בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צלילה עמוקה

"מראות ים" של תרצה ספיר הוא מסע החוקר את אפשרויות התנועה של הגוף

תגובות

כשבאים לצפות ביצירה "מראות ים", שחיברה תרצה ספיר בהשראת כתב התנועה אשכול-וכמן, יש צורך בהתבוננות אחרת מזו שאנו רגילים אליה במופע מחול. הדבר דומה למי שאוזניהם מורגלות בהרמוניה ובצלילים של ג'ובאני פלסטרינה מהמאה ה-16 וישמעו יצירה של ג'ון קייג' או לוצ'יאנו בריו של המאה ה-20; קרוב לוודאי שיאמרו כי מדובר ברעש וקשקוש. כך, הצופים ביצירה של ספיר עלולים לחוש מנוכרים אל מול מחול בעל אסתטיקה ושפה אחרות.

"מראות ים" היא אסופה של עשרה ריקודים שנוצרו לדברי ספיר בהשראת הים. בין שמותיהם: "קונכיות", "מצולות", "מפרשיות", "מערבולות", "גלים","עשבי ים". דימויי הים שימשו לבחירת סולם המוטיבים התנועתיים ועובדו לכדי קומפוזיציות, הנתונות במבנים סגורים.

כבר במבט ראשון ניכר שמדובר בסגנון תנועה אחר. אין כאן תזוזה של גוף מלא אנרגיה, יצרים ומצבי רוח, אלא לקסיקון תנועה מקולף מכל אלה, שמטרתו לגעת בתנועה נטו. סגנון התנועה בעל הקול היייחודי נולד מתוך הכתב העוסק בעבודה על פרק, מיפרק ומעגל; כשמתבוננים בו, רואים את התנועה של שלד הגוף, שעליו מולבשים השרירים, העור והבגד. יש שפע של תנועת ידיים, העברות משקל מרגל לרגל, והטורסו נע כחטיבה אחת תוך מגוון הטיות ופחות קימורים וקיעורים מהרגיל.

הריקודים של ספיר, או החיבורים, שכפי שנועה אשכול כינתה את הקומפוזיציות שלה, נעים למקצב המטרונום. אפשר להתרשם ממורכבות הקואורדינציה ומהביצוע האחיד והמדויק של הרקדניות, חברות קבוצת "ריקודנטו", כולן בוגרות סמינר הקיבוצים. הן נעות בחלל בדיוק מדהים כמו היו מתוכנתות. בניגוד לחיבורים מוכרים של אשכול, הפעם המבצעות רוקדות בתלבושת של שכבות ולא בבגד גוף. התאורה המקצועית היפה של יעקב ברסי מעצבת את חלל הבמה, מפסלת את התנועה ותומכת בנושא של "מראות הים".

הצפייה ביצירה דורשת מהקהל להתאמץ כדי שיוכל להתענג על הפרטיטורה של תנועת הגוף. נראה שאיברי הגוף פועלים ככלים, או קולות בתזמורת. לכל איבר יש המוטיב התנועתי שלו וכל אחד מהם נע עצמאי באורכי משפטים שונים. המבנה הוא מעגלי, משפטי התנועה חוזרים על עצמם. ומאחר שהאורכים שלהם שונים, יחסי המפגשים בין איבר אחד לאחר משתנים כל פעם. במלים אחרות, זה חיבור שנע בשכבות, והעומק והעניין נוצרים דרך מעקב אחר המפגשים המשתנים. זה דורש התבוננות מרוכזת, שכמו תרה אחר מוצא ועוד מוצא במבוך. לעתים הדבר דומה לשימוש באקורדים של המוסיקאי סטיב רייך.

נדמה שזה סוג של חיבור שיכול היה להיווצר רק על הנייר, כמו קומפוזיטור המחבר מוסיקה עם תווים ומשוחרר מהרצונות של מהלכי התנועה הטבעיים. הרצון לגלות ולהרחיב את מעגל צירופי התנועה של הגוף עמד מאחורי שיטת ה"מזל" שבה השתמש מרס קניניגהם כשקבע את סדר המשפטים וההעמדה בחלל. כאן, אצל ספיר, הכתב מאפשר נגיעה בניואנסים עדינים של תנועה, שאמנם תמיד היו אפשריים מבחינה אנטומית אבל לא נעשה בהם שימוש. כלומר, זאת דרך להרחבת הדרך שבא אנו נעים.

קבוצת "ריקודנטו" היא להקה חשובה. אינני מכירה עוד להקות ניסיוניות המאתגרות עצמן בחיפוש מעמיק כזה של אפשרויות תנועת הגוף. לפיכך, אין לדבר על המופע במושגים רגילים של ביקורת והנאה אלא מתוך הערכה לרצינות העבודה. האם ההתנסויות יביאו להרחבת לקסיקון התנועה של יוצרים עכשוויים? זה תלוי בנכונות שלהם להיפתח לדרך אחרת.

"מראות ים". קומפוזיציה: תרצה ספיר בביצוע קבוצת "ריקודנטו". ביצוע: נירה על-דור, סלי רונן, שלומית עופר, מיכל מנוע-עמיר, אורלי יעקב, שמרית כפיר, יעל אשר-יערי, גל פלד, מעין אלון, רונה גילת, אורלי שפריר; עיצוב תאורה: יעקב ברסי; עיצוב תלבושות: איריס נייס. מרכז סוזן דלל בתל אביב, 30.12



המחול "עשבי ים", מתוך מחזור הריקודים "מראות ים". סגנון תנועה אחר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו