בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום שלא שמענו השבוע ממאיר דגן | "כולם כבר יודעים"

תגובות

איך יכולתם לחשוב שאני ציני. לא ראיתם שהתרגשתי כשקראתי את הנאום שלי בישיבת הממשלה? הפעם באמת התרגשתי. טוב שלא הסכמתי לפנות לכותב נאומים מקצועי או לעיתונאי שיודע לסחוט דמעות. אתם הרי יודעים מה אני חושב על רוב העיתונאים והפרשנים. צבועים וחנפנים. עכשיו הם בטח יתחילו להתקשר ולהתחנף אלי. ראיון השבוע, ראיון החודש, כתבת פרופיל. שמונה שנים הצחיק אותי לקרוא את הדיווחים של העיתונאים הנפוחים האלה מחשיבות עצמית שלא יודעים כלום ולא צריך להאמין לשום מלה שלהם.

כתבתי את הנאום בעצמי. לקח לי שלוש דקות לשאת אותו, הנאום הארוך בחיי. ואז, בסוף דברי, ביבי פתאום קפץ עלי וחיבק אותי כאילו אכלנו מאותו המסטינג. עשיתי מאמץ להסוות את סלידתי מהחיבוק המפתיע שלו אבל אשתי אמרה שלא הצלחתי. טוב, אני לא יכול להסתיר שאני לא סובל אותו. כל פעם שיצאתי מפגישה אתו הרגשתי שהוא ניסה לעבוד עלי. אי אפשר להאמין לשום מלה שלו. נותן אישור למבצע ואחר כך מהסס ומסתייג.

אחרי דובאי התחלתי לחשוב שאולי הביבי הזה מביא מזל רע לכל ראש מוסד. פעם זה קרה עם חאלד משעל בירדן ועכשיו זה כמעט קרה עם החמאסניק הזה מבחוח. מרחק נגיעה היה ביני לגורל של דני יתום. מזל שלמשטרת דובאי יש את המפקד שפיטפט בלי הרף. הפטפוטים שלו היה המזל שלי. הם טשטשו את העובדות שחשף. היה לו ביד את כל הסיפור כמעט, סיפור שהיה יכול להכניס אותי ואת ביבי ואת כל עם ישראל לבעיה קשה. למזלי הוא פיספס אותו.

כמה שאני מתגעגע לימים שאריק ואהוד היו בלשכת ראש הממשלה. אלה היו גברים. מלה זו מלה. לקחו אחריות ונתנו גיבוי. לא כמו אצל ביבי, שאצלו הכול פוזה, או כמו אצל אהוד ברק, שעם המוח המתוחכם שלו והאגו האינפלציוני רק מפריע לנו. כל מה שביקשתי, אריק ואהוד אישרו. הם נתנו לנו תקציבים, אישרו מבצעים מיוחדים ומסוכנים, אישרו לי לפתוח חקירות נגד בכירים שסרחו, אפילו נגד סגני.

והיו תוצאות. אני לא יכול לספר לכם, כי יש עוד מבצעים בדרך. הרי אתם לא באמת מצפים שאספר איך הושמדו טילי חיזבאללה ב-34 דקות במלחמת לבנון השנייה. אתם חושבים שחיל האוויר עלה לשמים, הוריד פצצות ופגע? מישהו דאג שלטייסים יהיו נ"צ מדויקים על איפה מסתירים כל טיל. והכור בסוריה? ראיתם את התמונות שהסי-אי-אי פירסם מתוך הכור. אתם לא באמת מצפים שאסגיר מאיפה הם לקחו אותם. לא אספר לכם על הזמן שלקח מרגע הגילוי ועד השמדת הכור. והגנרל הסורי, סולימאן, שנהרג מאש צלפים מהים. ובן המוות הזה עימאד מורנייה. כמה חיפשנו אותו. זה התחיל כבר לאחר פיצוץ השגרירות בבואנוס איירס. פעם אחר פעם חמק לנו עד שהפכנו אותו לשאהיד.

והבוס שלו, נסראללה, שמאז המלחמה מסתתר בבונקר? וכמעט ושכחתי את איראן. נכון, שינינו את ההערכה שלנו בנוגע לזמן חציית הסף הטכנולוגי, אבל לא בגלל שטעינו, אלא בגלל שמישהו עיכב ופגע להם בתוכנית הגרעין.

ועוד לא דיברתי על הקשר האישי שלי עם ראשי הסי-אי-איי, ועם הנשיא בוש, ועל הגנרלים הערבים הצבועים האלה. כמה פעמים שמעתי מהסעודים, המצרים, הירדנים והכורדים שאנחנו צריכים לדפוק את האיראנים ואת נסראללה ואת החמאס. כששאלתי אותם מה התרומה שלהם לנושא הם ענו שאין להם ברירה ושיצטרכו לגנות אותנו.

אתם בטח רוצים לדעת מה אני הולך לעשות עכשיו. יוסי כבר התקשר ואמר שנצא שוב לטיול גי'פים. יאנוש הציע שנחזור לעבוד יחד בייעוץ ביטחוני. ואגלה לכם סוד. ביבי אמר שאם אחליט ללכת לפוליטיקה, שאתקשר אליו כי יש לו דברים מעניינים להציע לי. גם אהוד בטח יציע לי לעבוד אתו אם ייצא נקי מהמשפט. עוד לא החלטתי. מה שבטוח, אני מתגעגע לסטודיו שלי. *



חיבוק היסטורי. נתניהו ודגן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו