בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | והרי התחזית

לפני 80 שנה ניסה "ניו יורק טיימס" לנבא כיצד ייראו החיים ב-2011. התוצאות יכולות ללמד על ההצלחות והמגבלות של נבואות

תגובות

בספטמבר 1931 מלאו ל"ניו יורק טיימס" 80 שנה; לא מעט בשביל עיתון: "הארץ" עוד היה אז כבן 13. לרגל התאריך פנה הטיימס אל שורה של אנשי שם וביקש מהם תחזית: כיצד ייראה העולם בעוד 80 שנה. הנרי פורד, שהיה אחד הנשאלים, לא חשב שיש עניין בתחזיותיו, אבל אולי יעניינו את הקוראים בשנת 2011 כתב. למעשה אין בהן עניין רב, כי פורד הסתפק בהערכה כללית שהאנושות תלמד להעריך את שוויים האמיתי של חיי האדם, אבל שמונה שנים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה.

לקראת 1.1.11 יש פיתוי לבדוק מה ניבאו לנו חכמי העבר לפני 80 שנה, אם כי יהיו השנה עוד כמה ימים היפים במיוחד לבדיקה כזו, כגון 11.1 ו-1.11, למשל. יש חן בתאריכים האלה, אבל אין להם משמעות, כשם שלא היתה משמעות ל-10.10.10 ולא ל-9.9.99. גם המיליונים שבוזבזו על ההכנות ל"באג אלפיים" לא היו מוצדקים יותר מההכנות שעושה אדם סביר וחפץ חיים לקראת כל יום שישי, 13 בחודש. רוב האישים שמסרו ל"ניו יורק טיימס" תחזית ל-2011 לא הצטיינו בראיית הנולד.

קשה לדעת אם עורכי הטיימס העריכו ששמות האנשים שהתבקשו להשתתף בתרגיל הזה יהיו מוכרים כעבור 80 שנה; כיום אפשר למצוא את כולם בוויקיפדיה. אך מותר להניח שרוב קוראי "ניו יורק טיימס" מזהים כיום, לצד שמו של פורד, רק את שמו של ויליאם ג'יימס מאיו, אחד ממייסדי המרכז הרפואי במינסוטה הקרוי על שמו. מאיו האמין בכוחו של המחקר הרפואי להדביר מחלות והתנבא שתוחלת החיים הממוצעת תעלה מ-58 ל-70 שנים. הוא טעה רק בכשש שנים.

בין יתר המשתתפים במשאל היו שני חתני פרס נובל, הפיסיקאים רוברט מיליקן וארתור קומפטון. מיליקן התנבא שהבעיות החברתיות בעולם יבואו על פתרונן בשיטות מדעיות; קומפטון לעומת זאת צדק כשקבע, כפי שנהג לחזות גם דוד בן-גוריון, שסין תהיה למעצמה חשובה.

הסוציולוג ויליאם אוגבורן, מומחה לסטטיסטיקה, חזה שב-2011 יתגוררו בארצות הברית כ-160 מיליון בני אדם, טעות גרנדיוזית: בארה"ב מתגוררים כיום יותר מ-300 מיליון. אוגבורן גם פינטז שהעוני והרעב יהיו לבעיות שוליות בעולם. לעומת זאת, הוא חזה עלייה בשיעור הגירושים וקבע: "חיי הנשים יהיו דומים יותר לחיי הגברים".

שנתיים לאחר האסון הכלכלי של 1929, הכל נטו להיות אופטימיים מאוד. עורכי "ניו יורק טיימס" ביטאו אמונה כללית שבשנת 2011 יהיה יותר אושר בעולם. קשה לבחון תחזית כזאת. כך או כך, העובדה שפחות מ-15 שנים לפני אושוויץ והירושימה "ניו יורק טיימס" היה אופטימי כל כך, מציעה לקח חשוב לכל נביא וחוזה, איצטגנין ועתידן: בטוח יותר לשתוק.

התשוקה והצורך, החרדה והפיתוי לדעת מה יקרה בעתיד מלווים את האדם מימי קדם. "קול ישראל" מרשה לאיצטגנינית בשם מרים בנימיני לשדר אחת לשבוע את מה שהיא רואה בכוכבים ואוניברסיטת בר-אילן מעסיקה עתידן ושמו דוד פסיג. הוא אומר שכ-70% מהתחזיות שנעשו מאז מלחמת העולם השנייה התגשמו. גם אם הוא צודק, דומה שזה לא הרבה בהשוואה לנבואות התנ"ך: באינטרנט יש שפע אתרים היודעים להוכיח באותות ובמופתים שדברי הנביאים כבר התאמתו והיו למציאות.

פסיג, מחברם של שני רבי מכר, מאמין במחזוריות היסטורית. ב-300 השנים האחרונות ידעה ארה"ב אירוע ביטחוני אחת ל-17 שנה, הוא טוען, ועל כן אין סיבה להניח שזה לא ימשיך להיות כך ב-300 השנים הבאות, ממש כשם שיש מלחמה אחת לעשר שנים בין ישראל לשכנותיה, פחות או יותר.

לדברי פסיג, העתידנים הזהירו מאירוע דוגמת הפיגוע במגדלי התאומים. חשוב לו להבדיל את עצמו מסופרי המדע הבדיוני. הוא לא לוקיאנוס מסמוסטה שחי במאה השנייה לספירה ופינטז טיסה לירח, והוא לא ליאונרדו דה וינצ'י שתיכנן מטוס. הוא לא ז'ול ורן, הוא אומר וקובע נחרצות: רוב תחזיותיו של ורן לא התגשמו כלל.

המדע הבדיוני משגשג בינתיים בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה. לכאורה אין תחום משעמם יותר: כל מה שהוליווד יודעת לפטנז - המציאות עושה טוב יותר. אז מה אם ב"מטרופוליס" של פריץ לאנג מופיע טלפון המאפשר גם לראות את הדובר מעברו השני של הקו, סקייפ עושה את זה בצבע. אבל זה כנראה לא עובד כך. ככל שפלאי המחשב חודרים לחיי היום-יום, התשוקה למדע בדיוני מתחזקת.

פסיג מיטיב להציג את תחזיותיו; להיסטריונים הוא קורא ברוב חן "עבריינים". אחד מספריו נקרא "2048" (הוצאת "ידיעות ספרים"), כלומר מאה שנה לאחר הקמת ישראל.

יש עתידנים שהרחיקו את תחזיתם עוד יותר. המפורסם בכולם היה הרמן קאהן המנוח. במלאות 200 שנה לעצמאות ארה"ב, פירסם קאהן ספר ושמו "200 השנים הבאות". כלכלת 2176 תשגשג, הבטיח. איש אופטימי ומקור השראה ל"דוקטור סטריינג'לאב" בסרטו של סטנלי קובריק, האמין קאהן שארה"ב תוכל לנצח במלחמה גרעינית, וגם אם ייהרסו כמה ערים וייהרגו כמה מיליוני אמריקאים - הנותרים יוכלו להנחית על ברית המועצות "מכה שנייה" ולהתחיל הכל מהתחלה.

פסיג ציטט תחזית קרובה יותר: בשנת 2020 תתחולל בעולם תמורה שאין לה תקדים - לראשונה בתולדות המין האנושי יחיו על פני כדור הארץ יותר בני 60 ומעלה מאשר ילדים בני חמש ומטה. לאימות ניפגש ב-20.2.20. S



מתוך הסרט 'מטרופוליס', שיצא לאקרנים ב-1927 והתיימר לנבא את החיים מאה שנה לאחר מכן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו