בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה אנחנו עושים עם תקציב של 348 מיליארד שקל?

יעילות המערכת הציבורית

תגובות

>> כן, 348 מיליארד שקל אושרו על ידי 63 ח"כים (מול 33 מתנגדים), כתקציב המדינה ל-2011 ו-365 מיליארד שקל אושרו בתקציב 2012. אלה הם סכומים אדירים המופקדים בידיהם של קברניטי המדינה ונבחריה, אשר לרשותם עומדים מאות אלפי עובדים - למען מטרה אחת: קידום כלכלי וחברתי של המדינה.

עד כמה שידוע לי, לא ניתן למצוא מדד יעילות כולל לביצועיה של מדינה ביחס למשאבים העומדים לרשותה. המושג התייעלות בסקטור העסקי נצבע בשנים האחרונות בעיקר בצבעים של פיטורי עובדים. כלומר, יעילות הפירמה הפרטית היא הגדלת הרווח (ולצמצום התשומות יש משמעות רבה ביצירת רווח).

מהי יעילות המערכת הציבורית? יש כאלה - בעיקר אלה הנמנים עם הימין הכלכלי הקיצוני - שאומרים כי יעילות הממשלה נבחנת אך ורק בהקטנת השפעתה וגודלה; יש כאלה הטוענים כי השאלה עד כמה הממשלה יעילה במתן שירותיה הרבה פחות חשובה מהשאלה איזה שירותים על הממשלה לתת; יש כאלה הרואים במשוב של אזרחי המדינה לגבי מידת שביעות רצונם משירותי הממשלה, בשילוב נתונים מדוחו"ת בינלאומיים, כמו דו"ח התחרותיות, דו"ח עשיית עסקים, דו"ח רמת השחיתות וכדומה, מרכיבים שיש ביכולתם להצביע על יעילותו של הממשל.

הבנק העולמי הגדיר יעילות ממשלה כמושג המבטא תפישה לגבי איכות השירותים הציבוריים, איכות השירות הציבורי ומידת העצמאות שלו מלחצים פוליטיים, איכות החקיקה והטמעתה ומחויבותה של הממשלה למדיניות זו. ואולם, מעבר ליעדים המוגדרים על ידי הבנק העולמי, ראשית עלינו לקיים תהליך מובנה, קבוע ומתמשך של בדיקת יעילות של כל שקל המופיע בתקציב המדינה.

אין להתעלם מהעובדה כי בכל תקציב מדינה (ככל הנראה בכל העולם, במידה זו או אחרת) קיימים גם חלקים פוליטיים, שאין ביניהם לבין רווחת וכלכלת הציבור כל קשר. אלה תקציבים (מקוממים ומרגיזים למדי לכשעצמם) שמטרתם היא ברוב המקרים לשמור על שלמות הקואליציה, מעין מס שהמערכת הפוליטית מוכנה לשלם כדי לעסוק בנושאים הגדולים והחשובים באמת. לצורך העניין נתעלם מהם ונעסוק ביעילות הפעלת התקציבים הגדולים באמת.

בנושא זה, כך נראה, אנו מושכים כשל מתמשך הטבוע עמוק בתוך התרבות הפוליטית שלנו ובאתוס הניהולי של המערכת הציבורית. הכשל מתחיל בעובדה שאין אחראי מובהק על הנושא. אם תשאל את פקידי האוצר הם יאמרו כי זהו תפקידו של כל שר במשרדו. המשרדים טוענים כי האוצר והריכוזיות הניהולית הם אלו שאינם מאפשרים לו להתנהל ביעילות. הכנסת טוענת כי אין בידיה את הכלים המתאימים לבדוק באופן עקיב את יעילות הממשלה. משרד ראש הממשלה יטען כי בשביל זה יש את משרד האוצר על כל אגפיו. מבקר המדינה, הגורם המרכזי בהעלאת סוגיות של יעילות ממשלתית, חסר את הכלים האמיתיים לכפות שינויים.

וכך, שנה אחר שנה, משאבים רבים מתבזבזים בדרך אל המטרות החשובות והנכונות. האחריות הכוללת בנושא מוטלת לפתחו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו. על ראש הממשלה לכנס בדחיפות צוות מחשב כולל, שבו ישתתפו מומחים מחו"ל, אנשים מעולם העסקים, פקידי ממשלה בכירים, נבחרי ציבור ואנשי אקדמיה בכדי לנתח את האפשרויות העומדות על הפרק כדי לגרום לכך שתקציב של 348 מיליון שקל לא יביא תוצאות עגומות שאינן עולות בקנה אחד אפילו עם מחציתו.

הכותב הוא מנכ"ל להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו