בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החלילן הראשון של הפילהרמונית

ד"ר אורי טפליץ, ממייסדי התזמורת הפילהרמונית, 1913-2006

תגובות

אריך (אורי) טפליץ נולד בגטינגן שבגרמניה. אביו, המתמטיקאי אוטו טפליץ (על שמו קרויה "מטריצת-טפליץ"), מונה לפרופסור באוניברסיטאות קיל ובון, ומשפחתו נדדה בעקבותיו. כשלקחה אמו את אורי לבית הכנסת בימים הנוראים הוא ניסה כוחו בתקיעה בשופר, ואז החליט ללמוד נגינה בחליל. הוא למד מוסיקולוגיה באוניברסיטאות ברלין, בון וקלן, אך עם עליית הנאצים לשלטון הפסיק את לימודיו והצטרף לתזמורת "הקולטור בונד היהודי" בפרנקפורט. באותה עת, חיפש הכנר ברוניסלב הוברמן נגנים לתזמורת הארצישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית). ויליאם שטיינברג, המנהל המוסיקלי של הקולטור בונד, המליץ על אורי ועל כמה מחבריו.

טפליץ עלה לארץ ישראל והשתתף בקונצרט הראשון של התזמורת, ב-26 בדצמבר 1936, תחת שרביטו של המנצח המהולל ארתורו טוסקניני, שראה בצעד זה התרסה נגד הפשיזם שהשתלט על ארצו ועל גרמניה. טפליץ כתב על אותו אירוע בלתי נשכח: "דמעות זולגות מעיניהם של אלה מאתנו שהמוסיקה יקרה להם מכול. הגענו לבסוף אל מחוז חלומותינו - להיות כלי בידיו של גדול האמנים בזמננו".

כחלילן ראשון השתתף טפליץ במסעות התזמורת למצרים, שם ניגנה בפני הצבא הבריטי, ובקונצרטים תחת לאונרד ברנשטיין במלחמת העצמאות. הוא כיהן שנים ארוכות בהנהלת התזמורת, ושאף להביא מנהל מוסיקלי חזק. על כך הזדעק אחד מחברי ועד הנגנים: "אר זיכט דען שמייסער!" (הוא מחפש מישהו שיזרוק אותנו החוצה). ייתכן שאיש זה ידע מה הוא שח, אך טפליץ טען שנחוץ אדם חזק שייקח אחריות. זה הופיע בדמות זובין מהטה.

ב-1966, ביוזמתו של מהטה, החליטה התזמורת להשמיע את יצירותיהם של ריכרד ואגנר וריכרד שטראוס. טפליץ, שכתב את התוכניות לקונצרטים, התנדב לכתוב בתוכנייה מאמר "על חשיבותו של ואגנר", ומשך אליו אש מצד עיתונאים ומנויים של התזמורת.

הוא לימד חליל באקדמיה למוסיקה בתל אביב, ותלמידיו הם חלילנים מובילים בישראל ובחו"ל. אורי שוהם, החלילן הראשון בפילהרמונית, מזכיר שב-1936 עבר טפליץ מהפך, כשנסע להשתלם בצרפת אצל גדול החלילנים דאז, מרסל מואיז. כשחזר, הביא את הזרם הצרפתי לנגינה בחליל. שוהם ותלמיד נוסף, פרופ' אבנר בירון, המנהל המוסיקלי של הקאמרטה, וכן חבריו לחמישיית כלי הנשיפה הישראלית, נגן הפגוט (בסון) מרדכי רכטמן והאבובן אליהו טורנר, מדברים על אישיותו המוסיקלית ועל עומק ידיעותיו.

אחרי שפרש ב-1970, כתב דוקטורט בהצטיינות יתרה על כלי הנשיפה מעץ במוסיקה של מוצרט. מומחים מציינים שהוא הטיל ספק באותנטיות של שתיים מהיצירות שנכללו ברשימת קכל הראשונה. הוא היה מנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית חיפה וכתב את "סיפורה של התזמורת הפילהרמונית" (ספריית פועלים, 1993) שבה בולטת דמותו של צבי הפטל, שהפך ל"צ'אושסקו של התזמורת", כהגדרתו של רם עברון.

טפליץ סיפר, למשל, שכאשר המנצח הבריטי, סר מלקום סארג'נט (מעבד "התקווה"), חזר לאנגליה, הוא סיפר שירו עליו אנשי כנופיות ערביות. על כך העיר המנצח, סר תומאס ביצ'ם: "לא ידעתי שהערבים מבינים במוסיקה".

טפליץ היה פעיל בהנהלת הנוער המוסיקלי ובמועצה לתרבות ואמנות, וזכה לאות יקיר תל אביב. שנים לא דרכה כף רגלו על אדמת גרמניה, ורק ב-1981 נעתר להזמנה לבקר בבון, שחגגה מאה שנים להולדת אביו. הוא הותיר את גבריאלה, בתו מאשתו הראשונה אלן, ואת הבנים גדעון וירון (רוני), מאשתו השנייה רות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו