בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אביעד קיסוס | אנגלית, השפה השסועה שמונעת ממני לנהל רומנים בחו"ל

אמי, או יותר נכון שפת אמי, היא הסיבה האמיתית שבגללה לעולם לא יהיה לי רומן עם הנסיך וויליאם

תגובות

עורך מהמהדורה באנגלית של עיתון זה צילצל אלי בשבוע שעבר, והודיע לי כי מעתה יפורסמו טורי במהדורה האנגלית. בחיי. חשתי עצמי דיאנה המנוחה. היה לי יום מזעזע. שפכתי קפה על המחשב ורבתי עם עיריית תל אביב והייתי עזוב ועצוב, וכל כך רציתי לנהוג בחוסר זהירות לתוך איזו מנהרה מלאה בפפראצי, ושאחר כך אלטון ג'ון ישיר בהלוויה שלי. "נדמה לי, אביעד, כי חיית את חייך, כמו נר ברוח. כל היום שפכת נס על לפטופים, וחישבת את הקלוריות בתפוח". או משהו כזה. בכל מקרה, דבריו של אותו עורך, שנמסרו בעברית צחה ודי ביובש, רוממו באחת את רוחי, שכן המרחק לדעתי בין כתיבת טורים לקוראי האנגלים ובין ארוחת ערב במסעדה לונדונית מהודרת עם לואי ת'רו וזיידי סמית, הוא ממש רבע פסיעה. הנני אנגלי. הבו לי את הפנוי מבין שני הנסיכים, הג'ינג'י כמדומני, ואני אורז הכל ועף לווינדזור ולא רואה אתכם ממטר.

ואכן טורי פורסם בשפה האנגלית. קראתי אותו. הוא היה משמים. בואו נודה על האמת, הטור הספציפי הזה לא היה הברקה גדולה גם בשפת המקור שלו, שבוע שחון, קורה, ובכל זאת היה די מדהים לגלות כמה חיוור אני יכול להישמע כשמפשיטים אותי ממשחקי המלים המטופשים שלי ומניואנסים ורבאליים קטנים וקטנוניים בציטוטי הדיאלוגים ביני ובין אמי הרעבה. אביעד האנגלי איננו מוכשר כפי שקיוויתי.

נדמה לי, אגב, שזו הסיבה בשלה אני אף פעם לא מנהל רומנים בחו"ל. נסיעה שלי אל מעבר לים, ממושכת כחפוזה, לעולם לא תניב איזה סיפור רומנטי לכתוב עליו הביתה, איזה ג'וש או קיילם שפגשו את עיני בכיכר טרפלגר ומיד החליטו להתגייר, ומאידך גם שום סטוץ חטוף במועדון ברלינאי קשוח, או משהו מזדמן עם צרפתי כזה או אחר. כלום. בחו"ל, כל חו"ל, אני לובש את חליפת הבתול-בן-ארבעים שלי, ומסרב לקחת חלק בכל פעילות פיק-אפ שהיא. אני אפילו מרשה לעצמי להתנשא בקטנה על חברי, שכנהוג אצלנו במגזר, ששים ללמוד את ההווי ההומואי המקומי, לרקוד בכל מועדון ולפלרטט עם כל ברמן בן 22 שרק ימצאו. "זה כל כך דוחה", אני אומר להם שעה שאני עולה על הטרנינג ופורש למיטתי בעשר ועשרים.

"גם אתה דוחה", הם מאבחנים.

ובצדק. באנגלית אני דוחה. על אף שאני מדבר היטב את השפה, ותמיד דואג לעטר את דברי במבטא נהדר שגנבתי מגווינת פאלטרו - הכל נותר חסר משמעות. אני לא חינני בשום דרך, לא מצחיק ולא סימפטי. הנוירוטיות שלי, שבעברית איכשהו מתקבלת בחיוך, הופכת במהדורה האנגלית שלה לתמהונות גרידא. תייר תמהוני שבטח יכייס אתכם בעוד רגע. הרי לעולם לא יהיה לי בן זוג שאיננו ישראלי. את מי אתיש בפטפוטים מתחכמים על היום שעבר עלי? את מי אתפוס במלה, ואתן לו שורות תחתונות אירוניות? אני אבוד.

זה די טרגי כשמדובר בשפה כמו עברית, שאינה מדוברת בשום מקום מלבד ישראל, אבל כל הכריזמה שלי נשענת על דיבור בלתי פוסק. בלי לדבר בעברית אני בחור ממוצע ומטה, בן 32, נראה 33, לא באמת מבין בשום דבר, לא משכיל, לא סקרן, עם עיגולים שחורים מתחת לעיניים וקמטי חמיצות מעל האף.

ודאי ישנם אנשים שטיעוניהם המהותיים עמוקים וחזקים ממחסום השפה. כשלעצמי מעולם לא הייתי איש של מהות. אני יכול להציע לכם איזה חרוז במקום זה. אולי איזה סיפור חסר פואנטה על אמא שלי שאכלה אתמול אספרגוס במסעדה ואמרה למלצר שזו היתה מנה מאוד משביעה.

אם כן, התנצלותי הכנה בפניכם, קוראי המהדורה האנגלית של "הארץ". אני מקווה שאינכם תיירים, כי אם כך אני חש גם אחראי לרושם הגרוע שנוצר אצלכם על העיתונאי הישראלי. בעברית זה נשמע יותר טוב. אשר לקריקטורה שלי שבראש העמוד - היא נאה ממני. כולם אומרים לי את זה, כך שלפחות מהבחינה הזאת לא הפסדתם כלום.

מצער אותי שבטונים צורמים שכאלה תם הרומן ביני ובין בריטניה. ההתחלה היתה הלוא נפלאה: רק בטורי האחרון (אם צלחתם אותו) סיפרתי איך לונדון היטיבה עמי בביקורי שם. שמש חורפית נעימה עמדה בשמים וטיפה בודדה של גשם לא ירדה. מעולם לא הבאתי איתי את האביב לשום מקום, האמינו לי. מבחינתי זו היתה תחילתו של סיפור אהבה. משך כל הביקור חיפשתי נואשות ספלי קפה עם הדיוקנאות של הנסיך וויליאם וארוסתו קייט מידלטון, להביא במתנה לידידי בלבנט. ועם שובי קראתי בעיתון כי הנסיכה זארה, שלא היה לי מושג שיש כזו נסיכה, מתחתנת עם בחיר לבה, ובעיני רוחי ראיתי אותנו עושים יחד קניות בזארה. אתם כמובן מבינים למה. הנה, זו למשל בדיחה שעובדת בכל השפות. חבל שלא כתבתי אותה בשבוע שעבר כשדברי העילגים תורגמו לאנגלית.

שיר למעני, אלטון ג'ון היקר: "היה שלום אביעד אהוב, שושנה אנגלית שכמותך, תודה על שהבאת את השמש, אלינו כאן לממלכה". אין בעד מה, אלטון. אתה אגב צודק. באמת חייתי את חיי כמו נר ברוח. והנר כבה. איך אומרים באנגלית "פו"?

aviad.kissos@gmail.com



בטי דיוויס מתוך 'המלכה הבתולה', 1955



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו