בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית מבצע קדש - על גבי קופסת סיגריות

ארכיון צה"ל חושף תיקים סודיים מימי מלחמת סיני

תגובות

"מה שאתה רואה זה העתק, המקור היה על קופסת סיגריות", אומר ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס, על המסמך ההיסטורי שנחשף על ידי ארכיון צה"ל. לקראת ציון 50 שנה למלחמת סיני (מבצע קדש) באוקטובר-נובמבר 1956, יעלה בשבוע הבא הארכיון באתר שלו שרטוט שעשה הרמטכ"ל אז משה דיין של חצי האי סיני, ועליו התווה בשלושה חצים כיצד יתקדמו כוחות צה"ל. על השרטוט כתוב בכתב ידו של פרס: "המפה לפיה דנו על התכנון ברגע שלפני האחרון. צויירה בידי משה דיין".

פרס החתים על המסמך את ראש הממשלה ושר הביטחון אז דוד בן גוריון, וחתם בעצמו. חתימתו של דיין אינה מופיע על המסמך. השרטוט מופיע על נייר מסמכים רשמי שמוטבע בו סמל המדינה וכתוב בעברית ובצרפתית "ראש הממשלה". המסמך נושא את התאריך 24.10.1956 - שישה ימים לפני המלחמה - שהחלה בהצנחת כוחות צה"ל במעבר המיתלה, כ-60 ק"מ מתעלת סואץ.

השרטוט נעשה ביום השלישי והאחרון לדיונים ב"ועידת סבר"; בווילה בסבר, פרבר של פאריס, נועדו בחשאי נציגים של צרפת, בריטניה וישראל לתכנון של המלחמה. ישראל התייצבה לדיונים בהרכב מלא של צמרתה המדינית-צבאית. ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, הרמטכ"ל משה דיין, מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס ועוזרים נוספים.

"יום קודם הציג לנו בן גוריון עשר שאלות", סיפר שמעון פרס, "הוא לא רצה שנצטייר כחרב להשכיר. הוא היה מוכן שנתאם את לוח הזמנים שלנו עם הצרפתים והאנגלים אבל לא היה מוכן שנהיה משתפי פעולה שלהם, ולכן הוא היסס אם להסכים על המבצע ורצה מאתנו תשובות לשאלות שונות באשר להתנהלות הפעולה. דיין ואני חזרנו מהווילה לבית המלון ובן גוריון נשאר לישון שם. כל הלילה דיין ואני הכנו את עצמנו ודנו איך לענות לשאלות כי לא ידענו מה יחליט בן גוריון - האם יאשר את המבצע. כשחזרנו לווילה נפגשנו עם בן גוריון, רצינו להראות לו את תוכנית המבצע על המפה של סיני. אבל מכיוון שלא היתה מפה שלפתי את קופסת סיגריות הקנט שעישנתי; רוקנתי אותה והוצאתי את נייר הכסף, ומצדה השני שרטט דיין את המפה ואת ההתקדמות המתוכננת של צה"ל. מכיוון שרצינו להגיע לשרם א-שייח ולהסיר את המצור, דיין צייר חץ דרומי. כמו כן הוא צייר חץ מערבי לעזה, ומכיוון שלא רצינו להגיע לסואץ אז החץ המרכזי הוא עד המיתלה. התכנית היתה לצנוח במיתלה ומשם להתקדם אחורה לגבול".

אבל המסמך שבארכיון צה"ל הוא לא נייר סיגריות?

"מה שאתה רואה זה העתק. את המקור מסרתי למוזיאון צה"ל".

לא פרס ולא מנהלת הארכיון מיכל צור יודעים מה קרה למקור. צור מספרת כי לפי הרישום בארכיון, המסמך הגיע מלשכת שר הביטחון ב-1982, ולאחרונה כאמור נחשף כחלק מחשיפתם של תיקים סודיים אחרים מאותה תקופה.

אחד מאותם תיקים נושא את הכותרת "פגישות קצינים אצל שר הביטחון". בשעות הערב של החמישה בנובמבר 1956 הגיעו בנפרד לביתו של בן גוריון בשדרות קק"ל בתל-אביב (כיום שד' בן גוריון) כמה קצינים, ובהם הרמטכ"ל דיין, מח"ט הצנחנים סגן אלוף אריאל שרון, האלוף חיים לסקוב, ואחר כך גם סמנכ"ל משרד החוץ יעקב הרצוג. הם הגיעו כדי לדווח לבן גוריון, שנפל למשכב עם סיומה המוצלח של המלחמה. זירת המשבר הועתקה כבר לאו"ם, שם התקיימו דיונים על הפסקת האש, ובישראל זממו כיצד לעכב את כניסתה כדי לאפשר לכוחות בריטניה וצרפת - כפי שסוכם בסבר - להשתלט על תעלת סואץ. בשיחות אצל בן גוריון השתתפו גם סגן אלוף נחמיה ארגוב, מזכירו הצבאי של בן גוריון, ומזכירו יצחק נבון.

בתחילת הדיונים דיווח דיין לבן גוריון: "בשעה 09:30 בבוקר נכנסו כל היחידות לשרם א-שייח, ובכך תם ונשלם כיבוש סיני. בין השבויים ישנו קצין שכולם מתפעלים ממנו, שהיה גם בפלוג'ה (בקרב של הצבא המצרי ב-1948 בנגב - י"מ). הקצין השבוי אמר ש'הפעם זה לא קונץ', הפעם אנו ביחד עם אנגליה וצרפת. הוא היה מעודכן וידע שאריק צנח".

מה שעניין במיוחד את בן גוריון בשיחות אלה הם שמות המקומות וכיצד ניתן לעברת אותם: "מוכרחים למצוא שם לשרם א-שייח", הוא אמר, והוסיף: "נגמור עם כל השמות הערביים. השם תמד יכול להישאר גם נחל, תמד זה שם עברי. לטיראן (האי - י"מ) צריך לקרוא יטבת".

נחמיה ארגוב: "סנפיר יכול להיות סנפיר".

בן גוריון: "אבל לשרם א-שייח צריך למצוא שם עברי".

משה דיין: "מבואות אילת או שער אילת".

בן גוריון: "מבוא זה יותר טוב מאשר שער. אולי נקרא לזה תרשיש".

למרות חומו, היה שרוי ראש הממשלה ושר הביטחון במצב רוח כמעט אופורי; "אילו היה לנו צבא כזה ב-1948 היינו יכולים לכבוש את כל הארצות הערביות", אמר בן גוריון, והחל לתאר את חזון העתיד שלו על המציאות החדשה שנוצרה. "הדברים השתנו. סיני בידינו. לא האמנתי אז בכל הדבר, אך כל הדבר הזה השתנה". בן גוריון הוסיף כי ישראל תישאר בסיני: "צריך שיהיה שלטון ישראלי, שהדואר יהיה ישראלי".

הוא הציע לפתוח קו הפלגות מאילת לשארם א-שייח לסיורי תיירים: "שיארגנו שתי אניות מאילת סביב הר סיני. יביאו מזון לשם. אנשים יטיילו, תיירים יסעו בים. למה לנסוע במדבר? נסיעות אזרחיות. יסעו תיירים, המוני אנשים, ירצו לתייר וישלמו בעד זה כמה שידרשו".

את מצב רוחו של בן גוריון העכיר האלוף לסקוב, שלחם בגזרת עזה-רפיח-אל עריש. "אינך מרוצה?", שאל בן גוריון, ולסקוב השיב: "יש הרבה פנים לעסק. עניין הביזה. זה עניין לא טוב".

בן גוריון: "מה בזו?"

לסקוב: "סמרטוטים, קופסאות סיגריות פולריס, ביסקוויטים".

בן גוריון: "זה משונה בעיניי, השוד הזה. אני זוכר בשנת 1948, אז זה היה דבר אחר, כל המשקים הצטרפו לעניין", בהתכוונו לביזת הכפרים הערביים גם בידי חברי קיבוצים סמוכים. "ועכשיו זה לאו דווקא עדות המזרח", המשיך בן גוריון.

נושא אחר שעניין במיוחד את ראש הממשלה ושר הביטחון הוא קידוחי הנפט באזור א-טור שלחופי מפרץ סואץ וההשתלטות עליו. "אם נוכל לנצל את הנפט ולהביאו משם לחיפה, אפשר יהיה לשלוח את הנפט באניות לחיפה, ואז אנו משתחררים מחו"ל - יש לנו נפט".



פרס עם דיין


העתק השרטוט של דיין על גבי קופסת הסיגריות, שבו תוכנית תנועת כוחות צה"ל לסיני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו