בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרסת תא"ל הירש: הביקורת מתעלמת מהישגי אוגדה 91

תגובות

כשהגיעו שלשום בבוקר ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לביקור במפקדת אוגדה 91 בגבול הצפון, חיכתה להם שם מצגת ממוחשבת על הקרבות שניהלה האוגדה במלחמה בלבנון. בתום הצפייה, אומר אחד הנוכחים, ניכרה ההפתעה על פניהם של אהוד אולמרט ועמיר פרץ. לפתע, הלחימה לבשה צורה ותכלית; היו כישלונות, אך היו גם הישגים: עשרות אנשי חיזבאללה שנהרגו, בונקרים שפוצצו, יחידות שהשתלטו על אזורים שהוקצו להן, התקדמות - גם אם קטועה ומהוססת, בהתאם לשינויי המשימות שהוכתבו מלמעלה - אל עבר יעדים מוגדרים.

שלא בטובתו, הפך תא"ל גל הירש, מפקד האוגדה, לאחד הסמלים של המלחמה הבעייתית הזאת. פרשנים לעגו לו והאשימו אותו באחריות למחדל חטיפת החיילים בגזרתו. הורים שכולים דרשו את הדחתו. במקרה אחד צולם מפקד חטיבה הכפוף לו (אל"מ אמנון אשל) מסביר איך התחמק ממילוי פקודה ישירה של הירש ועונה בחיוב למג"ד שמתעניין אם מפקד האוגדה "איבד שליטה".

אך ככל שמתקדמים התחקירים, מתגלית בהדרגה תמונה מורכבת יותר. הגל נגד הירש, שנבע לא מעט בשל אישיותו של מפקד האוגדה, נבלם במקצת. בכנסים הפנימיים שמקיים צה"ל באחרונה, עולים קצינים, בהם אלופים, ובפיהם דברי סניגוריה. הוא הקצין היחיד שפיקד על שמונה חטיבות בלחימה, הם אומרים. היחיד שלחם מתחילת המלחמה ועד סיומה. הפעם האחרונה שבה עמד מישהו בצבא באתגרים דומים היתה ב-82', במלחמת לבנון הראשונה.

כבר שלושה חודשים, מאז המלחמה, שהירש מדמם - ושותק. ארבעת מפקדי האוגדות שהשתתפו במלחמה סופגים ביקורת ציבורית, חלקה מרושעת. הירש, המוכר מביניהם, חוטף את מרב האש. אולם מפקדיו אסרו עליו לדבר עם התקשורת, בנימוק שהתחקירים טרם הסתיימו.

עכשיו, כשממצאי הביניים הוגשו, הוסר האיסור. בינתיים, מרחף מעל ראשו וראשי עמיתיו איום אחר. הביקורת על סבב המינויים, שבמסגרתו לא יודחו מפקדי אוגדות והירש עצמו ישובץ לראש החטיבה האסטרטגית במטכ"ל, הניעה את פרץ לעיין מחדש בשיבוצים. כמו שלושת עמיתיו, גם הירש הוא כעת בן ערובה של מאזן ההרתעה החדש שמבקש השר לבסס מול הרמטכ"ל, דן חלוץ.

"יש פער שאני לא מצליח לגשר עליו", אמר שלשום הירש לראש הממשלה, "בין תחושת המפקדים ביחידות הלוחמות באשר למה שהשגנו לבין הלך הרוח הציבורי לגבי תוצאות המלחמה". כמה מג"דים אמרו לאולמרט דברים דומים: "כשהיינו בלבנון, חשבנו שאנחנו מנצחים. כשיצאנו וראינו טלוויזיה, גילינו את ההפך".

לאורך התקופה נקרע הירש בין רצון להוכיח את צדקתו, לבין חשש להיגרר למלחמת הכפשות הדדית. בניגוד לאופיו, בחר לשתוק. הוא מיעט להפעיל מקורבים מול התקשורת ונמנע מהטחת בוץ - גם כשקצינים בדרגתו פיזרו רעל. חלוץ, פורסם, היה קרוב להדיחו. לא דווח, שהיו קצינים שהציעו עצמם כמחליפיו, בזמן שלחם בחיזבאללה. "לא פשוט להילחם עם לוח קרמי אחורי בשכפ"צ", אמר אז.

תחקירי האוגדות, שבחלקם חושפים כשלים מסמרי שיער, גוררים התמקדות, אולי מוגזמת, בדרג מפקדיהן. ארבעת התא"לים בולטים, מוכרים. יש בכך משהו נוח לצבא: אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, הרי הסתלק מהתמונה עם התפטרותו. ואם יעלו המסקנות עוד קומה למעלה, יגיעו אל המטה הכללי והרמטכ"ל.

כשהוצג לו התחקיר, שיבח חלוץ את אוגדה 91 על הכנותיה בחודשים שקדמו למלחמה. הירש, שהותקף בעבר כ"אלרמיסט" בשל הכרזותיו התכופות ש"תהיה מלחמה בקיץ", מקבל הכרה בערך התרגילים והאימונים לקראת העימות. סא"ל הושע פרידמן בן-שלום, סמח"ט בחטיבת חי"ר במילואים באוגדה, אומר ש"הירש היה נודניק נוראי, שירד לחיינו עם הפרטים הכי קטנים. בדיעבד, הוא הכין אותנו היטב למלחמה".

פרשת חטיפת החיילים, הרודפת את הירש, נחקרת בידי ועדה בראשות האלוף (במיל') דורון אלמוג. קו ההגנה של האוגדה מתמקד בכך שלא ניתן היה למנוע לחלוטין חטיפות, במציאות שבה ישראל השלימה עם פריסת חיזבאללה לאורך הגבול ולנוכח הקיצוץ בכוחותיה - בעיקר לאחר חטיפת גלעד שליט ברצועת עזה.

מרגע שהחלו הקרבות הקרקעיים, הירש דחף קדימה, מאיץ בפיקוד ובמטכ"ל לאפשר לו עוד מהלכים התקפיים. חלק מפקודיו טוענים שהריצה קדימה הביאה לנפגעים. שני קרבות שניהלה האוגדה, מרובים יחסית באבידות, זכו לעיקר תשומת הלב: מרון א-ראס והקרב הראשון בבינת ג'בייל. הירש מואשם עד היום שהתגאה בטלוויזיה בכיבוש העיירה. בפועל, אמר כי "כוחותי שולטים על בינת ג'בייל", הערה שזכתה לביקורת - משום ש-12 שעות אחר כך נהרגו שמונה לוחמי גולני בעיירה. הטון, יותר מהמלים, עשה את המוסיקה. אנשים זוכרים את הופעתו, שנתפשה כשחצנית.

בעיני הירש, חרף הנפגעים - הקרב עצמו לא היה כישלון, משום שהכוחות הרגו עשרות אנשי חיזבאללה. בטענות שלפיהן צנחנים נהרגו משום שצה"ל רצה להניף דגל על בית, בקרב השלישי בבינת ג'בייל, הוא רואה קשקוש. המשימה היתה תפיסת מתחם שולט; הדגל נדרש לצורך התיעוד, למלחמת ההסברה (וכך טוען גם מח"ט הצנחנים אל"מ חגי מרדכי). כשצוות התחקיר של האלוף (במיל') יורם יאיר תקף תופעות קשות שונות באוגדה 91, יאיר ציין שבמידה רבה הן מאפיינות את צה"ל כולו.

כמו שניים מבני דורו בצה"ל, התא"לים אביב כוכבי ומשה (צ'יקו) תמיר, גם הם בוגרי תוכנית ההכשרה המשפיעה "פו"ם ברק", הירש הוא קצין שפועל משכנוע פנימי עמוק, בצדקת עמדותיו. אצל שלושתם, הגזרה שבפיקודם היא תמיד מרכז העולם - ומה שנעשה מעבר לה כמעט זניח. תמיד יציגו לך שורת טיעונים שתבהיר מדוע הם צדקו. אבל כוכבי, שפיקד על אוגדת עזה, ותמיר, שהחליף אותו תוך כדי המלחמה, לא השתתפו בלחימה בצפון ודימוים לא נפגע.

גם אם הירש ימשיך מאוגדה 91 לחטיבה האסטרטגית, כפי שמתכנן חלוץ, נדמה שהוא מתעורר באיחור למאבק על שמו הטוב. כפי שנראה כעת, מעמדו, בצה"ל ובציבור, נפגע באופן שיהיה קשה להתאושש ממנו.



למעלה: הירש עם חלוץ, ביולי האחרון. למטה: הירש עם אולמרט בפיקוד צפון, שלשום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו