בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ אישר "הפרדה מרצון" בין גברים לנשים בקווי המהדרין

השופטים קבעו כי הפרדה בכפייה אינה חוקית, אך נתנו הכשר לרצונם של אנשים המבקשים הפרדה בהסכמה

תגובות

בג"ץ אימץ אתמול את מסקנות הוועדה שהקים משרד התחבורה, וקבע כי ההפרדה בין נשים לגברים בקווי אוטובוס - המכונים קווי מהדרין - אינה חוקית. הושפטים נתנו, עם זאת, הכשר להתחשבות מסוימת ברצונם של אנשים המבקשים הפרדה מרצון.

בקווי המהדרין נדרשו נשים לעלות בדלת האחורית ולשבת בחלקו האחורי של האוטובוס, בעוד הגברים עולים בדלת הקדמית ומתיישבים במושבים הקדמיים. הקווים הופעלו במתכונת זאת עד לפני כארבע שנים.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ ב-2007 על ידי המרכז לפלורליזם יהודי וקבוצת נשים, נטען כי הסדרים אלה פוגעים בעקרון השוויון, בזכות החוקתית לכבוד ובחופש הדת והמצפון, וכי הם ננקטים ללא הסמכה בדין. משרד התחבורה הקים ועדה לבחינת הסוגיה, שהגישה דו"ח ב-2009.

הדו"ח שלל כל הפרדה מכוונת, אך המליץ על התחשבות מסוימת ברצונם של נוסעים המבקשים לנהוג בהפרדה מרצון. לפי עמדת הוועדה, כל נוסע יהיה רשאי לשבת באוטובוס בכל מושב פנוי, למעט המושבים הייעודיים השמורים לאנשים עם מוגבלויות, וכן לעלות ולרדת בכל דלת המותרת לעליית נוסעים באותו קו.

כמו כן קבע הדו"ח כי לא ייקבע הסדר של קווי תחבורה ציבורית בהם מונהגת הפרדה בין נשים לגברים, או הסדר דומה אחר ההופך אותם לשונים במהותם מיתר קווי התחבורה הציבורית בישראל. עם זאת, הדו"ח המליץ לאפשר לנוסעים המבקשים, מרצונם החופשי, לשבת באוטובוס או לעלות עליו באופן מסוים, ובתנאי שלא יתגלו סימנים של אלימות מילולית או פיזית, או כפייה כלפי הנוסעים האחרים.

הוועדה המליצה, בין היתר, לחייב מפעילי תחבורה ציבורית שלא להנהיג פרקטיקות של הפרדה או הפליה נגד נוסעים, וכן לחייבם לעשות ככל שביכולתם כדי למנוע גילויים של כפייה או אלימות מצד נוסעים או גורמים שלישיים. משרד התחבורה יקיים מערך בקרה ואכיפה של הוראות למניעת גילויים כלשהם של כפיה ואלימות, במסגרתו יוצבו בכל הקווים שלט, שיורה כי "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שייבחר. הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".

השופט אליקים רובינשטיין קבע בפסק הדין כי "מפעיל תחבורה ציבורית (כמו כל אדם אחר) אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לשבת בכל מקום שתרצינה... כשאני חוזר וקורא את השורות שהודגשו זה עתה אני תמה על עצמי, כיצד בישראל של שנת 2010 היה צורך לכתבן".

רובינשטיין הוסיף כי השאלה שעומדת על הפרק אינה השאלה בדבר "יחסה של גישה ליברלית רב-תרבותיות לקבוצה תרבותית לא ליברלית, הנוקטת בקרבה פרקטיקה מפלה", אלא בשאלת כפייתה של פרקטיקה תרבותית מסוימת על קבוצות ופרטים שאינם מעוניינים בה בפרט, ועל המרחב הציבורי הישראלי בכלל.

השופט יורם דנציגר הוסיף כי "דורות רבים של יהודים חיו בתוך חברות בהן הפרדה כגון זו שיש שמבקשים לכפות כעת, לא היתה נהוגה. האם היו הם אדוקים פחות באמונתם מאלו המבקשים לכפות הפרדה כאמור כעת? ...העובדה כי יש המבקשים לנצל את כוחם, לרבות כוחם הצרכני והפוליטי, על מנת להחיל ואף למסד כפייה כאמור - מעוררת אי נחת של ממש".

חברת מועצת העיר ירושלים, רחל עזריה, ממובילי המאבק הציבורי נגד קווי ההפרדה, אמרה אתמול בתגובה כי "כאישה דתייה וכמובילת המאבק נגד קווי ההפרדה, אני שמחה שבג"ץ עמד לצד ערכי מגילת העצמאות של שוויון והאיסור באפליה על רקע מגדרי. אמשיך לעמוד על המשמר ולוודא שההחלטה לא תהפוך לישרא-בלוף, ושנשים יוכלו לשהות בכבוד בכל מקום במרחב הציבורי".

עו"ד אורלי ארז-לחובסקי מהמרכז לפלורליזם יהודי מסרה בתגובה כי "אנו מברכים על החלטת בג"ץ. על חברות התחבורה הציבורית מוטלת האחריות לוודא שזכויותיהן של נשים הנוסעות באוטובוסים נשמרות".



קו מהדרין בירושלים. "העובדה שיש המבקשים לנצל את כוחם על מנת למסד כפייה מעוררת אי נחת", אמר השופט יורם דנציגר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו