בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התעקש לחזור לשירות קרבי למרות הוראת הרופא

ההרוג: נדב רוטנברג, בן 20, מרמות השבים

תגובות

עשרות קרובים וחברים באו אתמול לנחם את משפחתו של ההרוג בתקרית בגבול עזה, סמל ראשון נדב רוטנברג (20), בביתם ביישוב רמות השבים שבשרון. "יותר מדי חיילים נהרגים מאש שלנו", אמרה אמו, יהודית רוטנברג, "זה לא ייתכן שכל מרגמה תביא להרג של חיילים שלנו".

"יום שישי היה יום הנישואין שלי ושל בעלי והתכוננו לצאת", סיפרה האם, "שמענו על התקרית והתחלנו להסתכל באינטרנט. התקשרנו לנדב, אבל הוא לא היה זמין. ואז דפקו בדלת. אני לא יודעת איך הבנו, אבל ישר היה לנו חשד שזה מאש כוחותינו".

חבריו של נדב מספרים על חייל "מורעל", שהיה ספורטאי מחונן בטאקוונדו ובכושר שיא, ותמיד רצה להיות בקו האש. באחד האימונים הגדודיים שבר את רגלו בצניחה, ובתום חודשיים וחצי בבית הוא חזר עם הוראה מרופא אזרחי לקבל תפקיד מנהלי. האם מספרת שבנה לא הראה את המכתב לרופא ביחידה: "כעסתי עליו מאוד, הוא יכול היה לא להיות שם".

"בשבוע שעבר התעוררתי לחלום בעתה", סיפרה האם, "נדב צלצל ואמר: אמא, התקשרתי כדי לומר להתראות, וטרק את הטלפון. זו דאגה של אמא ששלחה את הילד למקום הכי מסוכן שיכול להיות. היתה לי הרגשה מאוד רעה כשהוא חזר לעזה".

חברתו של נדב, טל קמלוב, היתה האחרונה ששוחחה אתו. "התקשרתי אליו אבל הוא ענה מתוך שינה, ואמר שיחזור אליי כשיתעורר", סיפרה, "אחר כך כבר הקפיצו אותו. הוא לא סיפר הרבה על מה שקורה בעזה, הוא עשה הכל כדי שלא נדאג לו".

"היו לנו הרבה שיחות על הצבא", סיפרה נעמה, אחת משלושת אחיו של נדב, "הוא כל הזמן דאג לומר: אני בסדר, אל תדאגו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו