בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השם הוא עמיר. יצחק עמיר

מן האינטרנט: יגאל עמיר ולריסה טרימבובלר התייחדו בכלא

תגובות

1. כולנו פה בכלא שמחנו מאוד שיגאל יוכל סוף סוף לייחד את אשתו. אני אישית אמרתי לו, יגאל, כשבעזרת השם יהיה לכם ילד, אם תצטרך פעם בייביסיטר - אני תמיד מוכן (אלי פימשטיין)

2. לריסה, לריסה, מצאתי בייביסיטר! מי? אלי פימשטיין. זה שהרג את הילדה שלו? כן, אבל זה היה מקרה חד פעמי. אה. כמו החד פעמי שאתה הרגת את רבין. כן. כזה. בערך. רק שאני לא מתחייב, אם יהיה עוד פעם ראש ממשלה מעצבן, אז אני לא מתחייב מה אני יעשה. ואלי פימשטיין? מה אתו? הוא מתחייב ש...? אם, נגיד, יהיה לנו ילד מעצבן. לא, הוא גם לא מתחייב. אה... יגאל? כן, מתוקה? אין בייביסיטר אחר? תראי, זה כלא פה. אין פה הרבה אופציות. בכל זאת? אה... אני יגיד לך מה. אם זאת תהיה ילדה - אולי קצב יהיה מוכן (יגאל ולריסה, שנה מהיום)

3. בסוף לריסה באה. ושמנו אותם בחדר התייחדות. ויגאל רצה שזה יהיה רומנטי, אז הוא שם שיר של עידן יניב. אז היא אמרה לו: "אני ממש ממש ממש לא אוהבת מזרחי". אז הוא השתתק (דו"ח השב"ס. ויש המשך:)

4. אז לריסה הסבירה: לא, לא מאמינקה, מוסיקה מזרחי אני לא אוהבת. גבר מזרחי - אדרבה ואדרבה! (אדרבה זה מלה בארמית שהיא יודעת כי היא דתייה, והסימן קריאה בסוף זה מהאינטרנט - נגיד כמו "יש!!!! אני ראשון!!!" - וזה אומר שלריסה היא גם דתייה וגם מבינה בהיי-טק. זה מה שנקרא סינרגיה. והיום, מה שהכי הולך זה סינרגיה. נגיד... שחמט וזנות. ידעתם שבתל ברוך יש זונות רוסיות, שבמאתיים שקל נותנות לך מציצה והצרחה? או שתי מציצות ונגעת-נסעת. אין, אין, זונות-שחמטאיות זה הדבר הכי חם עכשיו בעולם הסחר בנשים בישראל. זה ושדיים. כי הקלאסי תמיד ישאר, אין מה לדבר. שנחזור לנראטיב?)

5. וחזרה לנראטיב: אז יגאל רצה שיהיה רומנטי לאשה בשעת ההתייחדות, ואמר: בבקשה, תבחרי את, איזה מוסיקה את רוצה? אז היא אמרה: אני רוצה ארקדי דוכין שר "קאלינקה" וגם רוקד את זה על הקרח. אז יגאל אמר: לא ידעתי שיש דבר כזה. אז לריסה אמרה: גם אני לא, אבל לחלום מותר (אם כי בסוף הם התפשרו על...)

6. ...על "יונתן שפירא" של איה כורם. וכל פעם שאיה כורם שרה "יונתן שפירא", לריסה אמרה: אה!!!! אז יגאל אמר: גמרת? לא, היא אמרה, אני פשוט חושבת כל הזמן מי זה יונתן שפירא בכלל, וכל פעם שיש לי רעיון מי זה, אני אומרת: "אה!" תגידי, זונה רוסייה, אמר יגאל, אולי תתרכזי? אז היא עשתה לו נגעת-נסעת והוא מיד גמר.

7. אז אל תדברי על בוגדנותם של אנשים ועל איך שהלבבות הופכים קשים; אם אני, בדרך נס, יכול להיות נאמן לך ברגע הזה, בדקה הזאת, זה כל מה שהשמים מרשים. זה כל מה שהשמים מרשים (הרוזן מרוצ'סטר)

8. דקה אחרי ברית מילה, כן? יגאל מתקשר מבית סוהר, צועק עלי: "לריסה, מה עשית?! מה עשית, יה מטומטמת?!" אז אמרתי לו, מאמינקה, מה רע בשם הזה? זה שם מהמקורות, מתנ"ך שלנו! וחוץ מזה, יש לו גם קיצור נחמד כזה: איציק. שנה אחרי זה הוא לא דיבר אתי (לריסה)

9. ואז הגננת אמרה, ילדים, אתם יודעים מי היה רבין? ורק אני הצבעתי, אבל המורה לא אמרה כל הכבוד, איזה חכם אתה, אלא: איציק עמיר תוריד את היד או שאתה חוטף סטירה (איציק עמיר)

10. אבא, אבא, אתה יכול ללמד אותי לבר מצווה? לא, השב"כ לא מרשה. אז מי ילמד אותי לבר מצווה? מה עם אלי פימשטיין? אוף, אבא, הוא כל הזמן רוצה שאני יעשה אמבטיה והספרים נרטבים (שיחה שתהיה באמת)

11. אני רציתי לשלוח אותו לבית ספר רוסי, ויגאל רצה לשלוח אותו לבית ספר דתי, אז בסוף יצא ששלחנו אותו לבית ספר רוסי דתי. איציק, תרד מהצלב! ותנקה את הדם מהידיים! (לריסה)

12. זה לא שלא היה לי מרד נעורים. דווקא היה לי. המרד שלי היה ללכת לאנשים ולהגיד להם אני לא מסכים אתך, אבל בינתיים אני לא יעשה שום דבר בקשר לזה. בוא'נה, איך אנשים היו נבהלים (איציק עמיר, הבן-של. זיכרונות)

13. והכי מרד נעורים שהיה לי, זה שהתגייסתי ליחידה לאבטחת אישים והגנתי בגופי על ראש הממשלה. אבל האמת שלא הצליח לי המרד, כי יום אחד לא שמתי לב ובא מישהו והרג את ראש הממשלה גאידמק. זה לא היה פוליטי, סתם מאפיה (איציק עמיר)

14. בסוף שיחררו אותי מהכלא. עבר זמן, ועוד זמן, ועוד זמן, ואפילו חנן גולדבלט בתא לידי כבר לא זכר על מה אני יושב. אז יום אחד בא מנהל חדש לכלא, ועבר תא תא, ראה אותי ושאל: אתה, כן כן, אני מדבר אליך ג'ינג'י, על מה אתה יושב? אמרתי בגאווה: אני רצחתי את ראש הממשלה. עיקם את פניו בהפתעה ואמר, וואללה? ודיבר לכף יד שלו - בגלל שעד ששיחררו אותי, פלאפונים כבר היו עושים אותם בתוך היד ממש - ואמר: "שולה, תגידי, גאידמק בסדר?" אמרה לו, בסדר גמור, למה? הסתכל עלי, אמר: כמה זמן אתה כבר פה? (יגאל עמיר, מתוך "רצחתי את ראש הממשלה ואף אחד לא זוכר". ויש המשך:)

15. אז שיחררו אותי. גם אותי, וגם את ההוא מהשב"כ ששמר עלי כל השנים האלה. מצאו אותו בחדר סודי שאף אחד לא ידע על קיומו, עם מצלמות נסתרות מלפני 50 שנה, עטוף בקורי עכביש ומסתכל לי על התא. מנהל הכלא החדש אמר לו: "אתה, שב"כניק, כן כן, אתה ג'ינג'י, מי זה ההוא שאתה מסתכל עליו כל השנים?" גירד בראשו, ירק מהפה קצת קורי עכביש, הניח מידו את הסנדוויץ' שלפני 50 שנה התחיל לאכול, ואמר: "וואללה, לא זוכר. אני חושב הוא הרג את רבים". "מי זה רבים?" שאל מנהל הכלא החדש. השתררה שתיקה. כולם ניסו להיזכר. בסוף אמר השב"כניק: "מה זה משנה, העיקר שזה רבים. אם הוא היה הורג מישהו יחיד לא היו תוקעים אותי לשמור עליו 50 שנה, לא ככה?" וכולם הסכימו אתו. וגם נתנו לו סנדוויץ' טרי (ומה הדבר הראשון שיגאל עשה כשיצא לחופשי?)

16. הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי לחופשי זה ללכת לחפש את מרגלית, להגיד לה שאם היא רוצה אז אפשר לשתות קפה. אבל התברר שהיא בבית אבות דתי אשכנזי, ולא נתנו לי להיכנס. הדבר השני שעשיתי זה ללכת לירוק על הקבר של רבין. אבל לא מצאתי אותו, כי בנו קניון בחלקת גדולי האומה, ובדיוק מעל רבין יש קפה ארומה. ניסיתי לירוק לקפה שלהם אבל זה לא היה זה. למעשה, זה אפילו שיפר לו קצת את הטעם. אז הלכתי לבן שלי יצחק, ודפקתי בדלת, ואמרתי זה אני, אבא, באתי לגור אתך. ואז גיליתי שהוא חי עם בחור גרמני והם עושים אהבה כמו בכלא, אבל מרצונם החופשי. בחיי התורה, כבר היה עדיף בכלא (אז מה קרה?)

17. אז חזרתי לכלא. דפקתי דפקתי דפקתי, עד שפתח לי המנהל. "אה", הוא אמר, "זה אתה מרצח אריק". "רבין! רבין!" אמרתי בקול רועד, "אף אחד לא רצח את אריק. הוא לא מת בכלל. הוא רק ישן". "באמת?" שאל מנהל הכלא, "אז למה לא מעירים אותו? הוא ישן כבר המון זמן". "זה נכון", אמרתי, כי אני בעצמי שכחתי למה לא מעירים אותו. הבנאדם מפסיד המון, החיים עוברים, והוא ישן וישן. גם כן עצלן". "טוב, מה אתה רוצה?" שאל מנהל הכלא. "לחזור", אמרתי, "אני רוצה לחזור לתא שלי. להיות לבד. בשקט. עם עצמי. אני רוצה לקבל את הארוחות דרך חור בקיר. אני רוצה לשיר כל יום שישי 'לכה דודי לקראת כלה' עם משה קצב ואלי פימשטיין. אני לא יכול שם בחוץ. יש מלא אנשים, ואף אחד לא זוכר אותי" (ומה קרה אז?)

18. אז חזרתי לכלא. אבל גם שם זה כבר לא היה אותו דבר. כל פעם שבא מישהו חדש צריך להסביר לו מי אני, ומי זה רבין, ומה ההבדל בינו לבין רבים. שקעתי בדיכאון של זקנים ובסוף מתתי. ועליתי לשמים, ואת מי אני רואה עומד שם? את רבין. רבין מרצח רבין. וקצת הרגשתי לא נעים. אבל הוא בא אלי ולחץ לי את היד, ואמר, מה זה משנה, בסוף כולנו מגיעים לפה.

אז אמרתי לו רגע, אני לא מבין: איך שנינו באותו מקום? זה גיהנום או גן עדן פה? אז הוא אמר, לא זה ולא זה, פה זה המקום של כל אלה ששכחו אותם. אמרתי זה לא יכול להיות! אם אותי ואותך שכחו - אז את מי זוכרים?!

רבין הרכין ראשו, ואמר: תחשוב בעצמך.

אז הסתובבתי שם בין כל האנשים שנשכחו, והייתי קצת בדיכאון, אבל אז, לא תאמינו את מי גיליתי שם, את מרגלית! רצתי אליה ואמרתי, מרגלית מרגלית, את רואה? אני לא בגיהנום! אני לא בגיהנום! אז עכשיו את רוצה להיות חברה שלי?

אז מרגלית אמרה: איחס! אחרי ששכבת עם רוסייה?!

ואז רבין ניגש אלי, טפח לי על הכתף בעצב, ואמר: נשים, אפילו בגן עדן ימצאו סיבה למה לא לשכב אתך.

אמרתי לו, כן, אה? (יגאל עמיר ז"ל)



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו