${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם המונופול על זיהוי פלילי מפליל זכאים?

הסניגוריה מתקשה להגיע לראיות ממקור ראשון, והיא נאלצת להסתמך על הניתוחים הבלעדיים של המשטרה והמכון הפתולוגי, שלטענתם מוטים לטובת הפרקליטות. הכתבה הראשונה תציג את הבעיה בשדה הד-נ-א והבליסטיקה. בכתבה הבאה: האם המכון הפתולוגי עובד למען הפרקליטות ונגד הנאשמים?

תגובות

פרשנות ממצאי חקירה
באוגוסט 2004 הסעיר את המדינה הרצח של ד"ר ליאון אדם, שגופתו נמצאה באתר בנייה בת"א. זמן קצר לאחר מכן נעצר איש העסקים טוביה נדב כחשוד ברצח, לאחר ששורת ראיות נסיבתיות קשרו אותו למעשה. הממצאים בזירה העלו כי ד"ר אדם נרצח במקום אחר, וגופתו הובאה לאתר הבנייה ונגררה לאורך 40 מטר. חוקרי המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) של המשטרה אספו דגימות דם מהזירה. מבדיקת ד-נ-א של הדם עלה שהפרופיל הגנטי מתאים לזה של הנרצח. רק מכתם דם אחד, שנמצא על בקבוק מים שהושלך במקום, לא הצליחו להפיק ד-נ-א.

סניגוריו של נדב, עורכי הדין שמואל צנג ואשרת חנוך, ומומחית הגנטיקה, הד"ר נועה דיוואן, ביקשו להמשיך ולבדוק את הבקבוק. הם קיבלו מחצית מהדגימה שהופקה, וזו נשלחה לבדיקה במעבדה בארה"ב. הבדיקה העלתה שהדם שייך לאדם שלישי, שאינו החשוד ואינו הנרצח. עד עתה טרם ניתן פסק דין בעניינו של נדב, אך פרקליטיו מאמינים כי ממצא זה יחזק את גרסתו של החשוד, שלפיה את ליאון אדם רצחו "שני בריונים".

משפט הרצח של ד"ר אדם הוא דוגמה לתופעה הולכת ומתרחבת של סניגורים שאינם מסתפקים בחוות הדעת הממשלתית על הראיות, אלא מבקשים לבחון אותן בעצמם. בשנים האחרונות מתהווה בישראל קהילה קטנה של מומחים פרטיים לזיהוי פלילי: פתולוגים משפטיים, מומחי ד-נ-א, מומחי בליסטיקה ועוד, שמספקים שירותי ייעוץ לסניגורים. אולם, הסניגורים טוענים כי המדינה מערימה קשיים בפני המבקשים לבחון בעצמם או באמצעות מומחים מטעמם ראיות. זאת, למרות שעל פי החוק היא מחויבת לעשות כן.

"הראיות מצויות אצל המדינה: היא אוספת אותן, שומרת אותן, היא מחליטה אילו בדיקות לעשות ואילו לא. כל נושא הבדיקות המדעיות מצוי בבלעדיות של המדינה", אומרת עו"ד אפרת פינק מהסניגוריה הציבורית. אבל האשמה אינה נופלת על המדינה בלבד - רבים מהסניגורים מסתפקים בתקיפת חוות הדעת והמומחים שמביאה התביעה, ואינם מציגים חוות דעת מטעמם.

גם כאשר נמצא סניגור שמבקש לערוך את הבדיקות, יקשה עליו למצוא מעבדות עצמאיות בישראל, שכן כל המעבדות לזיהוי פלילי בארץ שייכות למשטרה או למכון לרפואה משפטית. בניגוד למדינות רבות, אין בישראל אף מעבדה פרטית שבה ניתן לערוך בדיקות פליליות, בגלל גודל השוק ועלות הציוד. הבדיקות שעורכות המעבדות הממשלתיות של המשטרה והמכון לרפואה משפטית, טוענים הסניגורים, מוטות מעצם הווייתן לטובת הפרקליטות ונגד הנאשמים, שלרובם אין אפשרות כלכלית לשלוח בדיקות לחו"ל.

"המומחים של המשטרה מחויבים להגיד את האמת, אבל לא את כל האמת", אומר ליאור נדיבי ששירת כחוקר במעבדות לזיהוי פלילי של המשטרה במשך 14 שנים. לפני שנה עזב את המשטרה והקים חברה שמספקת שירותי זיהוי לסניגורים, ולטענתו הוא נתקל במקרים בהם יש פער משמעותי בין חוות הדעת מטעם המז"פ והבדיקות שהוא עורך בעצמו.

בדיון על ראיות ד-נ-א יש חשיבות עצומה לאופן הפקת פרופיל הגנטי ולפרשנות שניתנת לתוצאות המעבדה. בעיית הנגישות לראיות גוברת במיוחד במשפטים חוזרים - שם עשויות לחלוף שנים ארוכות מאז המשפט המקורי, הראיות אובדות, נעלמות או נהרסות וקיים קושי של ממש להפיק מהן מידע.

הסוגיה עולה בימים אלה במשפטו החוזר של אדריאן שוורץ, בבית המשפט המחוזי בת"א. שוורץ הורשע לפני 14 שנה באונס אכזרי של ילדה בת 11. לאחר הרשעתו החל שוורץ במאבק כדי לקבל לידיו ראיות משפטו, בהן פרטים מהזירה ועליהם כתמי זרע ודם, כדי שיוכל לנסות להוכיח את חפותו.

המדינה סירבה, אך לבסוף, בעקבות החלטת השופט מישאל חשין, נאלצה לשלוח את הראיות שבידיה לבדיקות נוספות. אחת הבדיקות הולידה חוות דעת של מיה פרוינד מהמכון לרפואה משפטית, ממנה עלה כי שוורץ אינו האנס. מאוחר יותר חזרה בה פרוינד וניסחה חוות דעת הפוכה. אף שפרוינד שינתה את דעתה, בית המשפט העליון קבע שיש לקיים משפט חוזר בתיק על סמך חוות הדעת הראשונה.

גם לאחר שנפתח המשפט החוזר המשיכה המדינה בסירובה לתת לסניגוריו את חומר הראיות. מטעם המדינה נשלחו דגימות לחו"ל ובימים אלו ממתינים לתוצאות. לטענת הפרקליטות, מהבדיקות שכבר בוצעו הוכח כי שוורץ אכן אנס. בסניגוריה מבקשים להמתין ולראות את הדו"ח המלא וממשיכים לדרוש לקבל לידיהם את המוצגים. במקרה כזה, בשל סוג הראיות, כל בדיקה גורמת נזק למוצגים. גורמים המקורבים לתיק מסבירים כי ככל שהמדינה ממשיכה לבדוק את הראיות תתקשה ההגנה, בהמשך, להפיק מהן תועלת כלשהי.

במשרד המשפטים דוחים את טענות הסניגורים ואומרים שבכל מקרה מתאפשר להגנה לבצע בדיקות אפקטיוויות במוצגים. "המקום לברר טענות אלה הוא אך ורק בבית המשפט", כתב דובר משרד המשפטים, "יתר על כן, כל חוות הדעת מומחים נבדקות בהיבט הראייתי על ידי בתי המשפט אליהם הן מוגשות, שבודקים וקובעים ממצאים לגביהן". ________________________________________________________

מסקנות ידועות מראש ? כתבה ראשונה בסדרה הסניגוריה מתקשה להגיע לראיות ממקור ראשון, והיא נאלצת להסתמך על הניתוחים הבלעדיים של המשטרה והמכון הפתולוגי, שלטענתם מוטים לטובת הפרקליטות. הכתבה הראשונה תציג את הבעיה בשדה הד-נ-א והבליסטיקה. בכתבה הבאה: האם המכון הפתולוגי עובד למען הפרקליטות ונגד הנאשמים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#