בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעם נוספת: כתובת במנזר הפטריארכיה היוונית בירושלים מאיימת להפוך למשבר דיפלומטי

תגובות

למשלחת המדענים הגאורגים שהגיעו בחודש יוני לביקור במנזר בעמק המצלבה בירושלים היתה תחושה של "דז'ה-וו". כפי שקורה מדי פעם בעשרות השנים האחרונות, שוב ביקשה יד אלמונית להכחיד את המורשת הגאורגית במנזר השייך לפטריארכיה היוונית. הפעם, כוסה בצבע שמו של הקדוש סרפיון שהיה רשום בגאורגית וביוונית מעל הציור של הקדוש, באופן שהותיר במקומו רק את הכיתוב ביוונית.

לפני שנתיים הושחת באותו מנזר הציור היחיד בעולם של המשורר הלאומי של גאורגיה, שוטא רוסטאוולי, מחברו של האפוס הלאומי "עוטה עור הנמר". השחתת הציור אז, סמוך לביקורו בישראל של נשיא גאורגיה, מיכאיל סאאקשוולי, נתפסה על ידי הגאורגים כפרובוקציה מכוונת, וגררה תגובה דיפלומטית קשה. לאחר מאמצים מרובים, גינתה הפטריארכיה היוונית את מה שכינתה "מעשה ואנדליזם", וישראל שיחזרה את הציור. עם זאת, הפרה ישראל את התחייבותה לגאורגיה לשתף את מומחיה בשיחזור. חקירת משטרה שנפתחה בפרשה, התפוגגה בלי תוצאות. השחתת הכיתוב עתה, הופכת שוב לסוגיה דיפלומטית בה מעורבים משרדי החוץ של ישראל, גאורגיה ויוון. בעקבות גילוי החבלה החדשה, פנו המדענים הגאורגים שוב לפטריארכיה היוונית בירושלים במאמץ למצוא פיתרון למה שמסתמן כמשבר נוסף. לאחר שהנושא לא זכה לטיפול בחודשים האחרונים, התפוצצה הפרשה לאחרונה בתקשורת בגאורגיה. שגריר ישראל בטביליסי, שבתאי צור, אף זומן למשרד החוץ הגאורגי, שם נמסר לידיו מכתב מחאה רשמי המביע את דאגתה של גאורגיה לשימור המורשת הגאורגית בישראל. במקביל, דורשת גאורגיה מישראל לחקור את הפרשה, ולפעול לשיחזור הכיתוב בשיתוף עם מומחים גאורגים.

המנזר בעמק המצלבה היה שייך עד למאה ה-19 לכנסייה הגאורגית שירדה מנכסיה, ונאלצה למכור את כל נכסיה באזור ליוונים. מומחים ישראלים מעריכים, כי הכנסייה היוונית - ואולי אף ישראל - חוששים כי גאורגיה עלולה בעתיד לתבוע את החזר נכסיה בישראל. לאור העובדה שקרקעות רבות במקומות אסטרטגיים בירושלים וערים אחרות מוחכרות על ידי ישראל מהיוונים (ובהן השטח עליו עומדת הכנסת), נוהגת ישראל זהירות רבה במגעיה עם הכנסייה היוונית.

שגריר גאורגיה בישראל, לאשה ז'וואניה, אמר בתגובה לאירוע כי "לאחר ההשחתה של הציור של רוסטאוולי, העם הגאורגי ציפה שישראל תעשה משהו כדי לשמר את המורשת הגאורגית בירושלים ובישראל בכלל", אומר ז'וואניה. "לרוע המזל, לא היתה שום חקירה אמיתית של מעשה ההשחתה אז, ואף אחד לא נענש עליו. את הפנייה לאונסק"ו הקפאנו לפני שנתיים, מתוך הנחה שנמצא בישראל הגנה על התרבות הגאורגית. והנה, ב-2006 הסיפור חוזר על עצמו. הפעם, הפטריארכיה היוונית אפילו לא מגנה את המעשה". לדבריו, "אנחנו מדברים אתם בשפה של שימור, והם משיבים לנו בשפה של הרס של כל מה שגאורגי. כשהושחת הציור של רוסטאוולי, הם טענו כי מדובר בוואנדליזם. הפעם, כשנמחק רק הכיתוב הגאורגי ונשמר היווני, אי אפשר עוד לטעון כי זהו סתם מעשה ואנדליזם. הפטריארכיה היוונית היא האחראית הישירה, אבל זה בכל זאת קורה בישראל".

לדברי הארכיבישוף אריסטכוס, המשמש כמזכיר הכללי של הפטריארכיה היוונית בירושלים, "הפטריארכיה דוחה את הטענה כי זה נעשה לאחרונה, ובכוונה". לטענתו חשוב לפטריארכיה בירושלים לטפל בעניין ולפייס את כל הצדדים.

בצלו של המשבר הגדול בפטריארכיה, שבשלו מכהנים בפועל שני פטריארכים - אירינאוס, המוכר ע"י ישראל, ותיאופילוס, המוכר ע"י העולם היווני אורתודוקסי - אומר ארסטכוס כי "בעבר היו גורמים שלא טיפלו נכון בפרשיות האלה; אני רואה את הפרשה כעניין רציני ביותר, ואם יפנו אלינו נטפל בעניין כדרוש".

אלא שהשחתת הכתובת אינה הפרשייה היחידה המתחוללת סביב המנזר בעמק המצלבה. לפני שנתיים נחנך הרחוב המוביל למנזר ונקרא על שמו של רוסטאוולי. מאז, שלוש פעמים נגנב השלט הנושא את שם הרחוב. לאחרונה, נודע לשגריר גאורגיה בישראל כי לעירייה הגיע מכתב מגוף המכנה עצמו "העמותה לידידות ישראל-גאורגיה", המבקש להעתיק את הרחוב על שמו של רוסטאוולי למקום אחר, כביכול על מנת להגן עליו. לדברי שגריר גאורגיה בישראל, הוא לא קיבל פנייה כזו ומיקום הרחוב חשוב לעם הגאורגי ולקהילה המקומית. לדבריו, מדובר בפרובוקציה גדולה "שמביאה נזק ליחסים בין ישראל לגאורגיה".

בסוף החודש צפוי נשיא גאורגיה להגיע לביקור בישראל. עם זאת, אין קושרים בין סמיכות הפרשה החדשה למועד הביקור.



הכתובת על קיר המנזר לפני ההשחתה (מסומנת בעיגול משמאל) ולאחריה (מימין)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו