בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מומחים: המכון הפתולוגי אינו אובייקטיווי

תגובות

משפטים חוזרים בהם הוצגו חוות דעת מנוגדות לאלה של המכון לרפואה משפטית

בשבוע שעבר התקיימו שני קרבות משפטיים מרתקים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בשניהם עלתה ביתר שאת סוגיית "שלטון היחיד" של המכון לרפואה משפטית בכל הנוגע לראיות במקרי מוות.

סנגורים ומומחים טוענים כי המכון, שנשלט יותר מ-20 שנה על ידי הפרופ' יהודה היס, הוא עושה דברה של הפרקליטות וכי הנתיחות בו נועדו לסייע להרשעה ולא לגילוי האמת. למתנגדי המכון הצטרף לפני כשנה מי שהיה בעצמו רופא בכיר בו, ד"ר חן קוגל, שמאז פרישתו משמש מומחה מטעם סנגורים, ומציג בבתי משפט חוות דעת הפוכות מאלה של היס ורופאי המכון. עם זאת, הוא אומר שבשל המצב החוקי בארץ, ברוב המקרים הוא נמצא בעמדת נחיתות, כיוון שהוא לא משתתף בנתיחות ורק בוחן בדיעבד את עבודת הקולגות שלו לשעבר.

פרופ' היס: נפלו טעויות

בשני המקרים הנדונים בבאר שבע הורשעו הנאשמים בגרימת מוות של פעוטות על סמך תוצאות נתיחת הגופה שביצע היס, ובשניהם הורה בית המשפט העליון לבחון מחדש את דו"חות הנתיחה המקוריים בשל חוות דעת חדשה שהציגה הסנגוריה הציבורית.

המקרה הראשון הוא משפטו החוזר של דניס אייזן, שהורשע בהריגת בנו, רון, לפני 6 שנים. ההרשעה התבססה על הדו"ח של המכון לרפואה משפטית, שקבע כי בעת מותו סבל התינוק משבר בגולגולת וכן על ההנחה, שכחודשיים לפני מותו נגרם לתינוק שבר ספירלי בידו.

על אייזן נגזרו 20 שנות מאסר, שקוצרו ל-14. הוא ריצה שש שנים לפני שנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, נעתר לבקשת הסנגוריה הציבורית המייצגת את אייזן, לקיום משפט חוזר על הרשעתו. ברק הסתמך בהחלטתו על חוות דעת שהמציאה הסנגוריה, הטוענת שייתכן שהתינוק מת בשל מום מולד בלבו ולא בשל הפגיעה בראשו.

המקרה השני הוא של אורי מקוריה, שהורשע בהריגת בנה בן השנתיים של חברתו, בשנת 2000. כותרות העיתונים דיווחו שעשה זאת מפני "שהתינוק הפריע לו לראות טלוויזיה". ההרשעה התבססה על חוות דעתו של היס, שפצעים ושטפי דם סביב פיו של התינוק מעידים שמקוריה חנק אותו בידיו.

לאורך כל המשפט לא הצליחה הסנגוריה להציג חוות דעת פתולוגית שתסתור את דעתו של היס. רק לאחר פרישתו של קוגל מהמכון לפני כשנה, פנה אליו עו"ד תומר ארינוב, המייצג את מקוריה מטעם הסנגוריה הציבורית וחוות דעתו הוגשה לבית המשפט העליון במסגרת הערעור. קוגל מעלה את האפשרות שהתינוק מת מדלקת ריאות ממנה סבל. הפצעים סביב הפה, מסביר קוגל, נגרמו בעת ניסיונות ההחייאה שבוצעו בו.

בהליך חריג הורה העליון לקבל את חוות הדעת כראיה חדשה והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, שיחליט האם לשנות את פסק הדין. בחקירה החוזרת הודה היס בכמה טעויות שנפלו בחוות הדעת המקורית ובחקירתו במשפט הקודם, אך הוא עמד על דעתו שהתינוק מת כתוצאה מחניקה.

האם נכלאו חפים מפשע

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה רק מכון אחד לרפואה משפטית ובמכון הזה יש דעה אחת", אומר ד"ר קוגל. לדבריו, רק לאחר ששב מהשתלמות ארוכה בחו"ל, הבין ש"יכול להיות גם אחרת".

בשנים 2000-2002 סיפקו קוגל ועובדים אחרים במכון, פרטים על התנהלותו של היס למבקר המדינה ולעיתונות. הפרשות שנחשפו הובילו לבסוף להדחתו של היס מניהול המכון ב-2004, אך הוא נותר הפתולוג הראשי. ניהול המכון הופקד בידי מנהל המרכז הרפואי אסף הרופא, ד"ר בני דוידזון.

מאז שעזב את המכון נתן קוגל חוות דעת ביותר ממאה משפטים שונים. ברוב המקרים הוא משמש אופוזיציה לרופאי המכון. כעת הוא רואה את ייעודו בניסיון לערער את התפיסות שהתגבשו ב בתי המשפט בישראל במשך 20 שנה. "בתי המשפט שומעים רק את בית שמאי, הם אפילו לא יודעים שיש בית הלל. השתרשו פה תפיסות שמנוגדות לחלוטין למה שהולך בעולם", אומר קוגל.

דוגמה לתפיסה כזו היא הטענה שגולגולת לא תישבר אם אדם נופל מעמידה. "במקרה של שבר בגולגולת תמיד יחפשו מי דחף או הכה את המנוח, אבל זה פשוט לא נכון. בעולם יודעים שזה יכול לקרות גם מנפילה רגילה. רק בשנה האחרונה הופעתי בארבעה מקרים כאלה", מספר קוגל, "היס יחפש את המכה ולא את הנפילה".

קוגל מספר שלאחר שהרצה לפני שופטים, ניגש אליו אחד מהם ואמר לו שהוא לא יישן בלילה בעקבות הדברים, מחשש שכלא אנשים חפים מפשע. בעתיד מתכנן קוגל להקים "מכון פתולוגי-משפטי פרטי", שיבצע נתיחות ויספק חוות דעת קליניות למשפחות מתים ולסנגורים.

הסנגורים שעובדים מול המכון מספרים שהם נתקלים בקשיים להגיע לראיות המקוריות. שיטה אחת היא לתת לסנגורים צילומים באיכות גרועה, אפילו כאלה שצולמו במכונת צילום משרדית. כשקוגל ביקש לעבוד במחשבי המכון ולהסתכל בתמונות, עמדו מעליו שלושה עובדי המכון והשגיחו.

בניגוד למעבדות המשטרה, שאצלן ניתן להבין נטייה לסייע לתביעה, אפשר לצפות מהמכון לרפואה משפטית שכפוף למשרד הבריאות, לניטרליות רבה יותר, טוענים הסנגורים. עו"ד אפרת פינק מהסנגוריה הציבורית אינה מבינה "למה המדינה היא הקליינט היחידי של המכון. למה אינ יכולה לפנות ולקבל חוות דעת? למה הם תמיד מחפשים את הראיות לחובתו ולא לזכותו של נאשם?".

ד"ר דוידזון, מנהל המכון, דוחה את טענותיו של קוגל. לדבריו, המכון, כמו כל המכונים הדומים לו בעולם, הוא גוף ממשלתי שממונה על חקירת אלימות ופשע ומטרתו לאסוף ראיות, שאחר כך ניתן לפרש לכאן או לכאן.

"המכון ישמח לכל תחרות מול גורם פרטי שתשפר את המקצועיות", אומר ד"ר דוידזון, "העובדה שיש משפטים חוזרים אינה אומרת שחוות הדעת של המכון נדחו על ידי בית המשפט". דוברת המכון הוסיפה בתגובה, כי המכון שייך לרשויות אכיפת החוק. "עם זאת חוות הדעת של המכון תמיד מקצועית ואובייקטיווית, על פי אמות מידה מדעיות ולא לפי צרכים של צד כלשהו".

ד"ר קוגל, גורסים במכון לרפואה משפטית, הוא "צד מעוניין, שפרנסתו על מתן חוות דעת נגדיות, לכן דעתו אינה אובייקטיווית". במכון טוענים כי הם תמיד מאפשרים למומחי הסנגוריה לצפות בכל הראיות. כן הם מאפשרים למומחים מטעם המשפחה או ההגנה להשתתף בנתיחות. "לסיכום", כותבת הדוברת, "הפוסל במומו פוסל".

הסנגוריה מתקשה להגיע לראיות ממקור ראשון, והיא נאלצת להסתמך על הניתוחים הבלעדיים של המשטרה והמכון הפתולוגי, שלטענתם מוטים לטובת הפרקליטות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו