בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ והיועץ המשפטי מקדשים את האמצעים

תגובות

>> הפרקליטים האשימו את משרד האוצר בחוסר הגינות בניהול המשא ומתן עמם, מכיוון שהממונה על השכר נמנע לטענתם מלקיים עמם משא ומתן של ממש, למרות 43 ימי השביתה. עוד טענו הפרקליטים כי הם מקופחים בשכרם, וכי מגיעה להם תוספת שכר של 25%.

ייתכן בהחלט שהפרקליטים צודקים בשתי הטענות האלה. עובדה, בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה דורית ביניש, קיבל במלואה את טענתם על ליקויים במשא ומתן עמם, ונזף בממונה על השכר על כך. עובדה, בית המשפט העליון קיבל חלקית גם את טענתם השנייה - ולחץ על המדינה להסכים ולתת להם באופן מיידי תוספת שכר של 12%, בנוסף להמשך הדיון בטענותיהם בפני בורר.

לפיכך, ייתכן מאוד שהצדק היה עם הפרקליטים - אבל מטרה, צודקת ככל שתהיה, אינה מקדשת את האמצעים. הדרך שבה השיגו הפרקליטים את מטרתם נעשתה תוך קביעת כמה תקדימים במערכות יחסי העבודה והמשפט בישראל, ותוך שראשי מערכת המשפט במדינה - היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין ובית המשפט העליון - נגררים לקביעת התקדימים האלה. בכך ייתכן מאוד שנגרם נזק ארוך טווח גם למערכת יחסי העבודה בישראל, וגם למוניטין הרגיש כל כך של מערכת המשפט.

ההתערבות של בג"ץ בסכסוך השכר של הפרקליטים היא חסרת תקדים. עד היום נמנע העליון מלהיענות לעתירות שהוגשו לו בנוגע לסכסוכי עבודה, וצימצם את המעורבות שלו בדיני עבודה לערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה בלבד. בצדק או שלא בצדק, בית המשפט העליון העדיף עד היום שלא להתערב יתר על המידה בסכסוכי עבודה.

המדיניות הזו נפרצה עתה באופן פומבי. בפעם הראשונה נעתר בג"ץ לעתירה שנגעה לסכסוך עבודה, ואף פעל באופן אקטיבי ליישוב הסכסוך - בית המשפט פעל כסוג של מגשר, כאשר הוא הציע לצדדים הצעות לפתרון הסכסוך. מאחר שבית המשפט העליון מחויב בשוויוניות ואינו יכול להפלות לטובה את ועד הפרקליטים, הרי שמעתה הוא יתקשה מאוד שלא לדון בעתירות נוספות בסכסוכי עבודה. הנה, כבר השבוע עשויה להתחיל שביתה בנמלים - האם גם בשביתה הזו יהפוך בית המשפט העליון לשופט-מגשר? ומה זה אומר על חלוקת התפקידים מפה והלאה בין בית המשפט העליון לבין בתי הדין לעבודה?

זאת ועוד, במהלך הדיון דרש בית המשפט העליון את התייצבותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, כדי לקדם את הפשרה המוצעת בסכסוך. זאת בניגוד לעמדה שהציג הממונה על השכר, אילן לוין. לפיכך, בית המשפט העליון עקף את הממונה על השכר - כדי להצליח בשיפוט-גישור שלו. בכך חתר בית המשפט העליון תחת מעמדו של הממונה על השכר כקובע מדיניות הממשלה בנושאי שכר.

האם זהו תפקידו של בית המשפט העליון לערער את סמכותם של המוסדות הממשלתיים בענייני שכר? האם פתרון של שביתת פרקליטים מצדיק את הנזק לטווח ארוך שנגרם כאן לאחד המוסדות הכלכליים החשובים במדינה?

אותה התהייה, אגב, צריך להפנות גם לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שכשל במתן גיבוי חד-משמעי לממונה על השכר כגורם הקובע את מדיניות השכר של הממשלה. גם זה תקדים בעייתי - הפעם היחידה עד כה שבה הממשלה עקפה את הממונה על השכר שלה עצמה היתה בסכסוך עם בנק ישראל. אז לפחות, המעקף נעשה בידי שר האוצר (שבמקרה היה גם ראש הממשלה), שהוא גם האחראי הרשמי על הממונה על השכר. הפעם אפילו הדקות המשפטית הזו לא נשמרה, מה שאומר כי מעמדו של הממונה על השכר נשחק עד דק. מי שישלם את המחיר על כך, לפני כולם, יהיה ראש הממשלה - שכמו בג"ץ, לא השכיל להבין שבכך הוא הופך את עצמו לכתובת לניהול סכסוכי עבודה במשק.

לא רק הממונה על השכר חטף סטירת לחי ישירה מבית המשפט העליון. גם מוסד אחר, מוסד שיפוטי ותיק ומכובד, ספג נזק הרסני על לא עוול בכפו. זהו מוסד הבוררות המוסכמת, שבהחלטת בג"ץ לא הוא ישמש בורר בין המדינה לבין הפרקליטים (אלא בורר פרטי, שנבחר במיוחד לצורך כך). נזכיר כי המוסד לבוררות מוסכמת קיים כבר עשרות שנים, וכי הוא מוסד משותף למדינה ולהסתדרות. נזכיר גם כי המוסד הוא חלק מההסכמים הקיבוציים עם ההסתדרות, ולכן כל עובדי המדינה - והפרקליטים בתוכם - כפופים לו. נזכיר גם כי למוסד לבוררות מוסכמת ניתן לפנות בכפייה - כל מי שחתום על הסכם קיבוצי במדינה יכול לפנות למוסד, ובכך לחייב את הצד השני (העובדים או המדינה) להעביר את סכסוך העבודה לבוררות.

שני המאפיינים הייחודיים של המוסד לבוררות מוסכמת - היותו משותף למדינה ולהסתדרות, והיותו פתרון חובה לסכסוכים בתוך המדינה - הפכו אותו לכלי החשוב ביותר שנתון כיום בידי המדינה לפתרון סכסוכי שכר המלווים בשביתות קשות, בכך שניתן להעביר את הדיון בסכסוך שכר כלשהו לבוררות תוך הפסקת השביתה.

הפרקליטים התנגדו עד עתה להצעת האוצר לפנות לבוררות במסגרת המוסד, בטענה כי המשא ומתן עמם לא מוצה. בשם הטענה הזו גם לא איפשר היועץ המשפטי לממשלה לממונה על השכר לפנות למוסד לבוררות, על אף שהיועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, קבע כי ניתן לפנות למוסד באופן אוטומטי ללא הזדקקות לאישור היועץ.

עכשיו מתברר כי הטענה הזו היתה ריקה מתוכן: הפרקליטים מוכנים לבוררות, לכך הם הסכימו בחסות בג"ץ, אבל הם רוצים בוררות אחרת. בוררות פרטית, בראשותו של השופט בדימוס סטיב אדלר, ולא בוררות במסגרת המוסד - אף שהם כפופים למוסד במסגרת ההסכם הקיבוצי. היועץ המשפטי ובג"ץ נתנו לכך גושפנקא, ובכך הרסו בפועל את מוסד הבוררות המוסכמת ואת שיתוף הפעולה החשוב של ההסתדרות והמדינה בו. אם לפרקליטים לא נאה ללכת לבוררות במוסד לבוררות מוסכמת, ובג"ץ מאשר להם לפנות לבורר אחר, מדוע שכל עובד אחר במדינה לא יסרב גם הוא לפנות למוסד לבוררות מוסכמת?

מתברר שבשביל המטרה של הפסקת שביתת הפרקליטים, בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה פגעו קשות במעמדו של המוסד לבוררות מוסכמת. לפיכך, המדינה נותרה בלי אחד מכלי הגישור החשובים ביותר שלה לפתרון סכסוכי עבודה. האם בג"ץ והיועץ המשפטי יקבלו אחריות על הנזק שעלול להיגרם מכך למדיניות השכר של ממשלת ישראל בעתיד?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו