בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השביתה נמנעה - והרשויות המקומיות יקבלו תוספת של כ-900 מיליון שקל

טיוטת ההסכם שסיימה את השביתה צפויה להחזיר את שליטת הרשויות בתאגידי המים, שיעברו שינוי מבני ? יו"ר השלטון המקומי, שלמה בוחבוט: "ההסכם יאפשר לחזק את מערכת החינוך ולהוריד את תעריפי המים" ? האוצר: לא יודעים איך נממן את ההוצאות

תגובות

>> אחרי שמונה חודשים של ניסיונות להגיע להסכמים עם משרדי הממשלה, שבשיאם מאבקים וסנקציות מצד ראשי הרשויות המקומיות, נחתמה טיוטת הסכם בינם למשרדי האוצר והפנים. החתימה הגיעה רק לאחר איום בשביתת ענק שהיתה אמורה להיערך אתמול.

טיוטת ההסכם נחתמה לאחר משא ומתן לילי של שש שעות, שנערך במשרד ראש הממשלה. בפגישה שהסתיימה לקראת השעה 5:00 בבוקר, כשברקע האיומים להשבתת הרשויות המקומיות, השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראשי השלטון המקומי, שר האוצר יובל שטייניץ, שר הפנים אלי ישי ובכירי האוצר. ההסכם הסופי טרם נחתם.

ההסכם הכספי שנתחם עם הרשויות המקומיות אתמול לפנות בוקר, סוכם עוד ביום חמישי בלילה בדיון חירום עם ראשי הרשויות. אז נקבע כי גודל מענק האיזון ב-2011 יהיה 2.75 מיליארד שקל ו-2.8 מיליארד שקל ב-2012. רוב המשא ומתן בלילה שבין שבת לראשון, הוקדש לנושא תאגידי המים.

ראשי הרשויות הגדירו את ההסכם, שבמסגרתו בשנתיים הקרובות ייתווספו לתקציבי הרשויות המקומיות כ-900 מיליון שקל, כ"הישג היסטורי לשלטון המקומי בישראל", לאחר שדרישותיהם העיקריות נענו. באוצר טרם דנו בשאלה מהיכן יבוא הכסף, וטענו אתמול כי מדובר בתוספות צפויות ולא גבוהות. באוצר הזכירו אתמול כי עוד בטרם החלה 2011, כבר הועמסו על תקציב השנה הוצאות בלתי צפויות בסך מאות מיליוני שקלים, ואולי אף מעבר לכך. התוספות נובעות בשל סבסוד המשכנתאות באזורי פיתוח, ההסכם עם הפרקליטים, מענקי האיזון המוגדלים והגדלת תקציב הכבאות. באוצר ציינו כי ובקרוב ייערך דיון בנושא במשרד.

הקלה לרשויות במגזר הערבי

לפי טיוטת ההסכם הוחלט להגדיל את מענקי האיזון בשנתיים הקרובות ואת מענקי הפיתוח לרשויות המקומיות, לצד בחינה של שאר הדרישות של ראשי הרשויות. מטרת מענקי האיזון שניתנים לכמעט כל הרשויות המקומיות בישראל מתקציב משרד הפנים היא לאפשר להן לספק שירותים "ברמה סבירה" לתושביהן. התקציבים ניתנים כתוספת להכנסות של הרשויות המקומיות, כדי למנוע מהם להיכנס לגירעון תקציבי כתוצאה מפעילות הרשות. עם זאת, רשויות רבות לא מצליחות לאזן את תקציביהן.

בהסכם הוחלט להגדיל את מענקי האיזון ל-2011 בכ-370 מיליון שקל, ל-2.77 מיליארד שקל במקום 2.4 מיליארד שקל. בנוסף, הוחלט כי ב-2012 ייתווספו 400 מיליון שקל למענקי האיזון שיסתכמו ב-2.8 מיליארד שקל במקום 2.4 מיליארד שקל כיום. ברשויות המקומיות אמרו כי התוספת תשמש גם לשיפור תשתיות החינוך ברשויות.

בנוסף למענקי האיזון, הרשויות יקבלו תוספת של 50-60 מיליון שקל בכל שנה למענקי הפיתוח, המשמשים את הרשויות לפיתוח תשתיות עירוניות, ותקציבם ייגדל ב-2011 ו-2012 ל-280 מיליון שקל במקום 220-230 מיליון שקל כיום. כמו כן, הוחלט להעביר לרשויות שיפוי עבור תוספת השכר לעובדים במגזר הציבורי, בהתאם להסכם השכר שבין האוצר וההסתדרות. התוספת למטרה זו מוערכת בכ-50 מיליון שקל מדי שנה.

ההסכם החדש מקל עם רשויות מקומיות בעיקר במגזר הערבי, שמתמודדות עם שיעור גביית ארנונה נמוך. כיום, אם רשויות מקומיות לא עומדות בסף מסוים של גביית ארנונה, הן לא מקבלות מענקים מהממשלה. בהסכם הוחלט כי אם רשות לא תצליח לקבל מענק, כספי המענק יועברו לשנה שלאחר מכן ולא יקוזוזו כפי שנהוג כיום.

בחודשים האחרונים מחו ראשי הרשויות בדרישה לקבל תוספת לתקציביהם וכמחאה על הקמת תאגידי המים ברשויות המקומיות. המחאה התחזקה לאחר שנחתם הסכם השכר בין משרד האוצר להסתדרות, שלפיו שכר עובדי הציבור ייגדל ב-6.5%. הרשויות טענו אז כי העלות הכספית של הסכם השכר התגלגלה על חשבון הרשויות, שכמה מהן מתמודדות עם קשיים תקציביים. בחודש האחרון עברו ראשי הרשויות למחאה פעילה יותר, והחלו להפגין, תוך חסימת צמתים ראשיים והקמת אוהל מחאה מול משרדי הממשלה.

במשא ומתן הלילי שהתקיים בלשכתו של נתניהו השתתפו יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות שלמה בוחבוט, ראש עיריית תל אביב ויו"ר פורום 15 הערים העצמאיות, רון חולדאי.

שמחים על השינוי בתאגידי המים

ברשויות המקומיות אומרים כי הישגם החשוב במשא ומתן הוא בתחום תאגידי המים והביוב. לפני כשנתיים, הוחלט כי הסמכויות על משאבי המים בכל רשות מקומיות לא יהיו שייכות לרשויות המקומיות, אלא יועברו לתאגידי מים שיוקמו בהם. כל רשות מקומית בישראל היתה אמורה להקים תאגיד מים עצמאי ונפרד מהרשות, שאינו נגוע להשפעת העומד בראשה, ויטפל באספקת המים וגביית התעריפים עבורה. על רשויות שלא הקימו תאגידי מים הוטלו סנקציות.

המטרה שעמדה מאחורי היוזמה להקים תאגידי מים היתה למנוע מראשי הרשויות לעשות שימושים אחרים בכספים שמתקבלים מהציבור בתמורה לאספקת המים, ולהעביר אותם לתחומים אחרים בעיר ולא לשיפור תשתיות המים והביוב. ראשי הרשויות התמרמרו על הפקעת הסמכות מהם ובתחילה אף הורו לתושבים לא לשלם את חשבונות המים. ברשויות המקומיות טענו שמבדיקה שערכו עלה כי תעריפי המים עלו בשנה האחרונה בכ-50% לאחר הקמת תאגידי המים, בעקבות המסים המוטלים על מחירי המים ועל תאגידי המים.

בטיוטת ההסכם הוחלט כי תקום ועדה משותפת למשרד האוצר, רשות המים, מרכז השלטון המקומי והערים העצמאיות שתמליץ בתוך 45 יום על ארגון מחדש של תאגידי המים - והחלת מאפיינים של תאגידים עירוניים ללא כוונת רווח עליהם. בכך, יוחזרו לראשי הרשויות שליטה מסוימת על תאגידי המים, ויבוטל המע"מ על תעריפי המים והמסים על התאגידים - אחת הדרישות של ראשי הרשויות, שצפויה להוזיל באופן ניכר את תעריפי המים. בנוסף, עד להמלצות הוועדה לא יוטלו סנקציות על רשויות שטרם הקימו תאגידים.

בנוסף, הוחלט להקים מסגרת לדיונים בין בכירי הממשלה והרשויות המקומיות שיתכנסו אחת לחודשיים, כדי לדון בהסדרת מערכת היחסים שבין השלטון המקומי למרכזי, ובחיזוק מערכת החינוך בישראל.

בוחבוט אמר כי ההסכם "הוא לטובת הכיס הפרטי של האזרח. בשלב ראשון נמנעה העלאת מחירי המים הצפויה וכן יופחת המע"מ על המים. בשלב הבא יבוטלו תאגידי המים במתכונתם הנוכחית, הגורמת לכולנו לשלם חשבונות מים מופקעים. אני סבור כי עם התקציב החדש נוכל לחזק את מערכות החינוך והרווחה".



תצלום: עמוס בן גרשום בע"מ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו