בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזל של מתחילים

מכבי תל אביב פוסט נמני, טרום איוניר ובראשות איציק עובדיה הרגשן עוד לא הצדיקה את ההשקעה, אבל הצליחה לנצח את בית"ר מדחיקה של קולאוטי. "זה הניצחון העצוב בחיים שלי", אמר עובדיה ואורי מלמיליאן סיכם: "היינו שווים לפחות נקודה"

תגובות

ערב המשחק, מפתה היה לומר כי זו הזדמנות ראויה ראשונה לבחון כיצד נראית עבודת בריאת היקום של מכבי, זו שנעשתה בתקציב של כ-100 מיליון שקל, כשמוציאים מהמשוואה את חלקיק האלוהים, הצד של אבי נמני בכל הסיפור. אולי כעת, יאמרו, עם המפץ הגדול, יתברר כי סבן דווקא מסוגל להרים כדור, והיה זה רק נמני, בנוכחותו המאיימת, שמנע זאת ממנו? אולי עכשיו, עם הכללתו מחדש בהרכב, יצדיק מדוניאנין את כל הגבות שהורמו עקב ספסולו? וראנגלוב, הוא יודע משהו חוץ מבעיטות חופשיות? ואלברמן, אולי סוף סוף יזכיר נשכחות? ומאור חלבי? לא, הוא לא קשור.

ומעל הכל, יבקשו לקבוע, בהתאם לתוצאה הסופית, האם מקור הכישלון בטעויות שנעשו מדי יום, כאלה שתפחו ממשחק למשחק, בהיעדרה של יד מכוונת? או שמא הכל נקבע כבר בקיץ, בבנייה הלקויה, וכלום כבר לא יעזור. לא חשוב - בשני המקרים נופלת האשמה על נמני: הוא האחראי, והוא כבר לא רלוונטי, המערכת התחדשה. אם כך, את המשחק מול בית"ר ירושלים, גם בלי הדחיקה של קולאוטי, מכבי תל אביב, חופשיה ומאושרת, בלאו הכי ניצחה.

ביציע הכבוד לא הפסיק מוטי איוניר לדבר עם מיטש גולדהאר, כמו מנהל משחק אלטרנטיבי שמתקיים בין אוזניו של הבעלים הקנדי. אולי אמר לו דברים בסגנון של "אצלי יואב זיו יבצע עקיפה ויחתוך לאמצע בתדירות הרבה יותר גבוהה", או שטח את משנתו לגבי חשיבותה של הנעת כדור בפיצוח הגנות צפופות כמו זו של בית"ר. אולי היתה זו פשוט הדרך להפיג את המבוכה שמאפיינת את הקירבה הפתאומית בתחילתן של מערכות יחסים. גולדהאר הנהן, לפעמים מחא כפיים כשאלברמן השתחרר מעוד שחקן לוחץ באמצע והעביר לאגף, ובעיקר הבין כי המשחק הזה הוא תחנת מעבר - מולו נמצא העבר ומשמאלו יושב העתיד. מרגש, לא? ניצחון יהיה רק בונוס. פעם ראשונה שהשחקנים העניקו לו מתנה ולא להפך.

את אורי מלמיליאן איש כבר לא חושב להחליף. בית"ר בהדרכתו, חיוורת יותר מהתלבושת שלה, מעבירה שני פסים ובועטת למעלה כאילו הכדור בוער, חיברה כמה ניצחונות כדי להימלט מתמטית מסכנת הירידה ועכשיו היא משייטת לה בנעימים בדרך לשום מקום. אין מים סוערים, אז אין טלטלות. היא לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, לא צריכה לעשות דבר חוץ מלשבש משחק של קבוצה גדולה אחרת פעם בכמה שבועות. לפעמים נדמה שמלמיליאן מתכסח עם פרננדס כל שני וחמישי רק כדי לא להירדם.

בדקה ה-88 שרו בשער 11 לאבי נמני. גולדהאר שמע וחזר לאיוניר.

תגובות

איציק עובדיה, שסיים את עבודתו בצוות המקצועי של מכבי, הזיל דמעה ואמר: "זה היה הניצחון הכי עצוב בחיים שלי. קיבלתי החלטה מאוד קשה. להיות לויאלי גם לצוות, לאבי נמני וליוסי מזרחי ומנגד להיות לויאלי למועדון". המאמן החדש איוניר אמר: "הניצחון שייך לעובדיה. השחקנים השקיעו ונתנו היום הרבה".

אוהדי בית"ר קינחו את המשחק בעימותים אלימים מול המאבטחים ביציעים. שמונה אוהדים נעצרו. "לא הגיע לנו להפסיד", אמר המאמן אורי מלמיליאן, "ספגנו גול מיותר והיינו שווים לפחות נקודה. זה הכדורגל, צריך להמשיך הלאה".

מלמיליאן התייחס גם לטענות על הידרדרות ביחסיו עם היו"ר איציק קורנפיין: "כל הדיבורים והפרסומים הם לא בשמי. אין לי מקורבים, ולא דוברים. מעולם לא איימתי לעזוב. למרות המצוקה הכלכלית ושחרור השחקנים, זה עדיין כבוד גדול לאמן את בית"ר".



קולאוטי (במרכז) כובש. מכבי יוצאת לדרך חדשה? מימין: עובדיה נפרד בדמעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו