טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפקת לקחי המלחמה

כאילו לא נפלו רקטות באזור לפני שלושה חודשים, מבקשת עכשיו חברת "חיפה כימיקלים" מבית המשפט להלבין את המשך הפעלתו של מכל האמוניה. הנימוק העיקרי: אלוף פיקוד העורף, יצחק גרשון, קבע שהמיגון של המכל מספיק

תגובות

יותר מחצי שנה עברה מאז החליט אלוף פיקוד העורף, יצחק גרשון, שהמיגון של מכל האמוניה הענק במפרץ חיפה עומד בקריטריונים של הפיקוד. גרשון, כפי שנחשף כאן לפני חודשיים וחצי, הפך את קביעותיהם של שני האלופים שקדמו לו, שהסתמכו על אותם נתונים ("ההימור של ג'רי", מוסף "הארץ" 25.8). לא עבר זמן רב, ובפרוץ המלחמה עם חיזבאללה בלבנון הועמדה החלטתו של האלוף במבחן המציאות. בזמן שבמכל של "חיפה כימיקלים" היו אלפי טונות של חומר מסוכן, נחתו במפרץ טילים ששיגר חיזבאללה.

התוכנית של גרשון, שלפיה בזמן מלחמה ירוקן המכל, התבצעה באטיות מורטת עצבים. כשגרשון דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ש-90 אחוז מהחומרים המסוכנים במפרץ חיפה הוצאו ממנו, עדיין היו במכל אלפי טונות אמוניה וחיילי מילואים של הפיקוד הועמדו בכוננות לקראת תרחיש של פגיעה ישירה בו, שעלולה לסכן עשרות אלפי אנשים ("מחדל האמוניה", מוסף "הארץ" 1.9).

קביעתו של האלוף גרשון, שהמכל ממוגן מספיק, אולי אינה מרגיעה רבים מתושבי האזור ופרנסיהם, אבל בשבוע שעבר התברר שחברת חיפה כימיקלים משתמשת בה במאבקה על הפעלת מכל האמוניה במתכונתו הנוכחית. ביום ראשון שעבר עתרה החברה לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקשה שיורה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ולעיריית חיפה לספק לה "היתר בנייה להצבת מכל אמוניה". עמדתו של האלוף גרשון מהווה נדבך עיקרי בעתירה המינהלית שהגישה החברה.

מן העתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין צלמאיר-פילוסוף, מתברר שחיפה כימיקלים כבר קיבלה לפני עשרים שנה היתר בנייה למכל, אך בשנת 2003 עדיין סירבה העירייה לתת לחברה "רישיון עסק" להפעלתו. לפי העתירה, נימקה העירייה את סירובה כך: "היתר הבנייה שניתן אינו תואם את הבנייה בפועל, משום שהיתר הבנייה ניתן עבור מתקן בנפח קיבול של 12 אלף טון בעוד שנפח הקיבול של המתקן הוא 14.3 אלף טון".

החברה טוענת בעתירתה, שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה וועדת הערר אישרו בכל זאת הוצאת היתר בנייה למכל, אם יתמלאו כמה תנאים. "כל התנאים מולאו לפני זמן רב, פרט לתנאי אחד ויחיד - אישור פיקוד העורף לבטיחות המתקן", נכתב בעתירה. "בחודש מאי השנה ניתן אישור פיקוד העורף כאמור ובכך התמלא התנאי האחרון שנקבע למתן ההיתר". לאחר שהתקבל האישור של פיקוד העורף ("משהוסר המכשול האחרון להוצאת ההיתר", בלשון העתירה) ביקשה החברה מן הנתבעים שיספקו לה את היתר הבנייה, אך אלה סירבו, לטענתה "ללא כל הסבר של ממש ובניגוד מוחלט לכל דין".

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "המתקן לא עמד בתנאי היתר הבנייה מ-1986, ועל כן נאלצה העירייה לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו לסגירת המכל והפסקת פעילותו. ועדת ערר שטיפלה בנושא קבעה כי הפעלת המתקן טעונה, בנוסף לעמידה בתנאי הוועדה המקומית, באישור פיקוד העורף. ערב מלחמת לבנון השנייה העביר פיקוד העורף מכתב שנוסחו לא היה חד משמעי לגבי תפעול המכל בימי שלום ובימי מלחמה. עיריית חיפה דרשה לקבל הבהרות מפיקוד העורף כתנאי לקביעת עמדתה בנוגע למתן 'רישיון עסק' - על פי קריטריון אחד בלבד והוא שלום התושבים וביטחונם. לאחר תום המלחמה פנתה העירייה פעם נוספת לאלוף פיקוד העורף בדרישה לקבל את עמדתו בנושא מכל האמוניה לאור לקחי המלחמה. עמדת פיקוד העורף טרם התקבלה ועל כן גם לא הוצא הרישיון".

"עמדת פיקוד העורף בנוגע למכל האמוניה נותרה בעינה", מסר דובר צה"ל בתגובה. ביום הגשת העתירה נפגשה צמרת פיקוד העורף, בראשות האלוף, עם סגן ראש העיר חיפה, שמואל גלבהרט, ועם מנכ"ל איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה, צבי פורר, לדון בעתיד המכל. הפגישה תואמה רק אחרי שפניות אל האלוף עצמו לא נענו וגלבהרט פנה בעניין אל שר הביטחון. האלוף גרשון, לדברי נוכחים בפגישה, חזר על עמדת הפיקוד.

בין טק"ק לרק"ק

לאחר פרסום התחקיר על מכל האמוניה פנה אל "הארץ" עו"ד אלדד יניב, בשם האלוף גרשון, טען שבהחלטת האלוף לא היה הימור משום שהיא נשענה על חוות דעת מקצועיות, וביקש שהעיתון יתנצל על הפרסום. בשורת מכתבים שבאו אחר כך גם איים עו"ד יניב בנקיטת צעדים משפטיים נגד העיתון, אם לא תפורסם התנצלות כמבוקש. גרשון לא שילם מכיסו את שכר הטרחה של עורך הדין. התברר שעו"ד יניב גויס למילואים לצורך הטיפול המשפטי בטענות נגד "הארץ", ודובר צה"ל אף העביר אליו את השאלות שקיבל מכתב "הארץ" בעת הכנת הכתבה. דובר צה"ל אישר כי "עו"ד יניב מונה לייצג את האלוף גרשון על ידי ומטעם הסניגוריה הצבאית הראשית, במסגרת שירות מילואים. מעבר לכך לא ניתן להרחיב מטעמים של חיסיון עורך דין-לקוח".

באחת מפניותיו ל"הארץ" מסר עו"ד יניב, כי בהחלטתו לאשר את המיגון הקיים של המכל, הסתמך האלוף גרשון על קביעות מומחים, בהם פרופ' יקר קנאי מהפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, בתפקידו כיו"ר ועדת חומרים מסוכנים שהוקמה לבקשת מפקד קודם של פיקוד העורף, האלוף יוסף משלב. לטענת עורך הדין, באותו מסמך נקבע כי "אין מקום לשנות את אמצעי המיגון הקיימים... ובכלל זה המכל נשוא הכתבה". בקשה להעביר לידי "הארץ" את המסמך הנ"ל ומסמכים נוספים שעל פיהם, לדברי עו"ד יניב, ביסס האלוף את קביעתו, לא נענתה.

מבדיקת מוסף "הארץ" מתברר, שחוות דעתו של פרופ' קנאי התייחסה בעצם לתרחיש של פגיעת טיל סקאד, ולא קטיושה. הוועדה שבראשה עמד קבעה בינואר 2003, כי העלות של מיגון ישיר מפני פגיעת סקאד גבוהה מאוד וספק אם קיים בארץ מצבור חומרים מסוכנים המצדיק מיגון כזה. "במקרה הספציפי של מתקן האמוניה ניתן לספק לאוכלוסייה שבטווח הסיכון מסננים משופרים הנותנים מענה גם לאיום זה", נכתב בחוות הדעת.

רק במאמר מוסגר התייחסה הוועדה של פרופ' קנאי לרקטות - הנשק העיקרי שבו השתמש חיזבאללה במלחמה האחרונה - וקבעה שמפניהן דווקא כדאי למגן מתקנים מסוימים: "האמור לעיל על טק"ק (טיל קרקע-קרקע) אינו חל על הצורך במיגון מפני רק"ק (רקטת קרקע-קרקע). באתרים רבים יש בזה היגיון רב והעלות אינה בלתי אפשרית". בשיחה עמו הסביר קנאי ש"יוסף משלב רצה לעשות משהו שנראה לנו מוגזם ואנחנו הצענו לעשות משהו יותר קטן; לדון במשהו יותר קטן ובאמצעים מסוגים אחרים. היתה המלצה לשקול את זה (מיגון מפני רק"ק) ואני עומד עדיין מאחורי זה. השאלה אם אפשר לממש או אי אפשר לממש, זו כבר שאלה אחרת".

פרופ' קנאי שמע ש"בינתיים נעשו כל מיני עבודות שמבוססות על ההמלצה הזאת", אבל אין ביכולתו לומר מה השפעתן על המיגון "בגלל שלא ראיתי אותן". למה? "אנחנו המלצנו את ההמלצה שלנו וזהו", הוא מסביר. "נאמר לנו בעל פה שאי אפשר למגן את זה".

פרופ' קנאי אינו היחיד שחשב שעל פיקוד העורף לחלק לתושבי אזור חיפה מסננים מיוחדים נגד חומרים מסוכנים. בינואר השנה פנה ראש העיר חיפה, יונה יהב, אל האלוף גרשון, וביקש ממנו לספק לתושבי עירו מסננים כאלה למסיכות המגן שלהם. אבל המסננים לא חולקו. דובר צה"ל: "מפקד פיקוד העורף בחן את ההצעה והינחה לאמצה, כדי לשפר את רמת ההגנה של האוכלוסייה מפני איומים שאינם בתחום האחריות של פיקוד העורף (רעידת אדמה, טרור או תאונות עבודה). ביצועה הלכה למעשה יתאפשר רק לאחר תום איסוף המסיכות ושיקומן, פרויקט שפיקוד העורף המליץ לבצעו לפני כשלוש שנים ויבוצע השנה".

פרופ' קנאי אמר, שעד פרוץ המלחמה נפגש עם האלוף גרשון פעם אחת בלבד ובה לא דנו כלל במכל האמוניה. הוא הוסיף שגם לאחר המלחמה האלוף לא שוחח אתו בעניין זה. בשבועות האחרונים קיימה הוועדה של קנאי ישיבות אחדות שבהן נדונה גם השאלה אם בעקבות לקחי המלחמה יש צורך לשנות את "איום הייחוס", שלפיו נקבעת, בין השאר, רמת המיגון הנדרשת.

בתגובה נמסר מדובר צה"ל: "החלטת מפקד פיקוד העורף, לפיה אין צורך במיגון נוסף למכל האמוניה, התבססה על חוות דעתם של ראש מחלקת מיגון הנוכחי ושל קודמו בתפקיד, שהיו שותפים לעבודת המטה שנעשתה בפיקוד העורף בינואר 2003 ושנועדה לגבש המלצה למפקד הפיקוד אז בדבר מיגון המכל. המלצת הצוות בראשות פרופ' קנאי היתה חד משמעית: המכל ממוגן ואין צורך במיגון נוסף.

"הערכת הסיכונים בקביעת רמת מיגון למאגרי חומרים מסוכנים נעשתה מאז ומתמיד ביחס לפגיעה אפשרית של טיל סקאד. ההמלצה בנוגע לרקטות קרקע-קרקע במכתבו של פרופ' קנאי מתייחסת לרקטות שמשקל ראש הנפץ שלהן הוא עד 40 ק"ג (קטיושה). כיוון שהאיום על מפרץ חיפה הוא איום מגוון, מיגון כנגד פגיעה ישירה של קטיושה בלבד לא היה משפר את ההגנה מפני האיומים האחרים, שסבירות פגיעתם כמעט ואינה קיימת.

"בכל מקרה נדגיש, כי הערכת הסיכונים שהתבצעה בימים הראשונים למלחמה קבעה כי לא נשקפת סכנת חיים לתושבי האזור גם אם ייפגע המכל. בנוסף לקריטריון המיגון, לקח מפקד פיקוד העורף בחשבון גם נתונים של חקר ביצועים של הצבא ומחוצה לו, שהצביעו כי מיגון המכל מתאים לאיום הנשקף לו. פרופ' קנאי קבע חד משמעית גם לאחר הלחימה, שאין מקום לשנות את קריטריון המיגון למאגרי החומרים המסוכנים".

אבל פרופ' קנאי אומר עכשיו, שיש לבדוק שוב את רדיוס הסיכון האפשרי: "נעשה עכשיו בדיקה אם אנחנו צריכים לתקן את ההסתברויות שלנו, מכיוון שיש לנו עסק כעת לא עם סוריה ועיראק, אלא גם עם מישהו אחר, ומכיוון שגם נפלו כל מיני דברים וצריך לראות אם ההסתברויות וההערכות שלנו לגבי המעגלים האלה נכונות או לא נכונות, ואם הם (המעגלים) יותר גדולים או יותר קטנים. אני בדעה שכדאי ללמוד עכשיו. לא כדאי לקפוץ למסקנות. לדעתי המקצועית, כל פעם שקורים מאורעות - אתה צריך לעדכן את ההסתברויות שלך על פי המאורעות שקרו".

חוצים את הקווים

בכתבת התחקיר על מכל האמוניה נכתב, ששמואל ארד המנוח, שהיה אלוף פיקוד העורף, עבד לאחר שחרורו מצה"ל בשביל חיפה כימיקלים. מתברר שארד אינו איש הצבא היחיד שעשה זאת. יורי סופרין היה עד 1998 ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, שהיתה אחראית גם על המיגון של מכל האמוניה במפרץ חיפה. משנת 2001 הוא הועסק על ידי חיפה כימיקלים, ופעל מול הפיקוד בעניין המכל.

דובר צה"ל מסר, כי "על פורשי צה"ל חלות המגבלות הקבועות בחוק שירות הציבור המכונה 'חוק הצינון'. חוק זה קובע בין השאר תקופת צינון בת שנה, במהלכה אסור לפורש לקבל עבודה או זכות מגורם אזרחי שלפורש היתה בתפקידו בצה"ל יכולת השפעה על הענקת זכויות כלכליות עליו. (בתום תקופת הצינון) החוק אינו מונע מפורש צה"ל לשמש יועץ לגורם אזרחי בתחום שבו טיפל".

וסופרין? "סופרין סיים את שירותו ופרש מצה"ל בספטמבר 1998", מסר דובר צה"ל. "לפי הידוע לצה"ל החל סופרין לעבוד כיועץ לחיפה כימיקלים לאחר שחלפה יותר משנה מיום שחרורו מהשירות. כמו כן, ככל הידוע לצה"ל, במסגרת תפקידו כיועץ לחברת חיפה כימיקלים לא ייצג סופרין את החברה כלפי צה"ל בסוגיית מכל האמוניה".

סופרין, מתברר, אינו מודאג מרמת המיגון של מכל האמוניה. "הערכת הסיכונים המעודכנת של המכל מדברת על סיכון לאוכלוסייה בטווח של 600-800 מטר", הוא אמר. "אין שם אוכלוסייה בטווחים האלה. אחרי שנקטו באמצעים נוספים נערך סקר נוסף שהראה שטווחי הסיכון צומצמו בהרבה".

לפלוגת המילואים שהוצבה במקום בזמן המלחמה נמסרו טווחים אחרים.

"יכול להיות, אני לא יודע על מה דיברו אתם".

בזמנך בפיקוד התעסקתם עם המכל?

"נכון".

היו לכם חילוקי דעות עם המפעל?

"זה היה בשיתוף פעולה - הם עם האינטרסים שלהם ואנחנו עם שלנו".

האינטרסים לא תמיד חופפים.

"בוודאי. הם מסתכלים מהצד של המפעל ואנחנו מסתכלים מהצד של האוכלוסייה".

אני מבין שאחרי פרישתך מהפיקוד יעצת למפעל בעניין הזה?

"נכון מאוד. זה היה משנת 2001 עד 2003".

זה היה בתקופה שאלוף הפיקוד היה יוסף משלב והוא התעקש על המיגון הנוסף?

"נכון".

אין בזה טעם לפגם?

"ממש לא. אני טיפלתי במיגון בכל המדינה, אז אסור לי לעבוד במדינה שלי אלא ללכת לרעות בשדות זרים? לחלוטין לא. אני עברתי תקופת צינון של שנה כנדרש על ידי היועץ המשפטי... אני נורא מנסה להגיד לך מה שאמרתי גם למשלב: אני מייצג פה צד מקצועי. אני לא פוליטיקאי ולא מחזיק מניות במפעל. יש לי טבע מגונה, שאני אומר מה שאני חושב, אפילו כשהמפעל נותן את שכרי. גם למפקדי אני אומר מה שאני חושב". uri_bl@haaretz.co.il



מכל האמוניה של "חיפה כימיקלים". האלוף יצחק גרשון (בתמונה למטה) דבק בעמדתו גם אחרי המלחמה


צילומים: דורון גולן (ג'יני) ותומר אפלבאום (באובאו)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות