בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הבעיה של עסקות בעלי שליטה נמנעת אצלנו מראש בזכות המוסדיים"

תגובות

>> אנשי האקדמיה שהשתתפו בכנס הצביעו על קשיים בדרך להפיכת התביעות הייצוגיות למכשיר אכיפה אפקטיבי בשוק ההון.

פרופ' אסף חמדני אמר כי במודל הקיים בישראל, בהתחשב בשיעור הנמוך יחסית של הון מונפק בחברות ובגל הבעיות בחישוב פיצויים, הערך הכספי הפוטנציאלי של תביעה ייצוגית בניירות ערך אינו גבוה דיו. לדבריו, "צריך לחשוב אם אנחנו לא מסתמכים יותר מדי על תביעות ייצוגיות כאמצעי אכיפה. גם בארה"ב הפסיקו לראות בתביעות נגד החברות הקטנות יותר אמצעי יעיל".

בהתייחס להשוואה בין ישראל לארה"ב אמר פרופ' שרון חנס, מומחה לתאגידים וניירות ערך מאוניברסיטת תל אביב, כי יש לזכור ששכר הטרחה לעורכי דין בישראל נמוך משמעותית מזה של עורכי דין בארה"ב, כי המשרדים בישראל קטנים יותר וגם סדר הגודל הקטן של השוק מצדיק פחות תביעות.

עו"ד אברמי וול, שותף במשרד עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ומומחה לשוק ההון טען כי ייתכן שמיעוט התביעות הייצוגיות מעידה על כך שאין בשוק ההון בעיית אכיפה. "הבעיה של עסקות בעלי שליטה נמנעת אצלנו מראש, כי המוסדיים מעורבים באישור שלהן וימנעו אותן מראש", הדגים.

חמדני הגיב ואמר כי "בעניין הזה חוזרים לפרמיית השליטה בישראל שהיא גבוהה בסטנדרטים בינלאומיים - זה אומר שבעלי השליטה מקבלים פה משהו שבעלי מניות המיעוט לא מקבלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו