בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דלק אנרגיה: "נתח המדינה בעתיד צריך להיות 40%"

ערב הפגישה עם ראש הממשלה מכנה מנכ"ל דלק אנרגיה, גדעון תדמור, את ריכוך מסקנות ששינסקי "שינויים קוסמטיים", פונה לסיוע ממשלתי בלווייתן ומבהיר: "החיים לא נגמרים בוועדת ששינסקי"

תגובות

<< "מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי היו קיצוניות, לא מידתיות ובסטייה ניכרת מן המנדט שניתן לה. לכן, השינויים הקוסמטיים שנעשו בשוליים, אין בהם כדי לתת מענה אמיתי לצרכים של משק הגז וליכולת שלנו לפתח את פרויקט תמר" - כך אמר אתמול מנכ"ל דלק אנרגיה, גדעון תדמור, בתגובה לדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי בראיון ל-TheMarker.

תשעה חודשים לאחר כינונה של ועדת ששינסקי מגיע הדיון על מדיניותה הפיסקלית המחודשת של ישראל בתחום אוצרות הטבע לנקודת רתיחה. היום אחר הצהריים יכנס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בלשכתו בירושלים את ראשי חברות חיפושי הגז - דלק, נובל אנרג'י וישראמקו - במטרה לשמוע את עמדתם באשר לדו"ח הסופי שהגישה ועדת ששינסקי. זאת, יומיים לאחר שהוצגו בפניו מסקנות הדו"ח, ולאחר התבטאותו מעוררת המחלוקת בדבר כוונתו לבחון בעצמו את מפת הענף.

התיישבה ועדה מקצועית, באה עם מסקנות ביניים, ערכה שימוע וקיבלה השגות, התרככה והורידה את נתח המדינה ב-10% - ונראה כאילו שיטת הלחץ עובדת. זה רק עורר לכם את התיאבון.

"צריך לזכור שהיוצרות הפוכות. המדינה היא שרוצה לשנות בדיעבד את כללי המשחק לגבי תגליות קיימות ולהרע את התנאים שהוסכמו בין הצדדים. הבעיה שלנו עם ועדת ששינסקי היא כפולה: התנהגותית ומהותית. ראשית, אני מצר על כך שהוועדה מצאה לנכון להיפגש עם התעשייה רק לאחר שמונה חודשים ו-10 ימים לפני הגשת הדו"ח הסופי - אף שהיא עוסקת בתחום מקצועי שמחייב התמחות. בהיבט המהותי, הוועדה חרגה מן המנדט שלה שחייב השוואה למדינות מערביות דמוקרטיות עם התאמות מסוימות לישראל. זאת, כשבניגוד לדברי שר האוצר, שלפיהם המסקנות לא יחולו על תגליות קיימות - באה והטילה עלינו שינוי דרמטי שחל על מאגר תמר למשל".

טענות אלה של קבוצת דלק נגד מסקנות הוועדה אינן חדשות, אך ברוח העברת המוקד הציבורי ללשכת ראש הממשלה, מפזר תדמור הערה נוספת הקורצת לנתניהו: "מעבר לכך, הבעיה היא שוועדת ששינסקי מביטה על העולם דרך ההיבט הפיסקלי, בעוד שכאן נדונות סוגיות רחבות יותר שצריך להביא בחשבון: עתיד משק האנרגיה, למשל, המינוף הגיאופוליטי של התגליות ועוד. אלה אספקטים ברמה של מדיניות, המונחים כיום לפתחו של ראש הממשלה, שצריך לבוא ולהכריע בצורה רחבה יותר". תדמור מוסיף כי "יש לזכור שהוועדה מונתה כמייעצת. הדרג הפוליטי הוא שאמור לקבל את ההחלטה מה לאמץ מן ההמלצות ומה לדחות".

כלומר, אם יתקבלו מסקנות ששינסקי, לא תפתחו את מאגר תמר?

"המסקנות האלה מסכלות את יכולתנו לממש את הפרויקט במתכונתו הנוכחית, וזאת למרות רצוננו העז לפתח את הפרויקט".

לא שמענו זאת מפי שותפיכם האמריקאים בנובל אנרג'י.

"אחד הדברים החזקים בפעילות שלנו זו השותפות החזקה והמוצקה בינינו לבין האמריקאים. לכן אני לא רואה מצב שמתקבלות החלטות שאינן מקובלות על כלל השותפים".

אם ישאל אתכם ראש הממשלה מהו השינוי האחד שתרצו להטמיע בדו"ח, מה תאמרו לו?

"לעמוד בהתחייבויות שניתנו לנו בידי משרד האוצר: להחריג את פרויקט תמר, כך שיתאפשר קידומו במועד הדרוש למשק הישראלי, ובמקביל לבדוק את המדיניות הפיסקלית הנכונה לגבי הרישיונות האחרים. אחד הדברים שנפגעו מאוד זהו האמון במערכת הממשלתית, ולא רק האמון מצדנו. ההשלכות של כך יהיו גם על פרויקטים אחרים".

למעשה אתה מבקש לנקוט צעד קיצוני מאוד ביחס למסקנות ששינסקי, ולהחריג לחלוטין מאגר משמעותי.

"מי שתעה בניווט זה לא אנחנו, אלא הוועדה. החיים לא מתחילים ונגמרים עם ועדת ששינסקי. לחיים הכלכליים של ישראל יש עתיד מעבר לכך. עוד ב-2002 בדק משרד התשתיות את חוק הנפט וסגר את הים לחיפושים חדשים. רק ב-2006 מצא שאין צורך לשנות את המדיניות, וקיבלנו את הזכויות בתמר על סמך מסקנה זו. כיום רוצים לבצע בדיקה מחודשת, אך מבלי למתוח קו שרק ממנו והלאה יפגעו רישיונות".

תגלית תמר אמורה לספק את כל תצרוכת המשק ב-20 השנים הבאות. אם תוחרג, יבוטל למעשה התמריץ שלכם לפתח מאגרים נוספים.

"יש עתיד גם ללווייתן וגם לתגליות אחרות, אבל לא לשוק המקומי, אלא ליצוא".

מאידך, יבוא יזם חיפושים אחר שעומד לפני קידוח ויאמר כי הוא לא יוכל להתחרות בכם בשוק המקומי, משום שתמר ישלם למדינה פחות ממה שהוא נדרש לשלם.

"אלה מצבים שקיימים בכל תחום בכלכלה. תמיד ישנם מהלכים שלפני ואחרי שינוי. אל תשכחו שהאקלים שבו הוא נכנס הוא לא האקלים שבו אנחנו נכנסנו לענף".

ועדיין, אתה מחסל למעשה כל תחרות בזכות יתרון לגודל ועדיפות במיסוי.

"לא מחסל, משום שהסוגיה היא הקמת תשתיות שיוכלו לתת מענה גם לשדות נוספים, לצד ההבטחה כי תישמר זכות קיום כלכלית לשדות קטנים יותר. זו דוגמה לסוגיית מאקרו שוועדת ששינסקי התעלמה ממנה, וזו טעות אסטרטגית. הממשלה צריכה לדאוג למשל להגברת צריכת הגז במשק משום שכיום לא מדברים על תעשיות שיוכלו לשבור את תקרת הזכוכית של הצריכה החזויה, כמו מכוניות או פטרוכימיה. זוהי סוגיה חשובה, שגם תפנה מקום לספקים קטנים. אבל מה שנעשה כיום הוא דווקא פגיעה בכושר התחרות של הגז הטבעי. תמר ולווייתן הם העוגן התשתיתי עבור השדות העתידיים. כדי שהם יוכלו להתממש הם יזדקקו לתשתיות של תמר ולווייתן. החזון הוא שימוש משותף בתשתיות, כמו שאתה רואה תגליות קטנות, אך כלכליות בים הצפוני - בזכות השימוש המוזל שהן עושות בתשתיות קיימות".

"לא אזמין את המדינה להיות שותפה"

לשיטתך, המדינה צריכה להתערב בפיתוח מאגר לווייתן משום שמדובר באינטרס לאומי לכאורה?

"השאלה הפיסקלית לא תפתור את בעיית לווייתן. לווייתן מכניס את ישראל לעולם אחר לחלוטין מבחינת הפוטנציאל, העלויות וההתחייבויות. ברור לי שהמדינה חייבת להתערב. זהו מפעל היצוא הכי גדול שהיה לה, בפוטנציאל של עשרות מיליארדי דולרים, והיא חייבת לתת עידוד ספציפי כמו שהיא נותנת לכל תעשיית ייצור. יש פה תעשייה עם מרכיבים אסטרטגיים, ואת התשובה לשאלה כיצד יש לעשות זאת צריך לגבש גם עם היזמים".

כיצד נדרשת המדינה לעזור לך פה, אך לא רשאית להיות שותפה אתך גם בתקבולים?

"המדינה בהגדרה היא שותפה. משאבי הטבע שייכים למדינה, והיא העבירה חלק מזכויותיה ליזמים בכפוף להתחייבותם להשקיע במיזמים. אנחנו מילאנו את חלקנו בהצלחה שמעבר לכל דמיון. גם כיום המדינה נהנית מ-32% מן התקבולים (ללא מע"מ) מבלי להשקיע דבר".

מחד, אתה מבקש להחריג את תמר, ומאידך, קורא למדינה להיות שותפה בפיתוח לווייתן.

"אני לא אזמין את המדינה להיות שותפה. צריך לגבש תוכנית רב שנתית שמתייחסת גם לשוק וגם לבניית התשתית הלאומית הנדרשת במטרה לאפשר את יצוא הגז, כי זו המשימה שלנו. איך זה ייעשה? על זה צריך לשבת. המדינה צריכה להכיר בלווייתן כפרויקט היצוא הגדול ביותר שהיה בישראל".

אם הביקושים לגז באמת יגיעו ל-17 BCM בסוף העשור אולי יש לשמור את לווייתן לצרכים מקומיים כמאגר אסטרטגי?

"אני לא חושב שאנחנו שם. האופק שתמר והספק המצרי נותנים הוא ראוי ומספיק, וצריך מתוך שיקולים כלכליים ולאומיים לפתח במקביל את אלטרנטיבת היצוא. עולם הגז לא ייגמר בלווייתן ובתמר. יש פוטנציאל נוסף ברישיונות סביב, וצריך להסתכל על הענף כמכלול".

"בלווייתן יידרש טיפול מיוחד"

לא ראינו קמפיין אגרסיבי, לוחץ ומרובה שחקנים כפי שניהלתם בחודשים האחרונים. המאבק הזה, בין בעלי הון לבין הציבור, לא יפגע בכם כך שברגע האמת, יבוא נתניהו ויאמר שציבורית הוא לא יכול ללכת עם טייקון?

"כמובן שאנחנו מייצגים חברות, ובשם בעלי המניות שלנו ומאות אלפי המשקיעים שהיום יש להם פרצוף ושם - אנו חייבים לעשות את המרב כדי להגן על האינטרס שלהם. אבל אם יחושב המאזן הכלכלי האמיתי של התועלות בין שתי האלטרנטיבות, יסתבר שמה שאנחנו מטיפים לו יעלה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. זהו ספין להציג זאת כשני צדי המתרס. גז שלא הופק - התרומה שלו לאזרחים היא אפס. המבחן של האטרקטיביות הכלכלית הוא לא מבחן תיאורטי אלא מבחן מעשי. לפני ואחרי תמר לא עמדו חברות בינלאומיות להשקיע בישראל".

מה החלופה שאתם מציעים לשינוי המשטר הפיסקלי?

"אנחנו מציעים ללכת במתווה של מנדט הוועדה. קרי, מסקנות הוועדה יחולו רק על זכויות נפט חדשות. לגביהן ייקבע נתח מדינה המקובל ב-OECD קרי של 46%, עם התאמות נדרשות לישראל, שיעמידו אותו על נתח סופי של כ-40%. באשר לרישיונות שחולקו - תבוצע התאמה בהתחשב בהשקעות שכבר בוצעו בהם. לגבי התגליות הקיימות - אלה יוצאו, כפי שהתחייב, מתחולת הוועדה. זאת, כאשר בכל הקשור לפרויקט לווייתן יידרש טיפול מיוחד בשל היקפו ובשל הצורך בהקמת תשתית יצוא שתשרת את כל התגליות העתידיות בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו