בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לשדרג את אומת הסטארט-אפים

למרות שגשוג ענף ההיי-טק, האיום המרכזי שבפניו ניצבת ישראל הוא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה - אחד הנמוכים בעולם

תגובות

<< בישראל נהוג לספר בדיחה על יהודי שהתחיל לקרוא עיתונים ערביים. כשנשאל מדוע, הוא הסביר: אם אקרא את העיתונים הישראליים, יהיו בהם רק חדשות רעות על יהודים. לעומת זאת, בעיתונות הערבית נטען שוב ושוב עד כמה כולנו עשירים, מצליחים ושולטים בעולם.

בימים אלה, גיבור המעשייה יכול ליהנות ממקור נוסף לחדשות טובות על ישראל: העיתונות הכלכלית. במהלך שני העשורים האחרונים נהפכה ישראל ממדינה סוציאליסטית-למחצה ומנוונת, למעצמת על של היי-טק. במונחים של סטארט-אפים לנפש ישראל היא המדינה המובילה בעולם, וכן בהשקעות הון סיכון לנפש.

לפני 20 שנה, הגורו המוביל של בית הספר למינהל עסקים של הרווארד, מייקל פורטר, הקדיש לישראל משפט אחד בלבד בספרו בן 855 העמודים - "היתרון התחרותי של האומות". כיום יש מספר גדל והולך של ספרים המוקדשים לפריחת ההיי-טק בישראל.

הישראלים גאים בצדק בנס ההיי-טק שלהם. הם נהנים מספרים כמו "אומת הסטארט-אפ", ומתענגים על דיונים בהנפקות המוצלחות של מדינתם. הם גם גאים בכך שישראל היתה אחת המדינות האחרונות שנכנסו למיתון, ואחת הראשונות שיצאו ממנה: כלכלת ישראל צמחה ביותר מ-4% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. אך למרות כל הצלחותיה, הפריחה הישראלית מעלה כמה שאלות מטרידות.

קודם כל, האם בסיס הכלכלה צר מדי? מגזר ההיי-טק מעסיק רק כ-10% מכוח העבודה, אך אחראי ל-40% מהייצוא. שנית, מדוע ישראל כה גרועה בהפיכת סטארט-אפים לחברות ענק מקומיות? יש לה 3,800 סטארט-אפים, אך רק ארבע חברות היי-טק, עם מכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה. שלישית, האם ישראל מסוגלת לייצר גם תוכן לאינטרנט, ולא רק את התוכנה והחומרה שמהוות את הצנרת שלה? ורביעית, מדוע נס ההיי-טק הישראלי סובל מאחד משיעורי ההשתתפות הנמוכים בכוח העבודה - 55% בלבד?

שאלות אלה מצטרפות לכדי שאלה אחת גדולה: האם הנס הישראלי בר קיימא, או שהוא תולדה של צירוף נסיבות ייחודי בשנות ה-90?

קובעי המדיניות בישראל מודעים לבעיות האלה ומנסים לחשוב על פתרונות. הם זיהו תחומים עם פוטנציאל צמיחה רב, כמו ניהול משאבי מים, חקלאות מדעית, אנרגיה חלופית וכמובן ביטחון פנים - שבהם ישראל כבר נחשבת למובילה טכנולוגית. במדעי החיים, הממשלה מעוניינת להגביר את קצב יצירת החברות באמצעות הקמת קרנות הון סיכון.

ואולם, בכירי הממשל בישראל חוששים כי המדינה עדיין מפגרת ביכולתה "להפוך זרעי עגבניות לעגבניות" - להפוך את הסטארט-אפים לחברות הענק שעמק הסיליקון מייצר באופן תדיר, כמו גוגל וסיסקו. ענקיות כאלה, הם מציינים, ייצרו שיעור גדול יותר של משרות בעלות שכר גבוה לעומת הסטארט-אפים. הם גם חוששים כי ליזמים ישראליים נדרש זמן רב מבעבר להגיע מרעיון להנפקה ראשונה לציבור.

הופעתן של חברות ישראליות המתמקדות באספקת תוכן לאינטרנט במקום צנרת היא אחד הסימנים הטובים. קרן ההון סיכון JVP, שמנהלת יותר מ-820 מיליון דולר, מתמקדת בפיתוח חברות שמחברות תוכן עם טכנולוגיה. אראל מרגלית, מייסד החברה, טוען כי לישראל יתרון יחסי בתרבות, ממש כמו זה שהיא נהנית ממנו בהיי-טק. היהודים, הוא מציין, תמיד הצטיינו בסיפור סיפורים. אף שירושלים, שם יושב מרגלית, מתקשרת לרבים עם עימותים תרבותיים ודתיים נצחיים, הוא טוען כי למעשה היא יכולה ליהנות מיתרון בהיותה נקודת המפגש של שלוש תרבויות גדולות.

השלב שמעבר למודל "אומת הסטארט-אפ" של ישראל לא יגיע בקלות. התרבות העסקית של המדינה מתמקדת יותר במיזוגים וברכישות מאשר בבניית חברות. הידענות הטכנולוגית של צה"ל, שסיפקה את הרעיונות העומדים מאחורי סטארט-אפים רבים, אינה מיתרגמת היטב לאספקת תוכן כפי שהיתרגמה לאספקת צנרת. לישראל גם קשרים טובים בהרבה עם ארה"ב ואירופה, מאשר עם המעצמות העולות של אסיה.

לייצר מגזר מסעיר

יש סיבות להעריך כי עוצמותיה של ישראל יחזיקו מעמד. הממשלה מנסה ליישם את גישת ההון סיכון שכה הצליחה בסטארט-אפים גם במימון בשלב מאוחר. הצבא אינו רק חממת היי-טק. הוא מסנן את כלל האוכלוסייה בחיפוש אחר כישרונות, מעניק לצעירים המבטיחים בתחום הטכנולוגיה הכשרה ביחידות עילית ומחדיר בהם אתיקה של עצמאות ופתרון בעיות.

ישראל טובה גם בחיבורים טכנולוגיים שמייצרים מגזרים מסעירים חדשים. הרעיון לגלולות מצלמה, שמשדרות תמונות מתוככי הגוף האנושי, הגיע מטילים שמסוגלים "לראות" את מטרותיהם; וההשראה לסטנטים ללב הגיע ממערכות טפטפות להשקיה. המדינה כבר מיומנת בהפיכת בעיותיה ליתרון תחרותי. למשל, היא היתה למובילה עולמית בתחום הדלק החלופי, בעוד שהיא מוקפת מדינות עוינות העשירות בנפט.

אך המכשול העיקרי להצלחה של ישראל בטווח הארוך אינו קשור לאופן ייצור החברות שלה. הוא מונח בכישלונה להטביע בתרבות העסקית שלה את האוכלוסיות הערבית-ישראלית והחרדית, שיחדיו צפויות להוות כשליש מהאוכלוסייה עד 2025. רק 39% מהגברים החרדיים ו-25% מהנשים הערביות מועסקות. מכוני מחקר כמו מילקן מנסים לעודד עסקים קטנים באזורים שבהם אוכלוסייה ערבית גדולה, כמו בגליל ובנגב. שתי בעיות כלכליות אלה ייפתרו רק בכוח רצון פוליטי: על ישראל להשקיע יותר בהתמודדות עם הבעיה הערבית הפנימית שלה; ועליה לומר ליהודים החרדים שלה שלא משנה כמה חזק יתפללו, שאר אזרחי המדינה אינם מחוייבים בקיומם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו