בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הניסיון להגן על בעלי המוגבלויות פוגע בהם

שוק העבודה

תגובות

>> כ-35 אלף אנשים עם מוגבלות בישראל עובדים בסוגים שונים של מסגרות מוגנות, כמו מפעלים מוגנים, מועדוני תעסוקה ומרכזי עבודה שיקומית. מסגרות אלה מאכלסות את כל קשת המוגבלויות, בהן פגועי נפש ואנשים עם פיגור שכלי.

מדי חודש מקבלים אותם בעלי מוגבלויות תמורה על עבודתם שאינה מוגדרת כשכר, אלא כגמול ביצוע עבודה - 200-500 שקל בחודש (4-6 שעות עבודה ביום במשך 3-5 ימים בשבוע). פירוש הדבר הוא כי במקרה הטוב, מגיע גובה גמול העבודה באותן מסגרות מוגנות ל-3-4 שקלים לשעת עבודה. זאת ועוד, לרוב נגזר על העובדים במסגרות המוגנות להשתלב בעבודות פשוטות ובלתי מקצועיות שיכולות ההתקדמות וההתפתחות במסגרתן הן מצומצמות למדי, אם בכלל, תוך הדרתם מקהילת העובדים הרגילה שאינה עם מוגבלות.

אנשים עם מוגבלות מגיעים למסגרת תעסוקה מוגנת בעקבות אבחון שקבע ששיקומם מחייב השתלבות בתעסוקה מוגנת. לו היינו פועלים בניגוד לאותה חוות דעת ומשלבים את המאובחנים בשוק עבודה תחרותי, קרוב לוודאי שהיתה מוטחת בנו ביקורת שהדבר עלול לפגוע בשיקומם של העובדים עם מוגבלות עד כדי דרדור מצבם. על גודל הטעות והנזק שנגרם לרבים מהאנשים עם מוגבלות המופנים דווקא למסגרות עבודה מוגנות ולא לשוק העבודה התחרותי - ניתן ללמוד מאבחוני יכולת העבודה לשם קביעת שכר מינימום מותאם, הנעשים בשנים האחרונות על ידי המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת.

מתוך כ-3,000 אבחונים שנערכו לאנשים עם מוגבלות העובדים כיום ביחסי עובד- מעביד בשוק העבודה, כ-1,200 דיווחו כי לפני שהגיעו לשוק העבודה התחרותי, הם הועסקו במפעלים מוגנים. שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה התחרותי והלא מוגן, הטיב באופן משמעותי את מצבם הכלכלי. בעקבות האבחון, נקבע לעובדים אלה שכר של יותר מ-12 שקל לשעה. כלומר, גם אם נניח שעובדים אלה השתכרו במסגרות המוגנות יותר מהממוצע, הרי שבשוק העבודה התחרותי הם משתכרים פי 2-3 מעמיתיהם הממשיכים לעבוד במפעלים המוגנים.

פירוש הדבר הוא שלו עובדים אלה היו ממשיכים לעבוד במסגרות המוגנות, היה מגיע הפסד השכר במהלך חיי העבודה שלהם ל-400-500 אלף שקל. לכך יש להוסיף גם את שווי התנאים הנלווים לשכר שלא היו זוכים לקבלם במרבית המסגרות המוגנות. ההפסד לעיל היה אף גדל, הואיל ועבור 30% מהעובדים שעברו מהמסגרות המוגנות אל השוק התחרותי ניתן לגדיל את יכולת העבודה והשכר, לאחר שנתאים את מקומות העבודה ונכשיר את העובדים.

ראוי שממצאים אלה ילמדו אותנו כמה לקחים. ראשית, הניסיון להגן על עובדים עם מוגבלות ולשלבם במסגרות מוגנות פוגע במצבם הכלכלי של רבים מהם, מונע את התפתחותם ומעמיק את העוני בקרבם. שנית, דווקא שילובם של אנשים עם מוגבלות בעבודה בשוק תחרותי בעזרת ליווי, התאמת סביבת העבודה והכשרה, מבטל את הדרתם החברתית, מאתגר אותם, פועל למצות את יכולותיהם וצפוי להעלות משמעותית את שכר עבודתם. שלישית, פועל יוצא מכך הוא שיעד מרכזי לעשור הבא בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות הוא למנוע את כניסתם של אנשים חדשים למסגרות אלה, תוך נקיטת מדיניות לצמצומן הניכר.

יש לפתח ולהרחיב מסלולים וכלים ייעודיים שיעודדו מעבר של עובדים עם מוגבלות מהמסגרות המוגנות אל שוק העבודה התחרותי באופן מיטבי, ותוך מיצוי מלוא היכולות שלהם.

הכותב הוא מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו