בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המועצה הלאומית למו"פ תגבש אסטרטגיה לקידום ההיי-טק

לדברי קנדל, הבעיה העיקרית של תעשיית ההיי-טק היא היעדר מימון בשלבים מתקדמים, שמביא למכירת חברות בינוניות לחו"ל, והציע לשלב את הבורסה במאמצים לגייס הון לטובת התעשייה. המדען הראשי סבור כי יש לעודד חינוך טכנולוגי מגיל צעיר

תגובות

>> המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) צפויה לגבש את האסטרטגיה הממשלתית לקידום ההיי-טק הישראלי בטווח הארוך - כך אמר אתמול יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

"אנחנו רוצים להקים גוף שיחשוב קדימה באופן שוטף ושתהיה לו ראייה אסטרטגית של ניהול סיכונים ואפיון תחומים שבהם כדאי לממשלה להתערב", אמר קנדל בכנס השנתי של תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שנערך אתמול בתל אביב. "בגוף הזה צריכים לשבת המדען הראשי, נציגי האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד החינוך, ות"ת וגופי מחקר גדולים. דרושה מערכת שאינה תלויה באנשים ושתפעל כל הזמן. אנחנו חושבים שהמולמו"פ, בראשות יצחק בן ישראל, יכולה להיות הגוף הזה".

לדבריו, האיום העיקרי על תעשיית ההיי-טק הישראלית הוא היעדר מימון לשלב מתקדם בחיי חברה. "בניתוח סיכונים אנחנו מזהים את החולשה העיקרית לא בשלב קרנות ההון סיכון, אלא במימון צמיחה בשלבים מתקדמים. פיתחנו את שלב הקרנות, אבל לא עשינו כמעט כלום לגבי השלב המתקדם בחיי החברה", אמר.

לדבריו, מצב זה מוביל למכירת חברות בינוניות לחברות זרות שמוציאות את הפעילות מישראל. אחד הפתרונות לבעיה הוא הקמת קרן משותפת לממשלה ולגופים המוסדיים. קנדל ומנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, יבחנו בשבועות הקרובים הקמת קרן כזו.

"אנחנו רוצים לנתב כספים מהגופים המוסדיים לתוך תעשיית ההיי-טק. השלב הראשון ייצא לדרך בתוכנית הממשלתית שאושרה (הקלות למוסדיים בהשקעה בקרנות הון סיכון; א"ק). זה צעד טוב, אבל צריך לתגבר אותו בצעדים נוספים. כיום לתעשייה הפיננסית אין יכולות לדבר עם תעשיית ההיי-טק ברמה חכמה שנותנת כסף חכם ומלווה חברות עד ההנפקה", אמר קנדל.

"לכן, אנחנו בודקים את הקמת הקרן בעידוד ממשלתי ובמינוף כסף ממשלתי וכסף מוסדי. הקרן תשקיע בקרנות הון סיכון ותבצע השקעות משותפות בעיקר בשלבים מאוחרים, אך גם התחלתיים", הוסיף.

קנדל אמר כי כדי להגדיל השקעות בחברות בשלב בוגר יותר של פעילותן בוחנת גם הבורסה לניירות ערך בתל אביב אפשרויות חדשות לגיוסי הון. "אנחנו בונים מאוד על הבורסה בתל אביב ועל שיתוף הפעולה שלה עם התעשייה ועם בורסות אחרות, כדי להפוך אותה למוקד להשקעות בהיי-טק. צריך להביא לבורסה את המשקיעים, עושי השוק, הידע והחברות - וניתן לעשות את זה", אמר.

"להצטיין זה לא מספיק בתחרות גלובלית"

"צריך לעודד את חברות ההזנק, אבל גם לעשות צעדים להקמת יותר חברות גדולות ויציבות. זו מטרה לאומית. לצד ההצלחה האדירה של הסטארט- אפ צריך שיהיו יותר חברות גדולות, שיהיו בסיס לתעשייה ושיצמיחו סביבן תעשיות נוספות", אמר אתמול בכנס המדען הראשי, אבי חסון.

חסון הביע דאגה בנוגע להמשכיותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. "תעשיית הטקסטיל הישראלית נעלמה, והחשש שלי הוא שאם לא נצטיין ונרוץ - עתיד תעשיית ההיי-טק יכול להיות דומה", אמר.לדבריו, התעשייה הישראלית אינה גדולה מספיק כדי לעמוד בתחרות המתגברת מהמזרח הרחוק: "להיות טובים זה לא מספיק בעולם התחרות הגלובלי".

חסון הציע לפתח את החינוך הטכנולוגי: "כיום אנחנו נהנים מהשקעות שנעשו לפני 20-30 שנה. אם לא נשקיע היום באופן דומה - ניתקל בקיר. צריך להתחיל כבר בחינוך היסודי".

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני אמר, כי תוכנית "יתרון יחסי" לקידום ההיי-טק, שבראשה עמד ושאושרה בשבוע שעבר בכנסת, נועדה בין השאר לעודד את החברות הבינוניות והגדולות, בהנחה שלחברות הקטנות סיכויי הישרדות נמוכים יותר. לדבריו, בתחום החינוך הטכנולוגי תעודד הממשלה אנשי היי-טק בעלי ותק של 15 שנים לפחות שירצו לעבור להוראה.

אין דיאלוג בין המדינה לחברות

שלמה דברת, מייסד קבוצת ויולה, אמר כי קרנות השקעה ישראליות אינן משקיעות מספיק בהיי-טק, ולכן תרומתן למימון חברות בשלב מתקדם בחייהן נמוכה. לדבריו, תעשיית קרנות ההשקעה צומחת בקצב מהיר משצמחה תעשיית ההון סיכון: "להערכתנו, 2.5-5 מיליארד דולר יגויסו על ידי פרייווט אקוויטי בישראל ב-2011-2012. זה דומה לגודל תעשיית ההון סיכון".

דברת הוסיף כי בישראל יש הרבה חברות בינוניות וגדולות ש"תקועות" בגלל היעדר מימון להמשך צמיחתן. אלה כוללות יותר מ-500 חברות פרטיות שמוכרות ביותר מ-20 מיליון דולר, וחלקן ביותר מ-100 מיליון דולר בשנה. בנוסף יש 150 חברות ציבוריות שאם היה להן מקור מימון - הן היו יכולות לצמוח. "פה טמון המפתח להתפתחות התעשייה", אמר.

דב בהרב, מנכ"ל אמדוקס היוצא, סבור כי ישראל צריכה לנהל דיאלוג עם החברות הגדולות בישראל - שכלל לא קיים כיום. "בתפקידי כמנכ"ל אמדוקס, לא היתה לי שיחה עם שר או ראש ממשלה בישראל על מיזמים מסוג זה, מלבד שיחות עם מנכ"ל האוצר בנוגע לסניף שלנו בשדרות המונה 500 עובדים. הממשלה לא ראתה לנכון למנף את ההצלחה של אמדוקס למשק הישראלי", אמר.

משקיע ההיי-טק יוסי ורדי אמר בכנס: "היום האתגר הגדול, גם בעולם העסקים, הוא להבין איך להשתמש בכלים כמו פייסבוק. יש כאלה שלא מבינים את זה, וכתוצאה מכך תעשיות שלמות נהרסות ותעשיות חדשות קמות - זה יוצר צונאמי. חברות מדיה מושמדות בגלל הפער בין מקבלי ההחלטות לאנשים שיודעים להשתמש במדיה חברתית. אנשים שמומחים לתחום הזה משנים תעשיות שלמות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו