איזו עבודת קודש חיל האוויר עושה", משחזר פיטרברג. "אחר כך הוא גינה אותי בחריפות. הבנתי שאין טעם להמשיך לדבר וניתקתי את הטלפון". "כעסתי עליו ברמה האישית", מאשר הרשקוביץ', "כי אני מכיר אותו הרבה שנים. לא זוכר שאמרתי מלים קשות, הוא ניתק את השיחה די מהר".

בשלב ההוא, שפירא לא ממש הכיר את הרשקוביץ. את השירות שלו בחיל האוויר עשה שפירא במסוקי אנפה ואחר כך במסוקי בלק-הוק. ב-1999 פרש מחיל האוויר בדרגת סרן, וכמו רבים מיוצאי החיל, מצא עבודה באירופאוור, חברה בבעלות אוסטרלית, שמבצעת עבודות אחזקה שונות, בעיקר עבור חברת החשמל.

באוקטובר 2001 ביקש חיל האוויר משפירא לחזור לצבא כדי לעזור להכניס לחיל טייסת חדשה של מסוקי בלק-הוק ("מסוק נפלא, אני מת עליו", אומר שפירא). אירופאוור הסכימה, בתנאי ששפירא יחזור מיד אחר כך לחברה, וכך היה. ב-2002 חזר שפירא לאירופאוור ואז החליט המנכ"ל אייזנברג לשלוח אותו להשתלם באוסטרליה בטיסת פלטפורמה. בטיסה הזאת מחברים משטח חיצוני למסוק, כשעליו יושב אדם, מחובר בכבלים, ומבצע עבודות בקווי חשמל או בעמודי חשמל, תוך מגע ישיר עם החוטים. לא מומלץ לחטוף זרם מהחוטים האלה. מדובר בקווים של מתח-על, עד 400 אלף וולט, פי 200 מעוצמת זרם בבית פרטי. "טעות אחת קטנה, שלך או של האיש על הפלטפורמה, יכולה להיגמר בזה שהמסוק יישרף", אומר שפירא. "החיים שלנו תלויים זה בזה".

אחרי ההכשרה באוסטרליה, שפירא הפך לטייס היחיד בארץ המוכשר לבצע טיסת פלטפורמה. האוסטרלים סמכו עליו, גם המנכ"ל אייזנברג. שפירא אהב את העבודה לא רק בגלל האדרנלין והאתגר. "הכי כיף היתה הטיסה בדרך לעבודה, אם זה במכתש רמון או בקרית שמונה", הוא מספר. "הכרתי את כל הגבעות הצחיחות במדבר, הנחלים, האגמים הקטנים. אלה דברים שאתה לא יכול להשיג כשאתה מטיס טיסות שכר מתל אביב לאילת בגובה 30 אלף רגל".

בתוך קופסה קטנה

האידיליה הזאת היתה יכולה להימשך זמן רב: עבודה במסוקים מפעם לפעם, תלוי בעונה (רוב העבודה מתבצעת בחודשי הקיץ); מילואים פעם בשבוע בבלק-הוק בצה"ל; ולימודי מוסיקה ברימון, חלום ישן ששפירא טיפח מאז ילדותו. אבל האינתיפאדה באה ופרעה הכל. במבצע חומת מגן הוא השתתף כטייס, וסוגיות של מוסר וטוהר הנשק התחילו להציק לו. אחיו הגדול, זוהר, חייל בסיירת מטכ"ל, הודיע למפקדיו שהוא לא רוצה להמשיך לשרת בשטחים. אצל יונתן המהפך חל אחרי פצצת הטון שהונחתה ביולי 2002 בעזה על ביתו של סאלח שחאדה והרגה 15 איש, בהם תשעה ילדים.

כעבור חצי שנה החל שפירא לארגן טייסים, בהם יואל פיטרברג, לחתום על מכתב הסירוב. תגובת הנגד היתה מיידית וחזקה. ח"כ אורי אריאל הציע לנוסעי אל-על לא לטוס במטוסים שאותם מטיסים טייסים שחתמו על המכתב, בטענה שבעת חטיפה הטייסים עלולים להזדהות עם חוטפים פלסטינים. על הנהלת אל-על ועל חברות תעופה אחרות שהעסיקו טייסים סרבנים הופעלו לחצים לפטר אותם.

שפירא, שעבד בחברה קטנה עם חמישה טייסים בלבד, כולם יוצאי החיל, הרגיש גם הוא בלחץ. הטייס הראשי דאז, בועז פלג, סיפר לו שבחיל שאלו אותו למה הוא ממשיך להעסיק את הסרבן שפירא. אבל פלג והמנכ"ל אייזנברג עמדו בפרץ. ושפירא המשיך לטוס כרגיל.

בסוף 2004 עזב הרשקוביץ את תפקידו הבכיר בחיל האוויר והצטרף לאירופאוור. זמן קצר אחר כך ביקש המנכ"ל אייזנברג משפירא להדריך את הרשקוביץ בטיסת פלטפורמה. וכך, הסרן הסרבן מצא את עצמו מלמד את התא"ל הלוחמני איך לטוס בין החוטים. לשפירא לא היה ספק מה הרשקוביץ חושב על סרבנים כמוהו, אבל זה לא הפריע לו לנהל את ההדרכה כרגיל. "שני אנשים יושבים בתוך קופסה קטנה בין חוטים, ואתה צריך להשגיח שהטייס הטרי לא יעשה שום טעות, למרות שאתה לא יושב ליד ההגה. צריך בשביל זה הרבה אמון", מספר שפירא. "הרשקוביץ התנהג מאוד יפה".

"אמרתי ליונתן שהוא עושה טעות שהוא מדריך את הרשקו", מספר פיטרברג, "אמרתי לו שהרשקו מסתכל עלינו בעוינות וברגע שיוכל, הוא יזרוק אותו מהעבודה. היה ברור לי שזה מה שיקרה. אבל יונתן בן אדם טוב ותמים".

שפירא עצמו זוכר את האזהרות של ידידו פיטרברג. הוא חשש, אבל האמין שמעמדו בחברה איתן. זה גם מה שהבין לדבריו מהמנכ"ל אייזנברג. היום, בדיעבד, שפירא חושב שגורלו נחרץ עם כניסתו של הרשקוביץ לחברה.

בשיחה שקיים שפירא עם אייזנברג לאחרונה, אחרי שעבודתו הופסקה, התוודה באוזניו המנכ"ל כי הרשקוביץ לא רצה אותו, את שפירא, מהרגע הראשון. "כבר לפני שנה הוא אמר את זה", סיפר לו אייזנברג.

כשאין ברירה, משלמים

בקיץ 2005 התקבל שפירא ללימודי שלום ופתרון קונפליקטים באוניברסיטה בווינה. שפירא טוען שדיווח לחברה מראש על כוונתו לצאת ללימודים ואמר להם שהוא מוכן לדחות את נסיעתו עד לסיום העונה הבוערת בסוף אוגוסט. לפי כתב התביעה, המנכ"ל סיכם אתו שבתום שנת הלימודים, הוא יחזור לעבוד באירופאוור. אייזנברג אומר היום כי שפירא נסע לחו"ל ב"התראה של עשרה ימים" וכי מבחינתו הוא עזב את החברה באוגוסט 2005. אלא שבחודשים הראשונים של 2006 שפירא הוזעק פעמיים מחו"ל לישראל, על חשבון אירופאוור, פעם אחת כדי להשלים עבודות שטייסים אחרים לא הספיקו ופעם שנייה כדי להדריך טייס חדש בטיסת פלטפורמה.

עם צאתו של שפירא לחו"ל, הרשקוביץ נשאר הטייס היחיד באירופאוור המוסמך לטוס טיסות פלטפורמה. בתהליך מזורז הכשיר הרשקוביץ את הטייס הראשי דאז פלג לטוס את הטיסות האלה, אבל בתחילת 2006 הטיסות נפסקו, למורת רוחם של אנשי חברת חשמל, שהיתה זקוקה לתחזוקה האווירית שלה, ומנכ"ל אירופאוור שרצה את ההכנסות מהטיסות.

בכתב התביעה נאמר כי הרשקוביץ ופלג הפסיקו לטוס טיסות פלטפורמה "בשל חששם מהסיכון הגבוה הכרוך בביצוען". המנכ"ל אייזנברג לא מתייחס לחששם של הטייסים, אבל מודה שהזעיק את שפירא כדי לסגור את הפערים שנוצרו מול חברת חשמל. "הייתי חייב להביא אותו (את שפירא) כי לא היתה לי ברירה", אומר המנכ"ל אייזנברג. "כשאין ברירה, אז משלמים".

וכך, בחודש פברואר השנה שפירא עבד עדיין בשירות אירופאוור והשלים את המשימות שהצטברו מאז נסיעתו לחו"ל. עם סיום העבודות, חזר שפירא ללימודיו באוסטריה, ובאפריל חזר שנית לתקופה קצרה כדי להדריך טייס נוסף בטיסת פלטפורמה. שפירא שב ללימודיו כשהוא מרגיש נחוץ לאירופאוור מאוד.

אבל בינתיים משהו השתנה בחברה. במארס 2006 התמנה הרשקוביץ לטייס הראשי במקומו של פלג. בתחילה לא הורגש שינוי. במאי שלח המנכ"ל אייזנברג אי-מייל לשפירא וביקש ממנו לבוא לעבוד בתקופת הקיץ. שפירא ענה שלא יוכל לבוא לכל התקופה, אבל ישמח לבוא לרוב העונה. שפירא מספר כי אמר למנכ"ל כי יתקשר תוך זמן קצר ויתאם אתו את המועדים הנוחים לחזרתו ארצה בקיץ.

ייתכן שעשית טעות, התבקשת לעבוד, אבל ניסית להתעלם מהצרכים של החברה?

"יכול להיות שהיה לי חלון של יום וחצי שאולי היה לי צ'אנס אתם, אבל מרגע שהרשקו לא רצה שאני אטוס, אני חושב שגורלי נחרץ. לא יכולתי לבוא לכל התקופה, גם טייסים אחרים בחברה באים והולכים".

אייזנברג אמר ל"הארץ" כי שפירא קיבל הצעה לחזור לארץ, הודיע שהוא לא חוזר בשלב הזה, "ובזה אני רואה את הסיפור גמור". כלומר, לפי אייזנברג, שפירא הוציא את עצמו מחוץ לחברה. בשיחה שקיים אייזנברג עם שפירא לפני שבועות אחדים הוא ציין כי שפירא אכן אמר לו שהוא מוכן לבוא לעבוד במשך רוב עונת הקיץ.

"זה לא נכון שיונתן אמר לי שהוא מוכן לחזור לחלק מתקופת הקיץ", הסביר אייזנברג השבוע. "הוא אמר שהוא נוסע, ורק ביולי הוא התקשר להגיד שהוא חוזר ארצה ורוצה לטוס. אמרתי לו מה שאמרתי לו במאי: שאם יהיה מקום, הוא יטוס".

שפירא טוען שלא הבין אז שלא רוצים אותו יותר באירופאוור. לדבריו, כשניסה לסכם עם אייזנברג את מועד חזרתו לעבודה בקיץ, המנכ"ל התחמק. שפירא התחיל לחשוד והתקשר להרשקוביץ, שבינתיים, כאמור, הפך לטייס הראשי. "שאלתי את הרשקו מתי הכי נוח שאחזור", מספר שפירא. "אבל הרשקו אמר לי: 'יש לנו מספיק טייסים בחברה, אתה לא נחוץ לנו יותר'. אמרתי לו שאני מוכן לחזור רק כדי 'לסתום חורים', אבל הרשקו אמר לי: 'אני לא רוצה שיהיו אי נעימויות. הלא שלי הוא קטגורי. אתה יכול לבוא לארץ, אבל כל עוד אני הטייס הראשי אתה לא תטוס בחברה'. בפעם הראשונה בחיים שלי הרגשתי איך הדם עולה לי לראש".

בגלל הסיפור שלו

הרשקוביץ מאשר שהוא הודיע לשפירא כי קטגורית אין לו עבודה באירופאוור. הסיבה: שפירא לא רצה לבוא במאי, הוא הכשיר טייסים אחרים במקומו ו"אני לא אוציא טייס מהחברה כי יונתן שפירא הגיע. אין דבר כזה. אם יהיו מספיק טיסות", אומר הרשקוביץ, "שפירא הוא הראשון לקבל אותן, כי הוא טייס מצוין. אבל אין מספיק טיסות". ולא, אין לזה שום קשר לדעותיו הפוליטיות של שפירא. "הן לא מענייני כאזרח", כך הרשקוביץ.

וחוץ מזה, איך אפשר לומר שהוא זרק את שפירא מסיבות פוליטיות, הרי האי-מייל ששלח המנכ"ל אייזנברג לשפירא בבקשה שיבוא לעבוד בקיץ נשלח כבר בזמן שהוא, הרשקוביץ, שימש כטייס ראשי, והוא נשלח על דעתו. "אם שפירא צודק במה שהוא טוען, לא היה צריך להישלח מייל כזה. היינו יכולים להגיד בוא נתעלם ממנו, לא נתקשר אליו, ואז נגיד לו: אתה לא תהיה פה".

כתב התביעה מצייר תמונה שונה: שיחות של שפירא עם טייסים ועם עובדי חברת חשמל שעובדים מול החברה בטיסות פלטפורמה העלו שני ממצאים: הראשון, יש טיסות ויש טייסים שמוכנים להתחלף אתו, ובכל זאת מנהלי החברה מתעקשים שאין להם טיסות בשבילו. והשני: הרשקוביץ סיפר לכמה אנשים מדוע הוא לא רוצה את שפירא אצלו בחברה. פעם אחת אמר ש"צריך לגמור עם הסיפור של יונתן שפירא". פעם אחרת ש"בגלל הדברים שהוא עושה", שפירא לא יעבוד יותר באירופאוור. ובהזדמנות נוספת אמר שאצלו לא יעבוד מי שחתם על מכתב קצינים או סרבנים.

"הרשקוביץ התבטא בעניין מספר פעמים, הן בפני עובדי החברה והן בפני עובדי חברת חשמל, ואמר דברים שמהם השתמע כי שפירא לא יעבוד יותר בחברה וזאת עקב חתימתו על מכתב הטייסים ופעילותו הפוליטית", נטען בכתב התביעה.

שפירא הרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו. "ההתמקצעות הספציפית שלי בטיסת פלטפורמה היתה הנכס שלי, הדבר שהביא לי פרנסה", אומר שפירא, "והנה בא מישהו שהחליט לסגור בפני את הדלת". הוא דיבר עם אחד ממנהלי החברה, שבזמנו הציע לו לבוא לעבוד אצלם באוסטרליה במשרה מלאה, אבל האיש הסביר שהוא לא רוצה לאבד את הטייס הראשי שלו בישראל בגלל שפירא. "אם יש לך דעות פוליטיות, תתמודד אתן לבד", אמר לו. "יונתן עזב ולא עובד יותר בחברה, אין לזה קשר לעמדות הפוליטיות שלו", מתעקש הבעלים, דיוויד סלומון.

שפירא הגיע ארצה בניסיון להציל את המצב, אבל זה היה, כנראה, מאוחר מדי. המנכ"ל אייזנברג קיבל אותו לשיחה ארוכה, ובמהלכה הודה, כאמור, שהרשקוביץ רצה אותו מחוץ לחברה מהרגע הראשון. אייזנברג, עולה ותיק מרוסיה, סיפר לשפירא על מסכת האפליות שעבר כיהודי בברית המועצות ועל האפליה שסבל ממנה כעולה חדש מרוסיה בישראל, ואמר לו שגם הוא "היה מרגיש חרא" אם היו עושים לו את מה שעושים לשפירא. "אני אדבר עם אילן (הרשקוביץ)", הוא הבטיח לשפירא בסוף השיחה. אבל מאמציו של אייזנברג לא הועילו, כנראה. כעבור כמה ימים הוא התקשר לשפירא וביקש ממנו שיחזיר לחברה את קסדת הטיסה שלו. שפירא אמר שהוא יחזיר את הקסדה בתמורה למכתב פיטורים. "מכתב פיטורים תקבל מערפאת", צעק עליו אייזנברג.

אייזנברג, השבוע: "הוא אמר לי שמפטרים אותו בגלל הדעות שלו. זה לא נכון, התרגזתי, ואמרתי שאם ככה, שיילך לבקש מכתב פיטורים מערפאת. אני לא מכחיש".

פרקטיקה מסוכנת

שפירא אומר שהוא חש תחושת נידוי קשה. "מוזר להרגיש נרדף. אתה מרגיש כמו מישהו שעמד בראש הפירמידה, ופתאום נאלץ לרדת במורד הפירמידה בגלל שמראש הפירמידה אמרת כמה דברים שהכעיסו את האנשים האחרים שעומדים בראשה", אומר שפירא. "הייתי חלק מהזרוע האדירה הזו שנקראת חיל האוויר, עכשיו אני מרגיש את נחת זרועו של חיל האוויר הזה".

הוא מצא עזרה בארגון "פרופיל חדש", הנאבק נגד המיליטריזציה של החברה הישראלית ותומך בפעולות סרבנות. בעיני רלה מזלי מ"פרופיל חדש", מה שקרה לשפירא נובע מחלחול נורמות המערכת הצבאית לשוק העבודה האזרחי. "שוק העבודה נשלט במידה רבה על ידי מערכת הביטחון", אומרת מזלי. "קצינים המסיימים את השירות נשארים קשורים ליחידות שלהם וזה בניגוד לאזרח שפורש מהעבודה שלו. זה בולט אצל טייסים, אבל זה חודר גם למערכת ההוראה ואפילו למערכת הבריאות".

שפירא משוכנע שיש עוד מקרים רבים כמו שלו: עובדים שמופלים בגלל דעותיהם, במפעלים גדולים, בבתי ספר. "חשוב שאנשים יידעו שיש אופציה להתארגן", הוא אומר.

עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את שפירא מטעם "פרופיל חדש", טוען שמדובר בהפרה מובהקת של חוק שוויון הזדמנויות (איסור הפליה). "בית הדין יתבקש לגדוע באבה הופעתה של פרקטיקה שאין מסוכנת ממנה של התחשבנות פוליטית עם עובדים על ידי מעסיקים", כותב עו"ד ספרד בכתב התביעה.

אייזנברג, מנכ"ל אירופאוור, אומר שעדיין לא קיבל את כתב התביעה, אבל הוא ישמח להגיע לבית הדין ולהוכיח את צדקתו, להוכיח ששפירא עזב את החברה מרצונו. "כל פעם שהבן-אדם מגיע לחופשה, כולם צריכים לעמוד דום? אמרתי לו שאני אשמח אם הוא יתבע אותי, כי אז אני אתבע אותו על הנזקים שהוא גרם לי כשהוא נסע לחו"ל באוגוסט 2005 בהתראה של 10 ימים והשאיר את החברה בלי טייס".

לא בגלל איה כורם

בינתיים יצא לרדיו השיר של איה כורם, ושפירא הרגיש שהוא נקלע למצב הזוי. כורם כתבה עליו את השיר, כששניהם למדו ברימון. באחד הראיונות סיפרה שכשראתה את יונתן, "היא נעשתה שלולית". אבל לשפירא יש חברה, שלא קוראים לה איה כורם. באפריל השנה, כשכורם הוציאה את האלבום שלה, הם נפגשו לשיחה. "לא חשבתי שהיא באמת הולכת להוציא את השיר הזה לרדיו. אבל זה יצא, ואני לוקח את זה ממש ברוח טובה", אמר שפירא לאתר נענע.

השיר התנגן בגלגל"צ, בדיוק בימים שבהם התרוצץ שפירא ממקום למקום בניסיון להחזיר לעצמו את העבודה. "זו היתה תחושה מאוד לא נוחה", הוא מספר. "מצד אחד יש את השיר שמתנגן ברדיו ומצד שני מפטרים אותך מהעבודה. זו לא התחושה הכי כיפית".

שפירא עצמו הופיע בעבר, בזמן שלמד ברימון. "הייתי שר שירי מחאה, ובאמצע ההופעה היו מזעיקים אותי למשימה בחיל האוויר", הוא מספר. ברימון לא התמקד בכלי מסוים, למד במגמת הלחנה. עכשיו מתנגן ברדיו גם שיר שלו, שהוא כתב והלחין לפני ארבע שנים, בהשפעת ההפצצה על הבית של שחאדה, האירוע ששינה במידה רבה את חייו.

"רד עלינו אווירון/ עם פצצה של טון", הוא שר בקול באס סקסי, לפחות לפי התגובות לשיר באינטרנט, מעין שיר ערש ששמו "נומו-נומו", "ילדים קטנים ילכו עכשיו לישון/ ושם למעלה בשמים/ טווסים יפי עיניים/ הנה מה טוב ומה נעים/ מלאכי המוות מגיעים".

שפירא שלח את השיר לכל תחנות הרדיו. להפתעתו, גלגל"צ כבר השמיעו את השיר לפחות פעם אחת, 88 אף-אם - חמש או שש פעמים. "אני מקווה שמשמיעים את השיר כי אוהבים אותו, לא בגלל איה כורם או בגלל הסיפור האישי שלי", אומר שפירא.

אבל ממוסיקה, הוא יודע, יהיה לו קשה להתפרנס. הוא אוהב לטוס, ואת זה, הוא מרגיש, רוצים למנוע ממנו. "החבורה ששומעת את הקול שלי מהמסוק במגדל הפיקוח רוצה לראות אותי ואת החברים של עובדים בתחנת דלק", הוא אומר. "הם רוצים לדחוף אותי לעבוד בחו"ל: שאני אמצא עבודה כטייס באוסטרליה או באמריקה, לא בארץ. לכן, כל המאבק שלי הוא כדי שאוכל להישאר בארץ, כדי שאוכל להיאבק על הדעות שלי כאן, לא במקום אחר". "אני רוצה להדגיש שאני אשמח להעסיק את הטייס המצוין יונתן ברגע שיתפנה מקום", מסכם הרשקוביץ', "הוא הטייס הכי טוב שהיה לנו". *



יונתן שפירא: "החבורה ששומעת את הקול שלי מהמסוק במגדל הפיקוח רוצה לראות אותי ואת החברים של עובדים בתחנת דלק. הם רוצים לדחוף אותי לעבוד בחו"ל. אני נאבק להישאר בארץ, להיאבק על הדעות שלי כאן"


תא"ל אילן הרשקוביץ (משמאל) עם מפקד חיל האוויר, אלוף אליעזר שקדי. למטה: שפירא בטיסה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו