בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האוצר מנצל את הדולר החלש - ומקטין את נטל החוב של המדינה

האוצר המיר ב-2010 כמיליארד דולר בעסקות החלף. היקף החוב הממשלתי: כ-600 מיליארד שקל

תגובות

>> משרד האוצר מנצל את חולשת המטבע האמריקאי כדי להוזיל את חוב המדינה, וממיר התחייבויות דולריות לשקליות בהיקפים גדולים. לפי דיווחי האוצר, הוא המיר ב-2010 כמיליארד דולר. מדובר בסכום לא גדול במונחים שנתיים במסחר שקל-דולר.

הדרך שבה נוקט משרד האוצר אינה התערבות ישירה בשוק המט"ח, אלא באמצעות סדרה של עסקות החלף. בסדרת עסקות כאלה האוצר פונה לכמה בנקים וחותם עמם על חוזה שבו הם מתחייבים לספק לאוצר במועד ידוע את שער החליפין שעליו הוסכם בחוזה. כך למעשה האוצר מקבע את שער החליפין של ההתחייבויות הדולריות שלו. מנגד, האוצר נושא בסיכון של הבנק אם הבנק שעמו חתם את החוזה פושט רגל.

הבנק הוא זה שנושא בסיכון שער החליפין והוא זה שמתכסה בשוק. הבנק לא חייב לרוץ לשוק אם יש לו מקורות דולריים אחרים. הבנקים לא נוהגים לשמור על החשיפה עד תום מועד החוזה, אלא מתכסים עם סגירת העסקה. כדי להקטין סיכון זה חתם האוצר על הסכמים משפטיים מקובלים שבהם מועברים או מתקבלים בטוחות בהתאם לשווי הפוזיציה. כ-70% מעסקות אלה הן על שער דולר-שקל, והיתר עסקות על שער דולר-יורו. כל זאת על רקע המשך היחלשות הדולר מול השקל והתקרבותו לרמה של 3.5 שקלים.

היקף החוב הממשלתי מסתכם בכ-600 מיליארד שקל, מתוכו סך החוב החיצוני הוא כ-30 מיליארד דולר. מלאי עסקות הגידור הפתוחות נכון לסוף 2010 היה 2.7 מיליארד דולר. החשב הכללי, שוקי אורן, ציין כי "נתוני השוק הנוכחיים והשלמת התשתית המשפטית מול הבנקים יאפשרו למדינה להגביר את גידור החוב החיצוני".

בבנק ישראל מעריכים כי ארה"ב תתאושש מהר יותר מאירופה. המשמעות היא כי האמון במטבע האמריקאי צפוי לחזור קודם ליורו.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן מקרו ראשי בדש ברוקראז', מעריך כי משרד האוצר מבצע פעולות מט"ח לא במטרה לבלום את התחזקות השקל, אלא מתוך שיקול של ניהול תזרים מזומנים ומזעור עלויות המימון של הממשלה. "זאת לא הפעם הראשונה שהאוצר ממיר חוב. בשנתיים האחרונות האוצר כבר ביצע פעולות מסוג זה. החידוש הפעם הוא בשיתוף פעולה עם הבנקים המקומיים ולא זרים בלבד כמו קודם", טוען זבז'ינסקי.

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים, סבור כי לא תהיה למהלך השפעה משמעותית על שער החליפין, הוא שתהיה השפעה מינורית במקרה של חוסר נזילות נדיר בשוק החוזים העתידיים. "כל שינוי משמעותי בשער החליפין, אם יירשם, יהיה בעיקר כתוצאה מהשפעות אחרות של שוק המט"ח העולמי. התערבויות בשוק המט"ח נדונו לרוב לכישלון", ציין כהנוביץ'. בכלל מסבירים כי פעולות האוצר הן בעיקר לגידור שער החליפין בהתחייבויותיו העתידיות במט"ח. עם זאת, ייתכן תרחיש שבו לפעולה תהיה השפעה גם על שער החליפין.



האוצר מנצל את הדולר החלש - ומקטין את נטל החוב של המדינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו