בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קק"ל מציגה: סחבת של 15 שנה

תגובות

"יש חשש שלאחראים על יערות ישראל נוח לנהל את היערות ללא תכנון מפורט ובהתאם להוראת מעבר", מסביר סגן ראש עיריית תל אביב מסיעת הירוקים וחבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פאר ויסנר, במכתב שהעביר בין היתר לראש הממשלה, לשר הפנים וליו"ר קק"ל. המכתב הוגש לאור העובדה שלקק"ל התאפשר להאריך את תקופת המעבר שהוקצתה לה לצורך תכנון יערות בישראל עד 2013, לאחר שהוארכה כבר פעמיים.

הסיפור החל כשתמ"א 22 אושרה ב?1995, וקבעה כי יש להכין תוכניות מפורטות לתכנון היערות בישראל, כולל דרכי גישה, התנהלות עם זני עצים מיוחדים, דילול עצים ועוד. תוכניות לייעור לא קודמו בהתאם לתמ"א, מה שהניע את עמותת אדם, טבע ודין להגיש לפני 10 שנים עתירה לבית המשפט העליון נגד קק"ל, שר הפנים, משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל. בית המשפט קבע בעקבות העתירה, כי תיקבע תקופת מעבר עד 2003, שתאפשר פעילות שוטפת ביערות, ובהמשך יאושרו התוכניות.

מאז הוארכה תקופת המעבר פעמיים, ב?2003 וב?2007, ובחודשיים האחרונים פנתה קק"ל בשלישית למועצה הארצית לתכנון ולבנייה כדי להאריך את תקופת המעבר עד 2013. בקשת קק"ל אושרה. העתירה שהוגשה ב?2000 על ידי עמותת אדם, טבע ודין תקפה בעיקר את קק"ל, שהואשמה בהזנחה ובמחדל ממושך בכל הקשור לתחזוק היערות. לחיזוק טענתה, צירפה העמותה חוות דעת שחיברה ד"ר אביבה רבינוביץ', לשעבר מדענית ראשית, מרצה לאדריכלות נוף בטכניון ופעילה במשך 30 שנה בתחום שמירת הטבע. בחוות הדעת תקפה רבינוביץ' בחריפות את דרכי פעילותה של הקק"ל בפעולותיה לשריפת חורש טבעי, ריסוס בחומרי הדברה גבוהים ומסוכנים, פגיעה במרקם על ידי שבירת שכבת סלע טבעית ונטיעה מסיבית של זני עצים שאינם מתאימים.

לקק"ל תקציב של כ?93 מיליון שקל המיועד לשמירת היערות בלבד. למרות זאת, ב-1987?2007 אירעו בישראל כמה שריפות ענק. במחקר שערכו ד"ר דן מלקינסון, ד"ר לאה ויטנרבג, אלון חלוצי ונעמה טסלר, תועדו בשנים אלה 11 שריפות גדולות בשטחים העולים על 1,200 דונם כל אחד, ועוד 373 שריפות קטנות יותר. שריפות חוזרות ונשנות פרצו בעיקר בכרמל, ומהניתוח הסטטיסטי שערכו החוקרים עולה כי יותר מ?19% משטחי החורש והיער בכרמל נשרפו לפחות פעם אחת. בעקבות השריפה שהשתוללה בכרמל בשנות ה?80, התכנסה ועדה מקצועית שהמליצה על כמה פעולות לשיקום הכרמל, ובהן קידום תוכנית מתאר כוללת, דילול עצים, שיפור ופיתוח מערכות דרכים ויצירת אזורי חיץ. מרבית ההמלצות האלה לא בוצעו, וכך קרה שב?2010 נשרפו ברמת הגולן יותר מ?120 אלף דונם.

"במקום לעשות חשבון נפש, קק"ל מנצלת את השריפה בכרמל כהזדמנות לגייס תרומות לנטיעת עצים", אומר ויסנר. "יש לה תקציב, ונטיעת עצים היא הדבר האחרון שהכרמל צריך. עליה לפעול לפי ההנחיות שניתנו לה ולדאוג שמקרים דומים לא יישנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו