בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוסמת ואורז מלא עם קולה וצ'יפס

כדי להילחם במגפת ההשמנה, גוברים המאמצים בעולם ובישראל שנועדו לעודד אכילה של מזון בריא יותר. ואולם נתוני צריכה של מכון נילסן מראים כי הציבור בישראל אמנם צורך יותר מזון בריאות בשנים האחרונות - אבל לא מוותר על חטיפים ומוצרים מתועשים רוויי שומן ונתרן

תגובות

>> בעיית ההשמנה בקרב ילדים ומבוגרים שנהפכה כבר במאה ה-20 לאחת מהמחלות המאיימות ביותר, רחוקה מלהיפתר. אולם ההכרה שאכילת מזון בריא עם ערך תזונתי גבוה, ומעט שומנים רוויים, נתרן וכולסטרול הוא אחד מהפתרונות המרכזיים לבעיה מחלחלת לתודעה הציבורית.

ארגונים, חברות ומסעדות מנסים לספק לציבור מזון בריא יותר. כיום בכל מסעדה שמכבדת את עצמה, לצד לחם מקמח לבן, תוכלו לרוב לקבל לחם דגנים או לחם מחיטה מלאה. רשתות בתי הקפה מציעות ללקוחות משקאות קפה עם חלב דל שומן או סויה, ומוצרים רבים על המדפים מתהדרים בהיותם נטולי שומן טראנס או כולסטרול.

לצד השינויים הקטנים שנעשו בכל מסעדה או בית קפה קמו גם מקומות על טהרת האוכל הבריא. מסעדת פרש, לדוגמה, מונה כבר חמישה סניפים, ועתידים להיפתח בשנה הקרובה עוד שלושה סניפים. בתפריט של הרשת מצוינים לצד כל מנה גם הערכים התזונתיים, ספירת הקלוריות ופירוט מלא של המרכיבים. "פתחנו את הסניפים מתוך מחשבה שאין מקומות כאלה שהאג'נדה שלהם היא למכור מנות עם כמה שפחות חומרים מתועשים, ושכל המנות יהיו מורכבות מדגנים מלאים", אומר ניר קודיש, מבעלי הרשת. "אנחנו מנסים להגיע למזון הבסיסי. הרעיון שהוביל אותנו היה שאפשר לשבור את המיתוס שאוכל בריא לא יכול להיות טעים".

ברשתות של מזון מהיר, כמו מקדונלד'ס, התקיימה מהפכה בשנים האחרונות - השומן בבשר הופחת ל-9%, השמן הוחלף לשמן קנולה, ועל כל המוצרים המצוינים בתפריטים התלויים במסעדה נרשם הערך הקלורי שלהם. כיום, כשתיגשו לאחד מסניפיה ותזמינו שקית צ'יפס, ישקלו אותה עבורכם כדי שכמות הקלוריות שעליה התחייבה הרשת בתפריט תהיה מדויקת.

גם חברת שומרי משקל העולמית, ששיטת הנקודות שלה עזרה לרבים לרזות, ביצעה לאחרונה שינוי מקיף. התוכנית החדשה מבוססת על ממצאים מדעיים בנוגע לעיבוד המזונות השונים בגוף. במסגרת תוכנית הנקודות הישנה, כל המשתתפים קיבלו הקצאות יומיות ושבועיות של נקודות, המבוססות על מבנה הגוף שלהם, וכל מזון, מתפוחי עץ ועד פיצה פפרוני, קיבל ערך נקודתי המבוסס בעיקר על הערך הקלורי שלו, עם התאמות לשומן ולסיבים תזונתיים. תפוח עץ, לדוגמה, קיבל 2 נקודות בדיוק כמו חבילת אוריאוס של 100 קלוריות. כעת, המערכת החדשה מקצה נקודות על פי נוסחה מורכבת שלוקחת בחשבון את השילוב של חלבונים, סיבים תזונתיים, פחמימות ושומנים של כל מוצר.

השינוי הגדול ביותר הוא שכל הפירות והירקות הם כעת חסרי נקודות. מזונות מעובדים, לעומת זאת, לרוב זוכים לערכים גבוהים יותר - כלומר, יש לאכול אותם פחות. בישראל השיטה החדשה עדיין לא נכנסה לפועל וההערכה היא שזה יקרה רק בעוד כשנה וחצי.

תוכנית בינלאומית לשינוי הרגלים

מהלך נוסף שנעשה בעולם כדי לאפשר לציבור לבחור מזון בריא יותר הגיע באחרונה לישראל. לדברי ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, המרכז הרפואי רמב"ם מדובר בתוכנית צ'ויס'ס (Choices).

The Choices International Foundation היא עמותה בינלאומית, ללא מטרת רווח, שנוסדה ב-2006 בהולנד, מטרתה לעזור לצרכנים לזהות במהירות, בזמן שהם נמצאים מול מדף עמוס מותגים, איזה מוצר מבין כל ההיצע הוא בעל פרופיל תזונתי בריא יותר. מדובר בתו שנמצא בחזית אריזת המזון והוא ניתן לפי קריטריונים שמתייחסים לצריכת שומן רווי, שומן טראנס, נתרן (מלח) והסוכר המוסף למזון, הבטחת צריכה של מרכיבים תזונתיים מועילים כמו סיבים תזונתיים וקידום צריכת אנרגיה נכונה. התוכנית הושקה עד כה ב-130 מדינות, בהן הולנד, צרפת, בלגיה, צרפת, פולין וברזיל.

שלוש חברות בישראל הראו נכונות לקחת חלק ביוזמה - יוניליוור, שמן תעשיות ולחם אנג'ל - וכבר בסוף 2008 נשמעו הצהרות בעניין, בפועל ביוניליוור יש כמה מוצרים בודדים, כמו תה ליפטון, שנושאים את התו. ד"ר רוזן מציינת כי כניסת התו לעולם המזון אמורה לעודד את תעשיות המזון לשפר את הרכב מוצריהן, כשהן יראו שמוצרים מתחרים נושאים את התו. "חשוב שיותר חברות יצטרפו ליוזמה זו מכיוון שאם רק חברה אחת תוריד את ערכי הסוכר והנתרן - הצרכנים לא ישימו לב לעניין והמהלך ייכשל, אבל אם כולם ינקטו באותה השיטה אנחנו נהיה בדרך הנכונה לשיפור איכות המזון", אומרת רוזן.

מודעים אבל לא תמיד מקפידים

אין ספק שהסביבה הקולינרית שלנו עוברת כל הזמן שינויים וכך גם המודעות של האוכלוסייה. מסקר שערך מכון המחקר פאנלס עבור TheMarker עולה כי עבור 81.7% מהאוכלוסייה אכילת מזון בריא חשובה במידה רבה.

אולם כששאלנו כמה מהם באמת מקפידים לאכול מוצרים בריאים, השיעור ירד ל-62.4% שטענו כי לרוב הם מקפידים בנושא, ו-32.8% שטענו כי הם מקפידים על כך רק לפעמים. נתוני צריכה של מכון נילסן מהשנים האחרונות מאוששים את הטענה שהציבור אמנם מודע לנושא הבריאות וצורך יותר מוצרים בריאים אבל לא מוותר גם על מוצרי בעלי ערך תזונתי נמוך.

כשבדקנו קטגוריות מזון שנחשבות לבעלות ערך תזונתי גבוה, כמו שמן זית, אורז מלא, טחינה גולמית, כוסמת או גרנולה, ראינו כי גם כאן חלה עלייה או שמירה של היקף המכירות. אמנם המזון הבריאותי מצליח לחדור יותר לשוק אך אין ירידה בצריכה של מזון מתועש ומעובד, שלרוב מכיל ערכים גבוהים של נתרן, פחמימות או שומן.

מבדיקת כמה קטגוריות של מזון שנחשב בעל ערכים תזונתיים נמוכים, כמו לדוגמה, חטיפים, משקאות מוגזים, מאפים מלוחים ומתוקים ומוצרי שניצל קפוא מתועש, עולה כי במקום שתחול ירידה בצריכתם, דווקא חלה עלייה או שמירה על אותה היקף מכירה כמותי בהתייחס ל-2008 לעומת 2010.

רק בקטגוריות מוצרי המרקים הנמסים חלה ירידה של 18% בצריכה מבחינת כמותית.

"עלייה בצריכה של קטגוריות כמו חטיפים ומשקאות קלים אינה עולה בקנה אחד עם ההשפעות וההשלכות של טרנד הבריאות", אומרת ליאת קידר, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת פובלסיס. "אם הציבור היה עובר לאכול באמת בריא אז לא היינו רואים איך הקטגוריות האלה ממשיכות לגדול". לדבריה, התופעה שמתרחשת כיום היא שהציבור צורך במקביל. "המזון הבריא לא בא על חשבון המזון הפחות בריא. אנשים לא דוחקים הצדה את הרגלי האכילה הקודמים שלהם, אלא מוסיפים להם מזונות נוספים, וזאת הסיבה שאנחנו רואים את הקטגוריות של המזון הבריא רק עולות ועולות. מעטים הצרכנים שמחליטים לשנות את חייהם בצורה כל כך קיצונית, ושאפשר לאפיין אותם בצורה כל כך חד-ממדית. מה שהם עושים הוא לצרוך את המזון הבריא בד בבד לצד זה שפחות בריא".

"רואים מהנתונים שאנשים אוכלים גם מזון בריא, אבל מה שחשוב בתזונה זה התמהיל ואם אוכלים את המזון הבריא יחד עם המזון הפחות בריא, אז אין בכך יתרון אמיתי לבריאות", אומרת ד"ר רונית אנדוולט, מרצה לתזונה בבית הספר לבריאות ציבורית באוניברסיטת חיפה ומנהלת מערך התזונה במכבי שירותי בריאות. "בפועל יש לאנשים מודעות לאכילת מזון בריא, אבל קשה להם לזנוח את המזון עם ערכים תזונתיים פחותים אליו הם מתייחסים כאל טעים ומענג, וזאת הסיבה שלמרות שהמגמה קיימת עדיין יש עלייה באחוזי ההשמנה".

בריא יותר - יקר הרבה יותר

>> גם אלה שרוצים לצרוך מוצרים בריאים עם ערך תזונתי גבוה יותר - כמו אורז מלא במקום אורז לבן, או שמן זית במקום שמן רגיל - יגלו כי הם נאלצים לשלם הרבה יותר. מדובר בהפרשים של עשרות אחוזים.

"אם נפלח את האוכלוסייה לפי רמת הכנסה ולפי מעמד סוציו-אקונומי ביחס למזון שנכנס אליהם הביתה נראה הבדלים משמעותיים", אומרת אדווה היימן, מנ"כל עמותת עתיד, עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל. "הבעיה נמצאת בעיקר אצל השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא זרימת מידע פחותה לגבי מה בריא ולא בריא והסיבה השנייה היא שחלק גדול מהמזון היותר בריא יקר יותר".

כך, לדוגמה, קילו אורז פרסי מלא של חברת סוגת נמכר ב-12.3 שקל לעומת אורז פרסי רגיל של אותה החברה שעולה 7.9 שקלים - הפרש של 55%. גם הקמח המלא עולה 8 שקלים לעומת 4.9 שקלים והפער בקטגוריית הלחם הוא המשמעותי ביותר - לחם אחיד פרוס לבן של חברת אנג'ל עולה 7.15 שקלים לעומת לחם עינן מחיטה טרום נבוטה של אותה החברה שמחירו מגיע ל-14.5 שקל, יותר מפי שניים.

"צריך להוריד את המחירים של המזון הבריא כדי שגם השכבות החלשות יותר יוכלו לצרוך מהם. אין סיבה שלחם מדגנים מלאים יעלה יותר מלחם לבן. יש סיכוי גבוה שהיינו אוכלים יותר פירות וירקות לו הם היו מסובסדים. במקרה של אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך השיקול הכלכלי הטהור חזק יותר והוא זה שיכריע ולא השיקול התזונתי", מסכמת ד"ר אנדוולט.



כוסמת ואורז מלא עם קולה וצ'יפס


כוסמת ואורז מלא עם קולה וצ'יפס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו