בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יעקב (מנדי) אור יחרוץ גורלות במערכת הביטחון

ראש החטיבה הביטחונית במשרד מבקר המדינה, האלוף במילואים יעקב (מנדי) אור, יקבע השנה את עתידה של מרבית הצמרת הביטחונית של ישראל

תגובות

לאיש המשפיע (והמפתיע) של מערכת הביטחון ב-2011 אין בכלל משרד בשום צד מצדי המסדרון המפורסם בקומה ה-14, המחבר בין בניין המטכ"ל בקריה לבניין משרד הביטחון. למען האמת, אין לו אפילו לשכה בקריה בתל אביב. משרדו של האלוף במילואים יעקב (מנדי) אור, ראש החטיבה הביטחונית במשרד מבקר המדינה, ממוקם 700 מטרים דרומה משם, בקומה ה-21 של בניין המבקר, ברחוב הארבעה.

אור השתחרר משירות קבע לפני תשע שנים וחצי, אבל המשרה שהוא נושא מאז מקנה לו מעמד יוצא דופן במערכת הביטחון, רגל בחוץ ורגל בפנים. מצד אחד, הוא עובד מדינה, מבכירי משרד המבקר, ואינו כפוף עוד להיררכיה הביטחונית הרגילה. מצד אחר, הוותק, הידע ומערך ההיכרויות שלו - לצד הקונסנסוס הנרחב ביחס ליושרו והגינותו - מקנים לו גישה ישירה לצמרת משרד הביטחון, צה"ל וקהילת המודיעין. בשנים האחרונות, בגיבוי ובעידוד מלא של המבקר מיכה לינדנשטראוס, צובר אור בהדרגה חשיבות והשפעה.

נכון, הרמטכ"ל המיועד יואב גלנט, שייכנס לתפקידו ב-14 בפברואר, יהיה בוודאי האיש החזק במערכת הביטחון בשנה הקרובה. אבל תחילת הקדנציה של גלנט תושפע במידה רבה ממה שיאמר אור. האלוף וצוותו מופקדים מטעם לינדנשטראוס על חיבור הדו"ח בפרשת מסמך גלנט (שהתברר בהדרגה כמסמך הרפז). כשיפרסמו את מסקנותיהם הסופיות, לקראת הקיץ הבא, יהיה זה פסק הדין המשמעותי והמכריע במחלוקת שמוציאה מדעתם את בכירי מערכת הביטחון זה קרוב לשנה: מי אומר אמת ומי משקר, מי העבריין ומי הקורבן בפרשת העימות בין שר הביטחון לרמטכ"ל, ששיאה במינוי גלנט ובהפצת המסמך שסגן-אלוף (מיל') בועז הרפז הודה בזיופו?

זה רחוק מלהיות המשימה האחרונה שמעסיקה את אור ואנשיו בימים אלה. בד בבד, הם בודקים גם היבטים בפרשת עצירת משט הסיוע הטורקי לעזה ואת קבלת ההחלטות עד להכרעה על הצטיידות באף-35 כמטוס הקרב של חיל האוויר. בנוסף לשלל הסוגיות שמבקר המדינה בוחן כחלק מתוכניתו השנתית, החלה באחרונה בדיקה מקדימה של ההחלטות בדבר רכש מערכות מיגון מטילים נגד טנקים. עוד לא ברור אם החטיבה הביטחונית תידרש לבדוק את השריפה בכרמל, על רקע הדו"ח החמור שלה על מצב שירותי הכיבוי לפני כמה שנים, או שהדבר יופקד בידי גוף אחר במשרד המבקר.

מ"מ מג"ד

אור, בן 64, נולד בתל אביב כיעקב מנדלסון. הוא גדל בשכונות מצוקה בתל אביב ובחולון. בראיון ל"הארץ" ב-2001, האחרון שנתן לעיתונות, סיפר שלפני גיוסו לצה"ל צבר "היכרות אינטימית עם בית הדין לנוער". הוא התגייס ב-1965, המתנדב היחיד לחטיבת גולני במחזור שלו. חודשים אחדים לפני מלחמת יום הכיפורים סיים לפקד על סיירת גולני. מחליפו, רס"ן שמריהו ויניק, נהרג בקרב החרמון וזכה בעיטור המופת.

אור עצמו, שהחל באותה עת ללמוד בפו"מ, שימש כממלא מקום מג"ד במלחמה. על קיר משרדו הצבאי היתה תלויה במשך שנים תמונה קבוצתית של קציני חטיבת גולני מ-1972. אור, אדם שנרתע מביטויי רגשנות, אמר באותו ראיון: "יש המון אנשים בתמונה הזו שנהרגו, מרביתם ביום כיפור. זו חבורה שלמה שנמחקה. האמת היא שאני די מתבייש, נבוך - אין לי מלה טובה להגדיר את זה - שנשארתי בחיים. אני מוצא את עצמי כאילו צריך להצדיק את זה לפני מישהו. אני במקרה יושב כאן. לכן אני לא יושב כל היום ומספר סיפורי גבורה".

ההלם והאכזבה של יום הכיפורים קשורים בתובנה אחרת שמנחה את אור, המונצחת על שלט שלקח עמו מצה"ל גם למשרדו הנוכחי. זו אמרה נושנה של אלברט איינשטיין: "אמונה עיוורת בסמכות היא האויב הגדול ביותר של האמת". אם יש משפט שמשקף את דעתו של אור על הביורוקרטיה ועל מיקומו בהשוואה אליה, זה המשפט.

אחרי יום הכיפורים, החוויה השנייה שעיצבה את דמותו של אור היא השירות בשטחים. זו כנראה קצת שאלה של ביצה ותרנגולת, אבל יש משהו מפתיע בכך שדווקא אור, איש מתון בהשקפותיו המדיניות ורגיש לחריגות מוסריות בהתנהגות חיילים כלפי פלסטינים, עשה חלק כה גדול משירותו בשטחים. הוא היה מפקד החטיבה המרחבית היחידה שהופקדה על כל שטח הגדה באמצע שנות ה-80. בדצמבר 1987, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, מונה למפקד אוגדת הרצועה. "אלה לא תפקידים שמקבלים עליהם צל"שים", אמר אור. "יש מעט מאוד תודות במקומות האלה".

אור התמנה לאלוף בגיל מאוחר יחסית, 50, ובמשך כמעט ארבע שנים היה מתאם הפעולות בשטחים. זו היתה תקופת ממשלת נתניהו הראשונה והמנגנון של אור שימש ערוץ תקשורת מרכזי עם הפלסטינים בזמן מתוח במיוחד. השנה האחרונה לכהונתו, תחת ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון, היתה גם שנתה הראשונה של האינתיפאדה השנייה ואור צפה בעצב בתקוות השלום המתנפצות.

תת-אלוף במילואים דב (פופי) צדקה, שהיה ראש המינהל האזרחי בעזה ואחר כך בגדה באותה תקופה, אומר שאור היה "אחרון מתאמי הפעולות בשטחים. הוא הבין באמת את התפקיד וידע מה מוטל עליו. הוא פעל להקל על האוכלוסייה הפלסטינית, אבל הבין גם את הצרכים הביטחוניים".

שמענו וראינו

לתפקידו הנוכחי הגיע אור כמי שראה ושמע הכל. לספקנות הבסיסית שלו נוספה גישה עצמאית, שמסרבת להתמסר לפעלולים ולתכסיסים של מערכת הביטחון. הוא מזהה בה אנשים טובים ורציניים (ראשי המוסד והשב"כ זכו לשבחים מפיו בשלבים שונים), אך גם הזנחה מרובה, חיפוף ובעיקר קושי לקבל ביקורת, מבחוץ ומבפנים. עוד כמפקד אוגדה הקפיד להגיע במהירות האפשרית לזירה שבה אירעה תקלה, בהנחה שעיכוב בבואו יאפשר לקצינים בשרשרת הפיקוד תחתיו לטשטש ראיות.

במשך שנים נחשבו דו"חות המבקר למסמכים הנקברים במגירה זמן קצר אחרי פרסומם. כהונת לינדנשטראוס שינתה את פני הדברים: הנחישות של המבקר הנוכחי, לצד חוש תקשורתי מפותח, מקשים על הפוליטיקאים והגנרלים להתעלם מהדו"חות. האווירה המנומנמת משהו עברה מן העולם. גם החטיבה הביטחונית במשרד המבקר צברה תנופה והיא נהנית כיום מעוצמה לא מבוטלת.

בתפקיד המבוגר האחראי חיבר אור את הדו"ח הקטלני של המבקר על תפקוד העורף לאחר מלחמת לבנון השנייה, חשף את הבזבוזים של פמליית השר ברק בסלון האווירי בפאריס ומתח ביקורת קשה על שיטת המינויים בצה"ל. אלוף במטכ"ל, המכיר אותו שנים רבות, אומר ש"מנדי איש מעמיק ורציני. הוא הגון מאוד וברור שאינו חייב דבר לאיש. השאלה שמעסיקה אותנו עכשיו היא אם יוכל לרדת לעומק פרשת הרפז ולהגיע למסקנות החלטיות בסיפור הזה, שממשיך להעכיר את האווירה בצמרת. חלק גדול ממה שקרה לא מתועד במסמכים ולכן יש כאן אתגר לא פשוט לפיצוח".

אור מטפל אישית בחקירת הפרשה. טיוטת הדו"ח צפויה להית מוכנה בתוך חודשיים-שלושה, אבל הדו"ח הסופי יתפרסם כנראה רק בקיץ הבא, הרבה אחרי פרישת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, בפברואר. ועדיין לשכות ברק, אשכנזי, גלנט והאלופים המעורבים מחכות בקוצר רוח למסקנות לינדנשטראוס ואור.

זה זמן רב שלא היו בצמרת מערכת הביטחון רגשות בעוצמה כזו. שר הביטחון מאשים את סביבת הרמטכ"ל בניסיון פוטש; הרמטכ"ל משוכנע שלשכת השר מתנכלת לו במשך חודשים ארוכים. ברק מצפה לרהביליטציה, אשכנזי חושש שיוכתם ושיקשה עליו לדהור לפוליטיקה - ושניהם תלויים בדו"ח המבקר. בתקווה שהחזית האיראנית והלבנונית לא יתלקחו בקרוב, המשולש ברק-גלנט-אשכנזי יישאר הזירה הביטחונית הלוהטת של השנה הבאה. למנדי אור יהיה בה תפקיד מרכזי. S



יעקב אור


האונייה 'נאוי מרמרה'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו