בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השקט שלפני הסערה

השיווק מחר

תגובות

>> בשבוע שעבר טילפן אלי לקוח בכיר. אחד העיתונים ביקש ממנו להתראיין לכתבה על הקמפיינים הפרסומיים המוצלחים והכושלים של השנה החולפת. חצי שעה העברנו בניסיון לדלות מהזיכרון את הקמפיינים הראויים לאזכור, ולא הצלחנו. כן, היו כמה קמפיינים שהצחיקו אותנו. לא, הם לא היו יותר מדאחקות. גם כישלונות מרעישים לא מצאנו. בעיקר בינוניות, במיטבה.

2010 הייתה שנה קשה לעולם הפרסום. אנו נמצאים במשבר עמוק ומורכב, מאחר שאינו רק משבר קריאייטיבי - שגם בו אין לזלזל - אלא גם משבר שנוגע למודל העסקי של משרדי הפרסום. המודל הקיים אינו עובד ומודל חדש שיוכל להחליפו עוד לא הופיע. בשילוב של דיגיטל במשרד או לצדו אין די בכדי לפתור את המשבר.

סקירת השנה החולפת בתחום הפרסום מעוררת תחושת דיכאון. הקמפיינים שנוצרו במהלכה ניסו להיות משוגעים יותר ויותר כדי לייצר זכירות ועניין, אך מה שבעצם עשו הוא להביא את המותגים שפירסמו לכדי השתטות מוחלטת. הגישה הרווחת היתה: "ככל שנהיה חריגים יותר, ככה יש סיכוי גדול יותר שיזכרו אותנו. והמסר של המותג? אותו נמסור במהירות במין שקופית חסות בסוף. העיקר שישימו אלינו לב".

מה השתבש? האם זה המודל העסקי או שמא זו המהפכה הדיגיטלית שמכרסמת בפרסום המסורתי? ואולי זה דור המפרסמים הוותיק שמיצה את עצמו עוד לפני שהדור החדש הגיע? אני עומד נבוך מול השאלה ואין לי תשובה.

על אף מאמצי המפרסמים, את אדישות הציבור הצליחו לזעזע רק קטסטרופות, כמו משפטו של משה קצב והשריפה בכרמל, ולהבדיל, עולמות התוכן שבטלוויזיה. הפרסום נתקע באמצע.

כהות החושים מחד והיעדר החדשנות המוצרית מאידך, חוברים יחדיו ליצירת השעמום הגדול שהיתה שנת הפרסום החולפת. גם אין מה להגיד וגם אין איך. אבל השתיקה היא האיום הגדול ביותר על כולנו והאיום הכלכלי הגדול ביותר על ההצלחה של המותגים, שלא לדבר על תעשיית הפרסום.

במקביל יורד קרנו של השיווק גם בארגונים. אגפי השיווק, שבעבר היו החזקים, המשפיעים ביותר והנחשבים ביותר בכל ארגון, נהפכו באחרונה להיות עוד אגף בשרשרת הארגונית. הם הפסיקו להיות החממה ליצירת המנהלים והמנכ"לים הבאים.

אובדן הדרך השיווקית פוגע יותר מכל באנשי השיווק ובענף כולו. הוא כבר לא האבן השואבת של הכישרונות הגדולים, הוא כבר לא החלום הרטוב של כל צעיר מוכשר. כיום, מיותר ויותר אנשי שיווק שנמצאים בעיצומה של דרכם המקצועית, עם הניסיון הרב והרלוונטי ביותר, אפשר לשמוע בעיקר רצון לעזוב, לעבור הסבה מקצועית, לצאת מהענף.

אבל מכל רע יבוא גם טוב. כשמגיעים אל השפל מתרחש מפץ גדול שממנו יוצאים הלאה לדרך חדשה. אנו קרובים יותר מאי פעם למפץ הזה. בכנס השנתי של איגוד השיווק, בעוד כשלושה שבועות, ננסה לדבר על זה: לבחון איך מחזירים את השיווק למרכז המפה הארגונית ולמרכז העשייה וההשפעה. ריכזנו על במה אחת הרבה מוחות חושבים, שינסו לשאול את השאלות ולהצית את הדיון בדרך לתשובה. עוד לא מאוחר להחזיר את הגלגל למסלולו ולמצוא דרך החוצה מהמשבר.

-

יוני סער הוא הבעלים של קבוצת פרומרקט

מאמרים נוספים ועדכונים בבלוג שלו ב-TheMarker Cafe:

http://yonisaar.cafe.themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו