בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שובו של האיש בחליפה הכחולה

2011 תהיה השנה שבה לשמעון פרס יימאס לפעול מאחורי הקלעים. הנשיא יקדם את התהליך המדיני בגלוי, על אפו וחמתו של נתניהו

תגובות

בשבועות האחרונים יוצאת בת קול ממשכן נשיאי ישראל ובפיה בשורות מרעישות, ליודעי ח"ן בלבד: הנשיא שמעון פרס חזר במכונת הזמן חצי מאה לאחור, לשנות ה-50, לימים שכונה בהם "האיש בחליפה הכחולה"; זה שהיה בא ויוצא מבנייני הממשל בצרפת מאות פעמים, חמקמק כצלופח ודיסקרטי כקבר אחים, ללא ידיעת השגרירות ומשרד החוץ הישראלי, נחוש להשלים את המשימה ההיסטורית ששוגר אליה בידי דוד בן גוריון, משימה שלנצח תהיה רשומה על שמו: הקמתה של תעשיית הנשק הישראלית המפוארת.

פרס של ימינו אנו, מלחשת בת הקול, אינו רק נשיא של טקסים, ביקורי תנחומים או נאומים חגיגיים; הוא הסתער על שולחן השרטוט המדיני. הוא חזר לאלמנט שלו. הוא עמל על כתיבת תוכניות, מסמכים והצעות, שאינם מוחבאים במגירות אלא עושים דרכם אל מעבר לים, חוזרים משם, ושבים ויוצאים בדרכם אל מכותבים מסתוריים. הוא מקיים פגישות קבועות עם בכירי הרשות הפלסטינית ועם גורמים בינלאומיים. הוא שורף את קו הטלפון הנשיאותי בשיחות עם מנהיגים ושרי חוץ, בניסיון לטוות ולרקום מהלכים. הוא מכלה שעות על שעות בפגישות עם הרמטכ"ל ועם ראשי קהילת המודיעין.

אלה אינן פגישות נימוסים או "תדרוכים", מדגישים אנשי הנשיא, אלא פגישות עבודה של ממש. הוא נועד פעם בשבוע לפגישה ממושכת עם בנימין נתניהו. בכל יום ראשון בבוקר הוא יושב שעתיים עם אהוד ברק. המסר הוא שיש התרחשויות, יש פעילות, קורים דברים. שמאחורי הקלעים מתחוללת דרמה. שפרס מגויס לשיקום התהליך המדיני, לבלימת מה שהוא מכנה "סכנה אסטרטגית למדינת ישראל", הטמונה לדעתו בהמשך הקיפאון באזור.

המדינה זה הוא

אלא מה? שום דבר פרקטי לא יוצא מזה. מי שמשוחח עם פרס בתקופה האחרונה, שומע ממנו נבואות זעם קודרות שכמותן לא שמענו מפיו מעולם. לא רק על המצב המדיני, אלא גם על פרצופה המתכער של המדינה, על הגועל שהוא חש מתופעות שנאת ורדיפת הזרים, על הנזק הנורא שגורמים לישראל מכתביהם החשוכים של הרבנים והרבניות.

בגילו המופלג, בניסיונו האדיר ובצורת החשיבה שלו, פרס מזהה עצמו עם המדינה. מעין לואי ה-14 פולני. הוא רואה את מעשי ידיו טובעים בים. לכן אין מנוס מלשאול: האם בשנת 2011 יפתיע שמעון פרס את כולנו - ואת עצמו - ישיל מעליו את חליפת הממלכתיות החונקת, ינתץ את עמודי הפרוטוקול הסוגרים עליו וישמיע את דבריו ברבים, בקול ברור ובזעקה גדולה. לא מעטים לוחצים עליו לעשות כן. חלקם גורמי אופוזיציה, שנפגשים אתו תכופות ומפצירים בו להשמיע קול.

"אתה הדמות הפופולרית ביותר בישראל, ואחד המנהיגים המוערכים ביותר בעולם", הם מנדנדים לו, "ומה יוצא לנו מזה?" הוא יכול להזמין עצמו לנשיא ברק אובמה בחודשיים הקרובים, לשבת אתו בארבע עיניים ולהסביר לו שהמשך הכלום המדיני יביא לפרישת מפלגת העבודה מהממשלה, להקמת קואליציית ימין-חרדים קיצונית, ובהמשך, לבחירות.

כלומר, שנה שלמה תרד לטמיון. פרס יאמר לאובמה שנתניהו רוצה, אבל פוחד, לכן הוא, הנשיא, חייב להגביר את הלחץ, לצלול אל לב הסכסוך, להזמין אליו את המנהיגים למשהו שהוא יותר מסתם הזדמנות צילום ולהתערב בנעשה, כלומר בלא נעשה, ביתר אינטנסיביות.

"לקחת את ראשי המנהיגים ולחבוט אותם זה בזה", כפי שיעץ אחד מקודמיו של פרס, הנשיא עזר ויצמן, לממשל האמריקאי לפני למעלה מעשור.

שנת ההכרעה

מדוע שפרס לא יהיה האיש שיפתיע אותנו בשנת 2011? הרי אין לו מה להפסיד, זולת כמה אחוזי פופולריות בסקרים. האיש שתמיד תר אחר אהבת הקהל, קיבל אותה בשנים האחרונות במנות גדושות. אבל הוא אינו מנצל אותה. הוא אוגר אותה, כמו הזקנות שאוספות שקיות ניילון משומשות מהסופרמרקט ותוחבות אותן בארון. נותרו לו עוד יותר משלוש שנים בבית הנשיא.

קדנציה ראשונה, ואחרונה, כמתחייב מהחוק. הוא יפרוש מהנשיאות בן 90 פלוס. ולא, הוא לא יתמודד שוב על ראשות הממשלה, אף שהמחשבה בוודאי תחלוף במוחו, ומי מאנשיו בוודאי יזמין סקר חשאי לבדוק איזה סיכוי יש לשימון, סקר מחמיא שימצא דרכו לאחד מכלי התקשורת.

הוא יכול להזמין למשכנו את אבו מאזן וסלאם פיאד, לעיני המצלמות מכל העולם, וללחוץ עליהם לחזור לשולחן המו"מ. ביבי יכעס? למה שיכעס? הרי הוא טוען שאין דבר שהוא משתוקק לו יותר מחידוש המו"מ. פרס יכול להזמין את עצמו לביקור נשיאותי ברמאללה. והוא יכול לומר דברים ברורים יותר ונוקבים יותר מאותן אמירות כלליות שהוא מנפק בדרך כלל בנאומיו, אמירות שאם מחפשים היטב, בין השורות, מגלים עד כמה הן פסימיות ומבשרות רע.

אם יש היום דמות לאומית, קונסנסואלית, מוערכת, שהעם יקשיב לה, הרי היא פרס. אם אין סוף שיחות דרבון ליליות עם בנימין ושרה נתניהו לא הועילו, אולי הדרך להניע את ראש הממשלה לפעולה היא באמצעות הציבור. אולי. אם פרס באמת מאמין, כפי שהוא טוען בשיחות פרטיות, שישראל תעמוד בשנת 2011 לפני סכנה מוחשית של סנקציות כלכליות שיוטלו עליה על ידי אירופה, מעמד שנהנות ממנו היום רק מדינות כצפון קוריאה ואיראן, האם יוכל להתבונן במראה בסוף השנה החדשה, ולומר לעצמו: עשיתי כל שביכולתי כדי למנוע את האסון הזה?

"מה אתם רוצים, אני לא ראש ממשלה", הוא אומר לאנשים שדוחקים בו לפרוץ את גבולות משכנו. "אני מעדיף לעשות דברים בשקט, בשכנוע, בהסכמה. למדתי כמה דברים בחיים. לפעמים מוטב לעבוד בצורה הזו, כדי לא לעורר מדנים, כדי לא להרוס חברויות".

זה שנה ותשעה חודשים בדיוק שהוא ובנימין נתניהו מתחזקים חברות מופלאה. למרות הכעס שיש בלבו של פרס על הבטחות שהופרו, על התחייבויות שלא קוימו, על מצגי שווא, הוא עדיין מאמין בחברות הזאת. הוא רק מפרש אותה לא נכון. הוא חושב שהיא נועדה לאפשר לו לעשות דברים מאחורי הקלעים, בעוד שעליו להביא בחשבון אפשרות שבפועל היא מרדימה אותו ומונעת ממנו לעשות את מה שהוא חייב לעשות.

ייתכן שזה כבר מאוחר מדי. שהרכבות יצאו לדרך, שהסוסים ברחו מהאורוות. המערכת הפוליטית נמצאת בהלוך רוח של בחירות. התרחיש הרווח בין הפוליטיקאים הוא: בפברואר-מארס מפלגת העבודה תצא בחוץ. קואליציית נתניהו תשרוד עוד כמה חודשים בסיוע סיעת האיחוד הלאומי ולאחר מכן הכנסת תפוזר. הבחירות ייערכו, לכל המאוחר, בתחילת 2012. זו ההערכה המקובלת על כל חלקי המפה הפוליטית כיום.

פרס מכיר את כל ההערכות והנבואות. הוא יודע שהזמן אוזל. בשבועות הקרובים יהיה עליו להחליט אם הוא משלב הילוך ופורץ קדימה, אם הוא מעתיק את מרכז פעילותו למרכז הבמה. בעוד שלושה חודשים, ב-31 במארס 2011, ימלאו שנתיים לממשלת נתניהו. הקדנציה של נתניהו חופפת לזו של פרס. הקלישאה גורסת שהשנה הזאת היא שנת ההכרעה מול איראן או מול החמאס או החיזבאללה או כולם יחד. היא חייבת להיות גם שנת ההכרעה של שמעון פרס. S



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו