בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצרים

תגובות

גיניאה המשוונית: מקום 1

איך לא לעשות קפיצת מדרגה

>> גיניאה המשוונית, אחת המדינות הקטנות באפריקה במונחי שטח ובמונחי אוכלוסייה, היא גם אחת העשירות בה. התמ"ג לנפש שלה צמח פי 39 ב-31 השנים האחרונות - יותר מכל מדינה אחרת שמדדנו.

נפט התגלה בגיניאה עוד בשנות ה-60, אך רק בשנות ה-90 החלה השקעה מסיווית בפיתוח המגזר, וב-1991 הופק נפט לראשונה. ב-1996 התגלו עתודות נפט גדולות, שהפכו אותה ליצואנית הנפט השלישית בגודלה באפריקה שמדרום לסהרה.

במקביל לפריחה בענף הנפט, הגידולים המסורתיים במדינה נדחקו והלכו, וכיום ענפי היצוא הכמעט בלעדיים של גיניאה הם נפט ועץ. גיניאה המשוונית נחשבת לפיכך אחת המדינות הסובלות מ"קללת הנפט", כלומר, הישענות על ענף הנפט תוך זניחת תעשיות אחרות במדינה - מצב שמותיר את המדינה פגיעה בפני שינויים חיצוניים כמו ירידת מחירי הנפט.

למרות הבטחות לרפורמות חברתיות-כלכליות ולהשקעה בתשתיות, הגידול הרב בהכנסות המדינה ממגזר הנפט לא חילחל עמוק. עיקר ההכנסות מרוכז בידי האליטה השולטת, וכ-70% מתושבי המדינה נמצאים מתחת לקו העוני של האו"ם ומשתכרים פחות מ-2 דולרים ליום.

תוחלת החיים בגיניאה היא 51 שנים, בין היתר כיוון שכ-20% מהילדים במדינה מתים לפני הגיעם לגיל 5. במדד הפיתוח הבינלאומי של האו"ם, מדורגת גיניאה המשוונית במקום ה-117 מבין 169 מדינות.

סינגפור: מקום 8

גן עדן - אם נתעלם מעונש המוות והמלקות

>> סינגפור, המדינה התשיעית בעושרה בעולם במונחים של תמ"ג לנפש, היא גם אחת המדינות הצעירות בראש הרשימה, ומהבודדות שעושרן אינו נסמך על נפט או על היותן מקלט מס. סינגפור נהנית מצמיחה יציבה מאז 1967 בעקבות ליברליזציה של שוק העבודה ושל השווקים בכלל, ומערך שלם של רפורמות שנגע לכל תחומי החיים במדינה.

התמ"ג לנפש בסינגפור זינק מכ-2,200 דולר, במונחי כוח קנייה, לכ-57 אלף דולר לנפש כיום. סינגפור נהפכה לנמל סחר מרכזי, למוקד ייצור עבור חברות בינלאומיות רבות ולבעלת מגזר היי-טק עצמאי ומצליח משלה. מערכת החינוך של סינגפור נחשבת אחת הטובות בעולם.

מנהיג סינגפור במהלך חלק גדול משנות השינוי, לי קואן יו, שבר את כוחם של איגודי העובדים במדינה באמצעות מאסר מנהיגיהם ופיטורי עובדים שובתים, מתוך חשש כי איגודים חזקים יבהילו משקיעים זרים. והמשקיעים הזרים אכן נהרו לסינגפור. לכך תרם גם החינוך שהנהיג לי, שכלל לימודים בעיקר בשפה האנגלית, מה שהנגיש את השוק הסינגפורי למשקיעים מבחוץ ולתיירים. למעשה, 42% מאוכלוסיית סינגפור מורכבת מתושבים זרים.

אך בצד ההצלחה, נמצא גם הצד האפל יותר של סינגפור. הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלה מלווה בטענות להשתקת האופוזיציה ולמערכת משפטית המוטה לטובת הממשל ומרתיעה נסיונות להיאבק בו. המדינה היא המובילה בהוצאות להורג לנפש, ומלקות הן עדיין עונש נפוץ במערכת המשפט.

קפריסין: מקום 28

קפיצת מדרגה למרות איום צבאי

>> כלכלת קפריסין ספגה מכה קשה ב-1947, עם הפלישה הטורקית לצפון המדינה שהעניקה לטורקים שליטה בחלק גדול ממשאבי הטבע של קפריסין, כמו גם בעיר הנמל הראשית, והובילה לסגירת שדה התעופה הראשי של האי, ניקוסיה. עד היום נותרה כלכלת קפריסין חצויה בין החלק הנמצא בשליטת ממשלת קפריסין, לחלק הצפוני הנמצא בשליטה טורקית, אף כי הוא מתפקד ככלכלה חופשית עצמאית.

עובדה זו חשובה במיוחד כדי להבין את מלוא היקף הזינוק שרשמה קפריסין. המדינה נאלצה לשנות את המוקד הכלכלי שלה באופן משמעותי כאשר הדגש הוסב אל מגזר השירותים, לאור אובדן הכוח הכלכלי החקלאי-יצרני של צפון המדינה. המדינה שיקמה את מגזר התיירות שנפגע בעקבות הפלישה, אם כי מגזר זה עדיין פגיע למתיחויות הפוליטיות בקפריסין.

הרפורמות בסחר, במגזרי התעשייה ובחינוך בקפריסין, שאוכלוסייתה דוברת אנגלית, הובילו לפריחה של עסקים ותיירות במדינה. ב-1980 היה לקפריסין תמ"ג לנפש של 5,228 דולר, נמוך ב-28% משל ישראל באותה עת. עם צמיחה ממוצעת של 5.6% בתמ"ג לנפש בשנה, הגיעה קפריסין ב-2010 לתמ"ג לנפש של 28 אלף דולר, הנמוך בכ-3% משל ישראל.

ממשלת קפריסין אימצה מודל של סחר חופשי, והפחיתה עם השנים את מכסי היבוא והיצוא במדינה. בנוסף שמה הממשלה דגש על הכשרת כוח אדם למגזר השירותים. במדינה הקטנה, המונה 871 אלף נפשות, פועלות יותר מ-1,000 חברות מיקור חוץ.

בריטניה: מקום 50

מאימפריה מתנוונת לכלכלה תחרותית

>> האימפריה האדירה של בריטניה הגיעה לשיא עושרה והשפעתה בזמנים המודרניים בתחילת המאה ה-20, ואולם מאז מלחמת העולם הראשונה דעך כוכבה. לאחר צמיחה יציבה לאחר מלחמת העולם השנייה היא נקלעה למיתון חריף. ב-1980 התמ"ג לנפש בבריטניה היה גבוה ב-17% בלבד מזה של ישראל, והכלכלה שלה התנהלה בכבדות, כיאה ל"אומת החנוונים", כפי שכינו אותה הצרפתים בזלזול, עם תחרותיות אפסית ומגזר ציבורי מנופח.

ב-1979 נבחרה מרגרט תאצ'ר לתפקיד ראש ממשלת בריטניה. תאצ'ר קידמה ביד ברזל שורה של הפרטות, שברה את איגודי העובדים, בין היתר באמצעות חקיקה, והקטינה מאוד את תפקיד הממשלה בכלכלה. מדיניותה הניאו-ליברלית של תאצ'ר הובילה למשברים רבים בבריטניה, כולל זינוק באבטלה, אולם לאחר שנים ספורות נשאה פירות - התעשייה עברה מודרניזציה משמעותית, ומגזר השירותים צמח ותפס חלק מרכזי בכלכלה.

ב-31 השנים שמאז שנתה השנייה של תאצ'ר בתפקיד, התמ"ג לנפש בבריטניה צמח בקצב שנתי ממוצע של 4.64% - גבוה יותר מישראל. ב-2008, לפני פרוץ המשבר העולמי, התמ"ג לנפש בבריטניה היה 36 אלף דולר - גבוה ב-25% מזה של ישראל.

הצמיחה לא חזרה לשיאים שרשמה בתקופת תאצ'ר, אולם פירותיה התבטאו בירידה ממושכת באבטלה, שנמשכה לאורך שנותיו של טוני בלייר בשלטון ועד למשבר של 2008. ממשלת הלייבור הרחיבה את חלקו של המגזר הציבורי בכלכלה, אף שהרפורמות שיישמה תאצ'ר מעולם לא בוטלו כליל, ומגמת ההפרטה בבריטניה אף נמשכה, עד להלאמת הבנקים ב-2008.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו