בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השחקן יוסף שילוח מת בגיל 69 מסרטן

שילוח זכור בזכות תפקידיו ב"סרטי בורקס" כמו "אלכס חולה אהבה" ו"חגיגה בסנוקר". בצוואתו ביקש לא לקיים הלוויה או שבעה

תגובות

השחקן יוסף שילוח מת אתמול בגיל 69, לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן. את עיקר פרסומו קנה שילוח בזכות הופעותיו הבלתי נשכחות בקומדיות קולנועיות מקומיות, ובהן "חגיגה בסנוקר" ו"אלכס חולה אהבה". לפני כשנה וחצי קיבל פרס על מפעל חיים בפסטיבל הקולנוע בירושלים. בצוואתו ביקש שילוח כי לא תתקיים הלוויה או שבעה. רעייתו ושלוש בנותיו החליטו לכבד את בקשתו.

שילוח נולד בכורדיסטן ב-1941, ובגיל 9 עלה לישראל. הוא היה בין בוגרי המחזור הראשון של בית הספר למשחק בית צבי, וב-1964 הופיע בסרטו הראשון, "משפחת שמחון". מאז הופיע בעשרות סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, ובין היתר בשלושה סרטים שהיו מועמדים לאוסקר לסרט הזר מטעם ישראל - "השוטר אזולאי" (1970) של אפרים קישון, "אני אוהב אותך רוזה" (1972) ו"הבית ברחוב שלוש" (1973) של משה מזרחי. כן הופיע, בין היתר, בסרטים "כץ וקרסו" (1971), "מלך ליום אחד" (1982), "ספיחס" (1983), "לילסדה" (1995) ו"כיכר החלומות" (2001) - שהופעתו שם זיכתה אותו בפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. סרטו האחרון היה "ימים של אהבה" של מנחם גולן ב-2005.

רבים מהסרטים שבהם הופיע שילוח נחשבו "סרטי בורקס", בהם גילם דמויות קומיות, קריקטורות של גבר ממוצא מזרחי, לא פעם פרסי בעל מבטא כבד. לאורך השנים עסק בפעילות חברתית ופוליטית, קרא לדו קיום יהודי-ערבי, יצא נגד הכיבוש בשטחים, ופעל למען שוויון לישראלים ממוצא מזרחי.

לקראת סוף שנות ה-80 עזב את הארץ לכמה שנים, ובראיון למאיר שניצר ב"הארץ" ב-1989 התקומם על היחס שהפגין כלפיו ממסד הקולנוע האשכנזי. "אני שחקן. נקודה. בא מישהו ומתוך מניעים שאינם נראים לי עד היום, החליט להגדיר אותי בהגדרה אחרת שאינה הגדרת השחקן. מישהו החליט שאני שחקן מזרחי, וכך הפך אותי לחלק מהשיטה שלו", אמר באותו ראיון. "אני לא משחק אצלכם שום תפקיד משמעותי. אני איזה פיון על לוח, שאתם יכולים להזיז מפה לשם, ומעולם לא שאלתם את דעתי".

הבמאי והתסריטאי שמי זרחין, ששילוח כיכב בסרטו "לילסדה", אמר אתמול ל"הארץ" כי הוא היה "פרטנר נהדר, איש חרוץ ויסודי ביותר, בעל משמעת עבודה ונאמנות רבה לדמויות שלו". זרחין סיפר, כי פעם שוחח עם שילוח על מה שנקרא "סרטי הבורקס": "יוסי כיכב בחלק גדול מהם, וגילם בהם כמה מהדמויות היותר מוקצנות, בעיניי בווירטואוזיות, אבל עדיין היה בהן משהו שגרם לי לתמוה באוזניו כיצד זה שעשה זאת באופן כה מוקצן, קריקטורי ומלא לעג, כיצד זה מסתדר עם המיית לבו ביחס למזרחיות ולהתנשאות ביחס אליה. הוא ענה לי, שהיה רגע שבו החליט, בצורה מודעת, לקחת את הדמויות האלה - כמו דמותו של פארוק ב'אלכס חולה אהבה' - ולהביאן לכזאת קיצוניות, שאי אפשר יהיה לחזור אליהן לעולם. לקחת את הדמות, למצות אותה, וכך לפרקה לגורמים, ולהניחה על המדף שעליו תישאר. אני חושב שזו מודעות מרתקת אידיאולוגית, הוכחה שמדובר בשחקן, יוצר, אמן ואידיאולוג. ובמבט לאחור, אני חושב שכך זה באמת עבד, ובאמת לא ניתן יותר לחזור לדמויות האלה. ברגע שאתה ממצה משהו, אתה גם ממית אותו".

לאורך השנים השתתף שילוח גם בהצגות תיאטרון רבות, וב-1999 יצר יחד עם חורחה גורביץ את סרט התעודה "רגעי חסד". שנה קודם לכן קיבל פרס על הישגים מקצועיים מטעם האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, וב-2009 הוענק לו פרס על מפעל חיים מטעם פסטיבל הקולנוע ירושלים.

מנהל קרן הקולנוע הישראלי כתריאל שחורי תיאר את שילוח, שהיה חבר בהנהלת הקרן, כ"שותף מגויס ומעורב לעשייה, שתרם לנו המון מהניסיון העשיר שלו. הדימוי שלו היה של מי שגילם בחייו הרבה תפקידים קומיים, אבל הוא היה איש מאוד רציני, אכפתי ומגויס פוליטית. אני שמח שהספקנו לערוך לו את המחווה בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה. הוא היה שחקן גדול".

השחקן והבמאי זאב רווח סיפר אתמול על הקשר שלו עם שילוח. "היינו שנינו בוגרי המחזור הראשון של בית צבי. במשך כמה שנים גרנו יחד בדירה שכורה, חלמנו יחד חלומות", אמר רווח. "הוא היה שחקן נפלא, וזה איום ונורא לדבר עליו בלשון עבר. בשנתיים האחרונות הוא סבל מאוד. הפעם האחרונה שבה היינו יחד היתה בשנה שעברה בפסטיבל ירושלים, כאשר הוא קיבל שם פרס על מפעל חיים. קיבלתי את ההסתגרות שלו, ומדי פעם שוחחנו בטלפון. זו אבידה גדולה לקולנוע הישראלי, אבל הקהל ימשיך ליהנות ממנו הרבה שנים גם לאחר מותו".

רווח , שהופיע לצדו של שילוח בסרטים הפופולריים "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר", הופיע לצדו גם לפני כשנתיים בהצגה "סוחרי הגומי" מאת חנוך לוין. "הוא היה צולל לכל תפקיד, לא משנה אם עשה קומדיות או דברים אחרים. הוא לא היה קומיקאי, אלא שחקן שיכול היה לעשות כמעט כל תפקיד. חבל לי שהתיאטרון לא ניצל אותו מספיק", אמר רווח.



יוסף שילוח, לפני כשנה וחצי בפסטיבל הקולנוע ירושלים, שם קיבל פרס על מפעל חיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו