בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב משפחתי | משפחת כהן, כפר ורדים

תגובות

משפחת כהן בביתה בכפר ורדים. מימין: נטע, רפי, לארי (הלבן עם הזנב), רעות ושלי

* משתתפים: רפי (54), רעות (46), שלי (10), נטע (8) ולארי (7, כלב נחייה).

* הבית: שכונת "שבעת המינים", חד-קומתי, צמוד קרקע, מוצל אגוז, לימון ותפוז סיני ("באחריות יבגני"). כתליו לוחות עץ לבנים, גגו ירוק, יובא מארצות הברית ("רק המעטפת"), עם סלון-מטבח, 3 חדרים, ממ"ד וחדר כביסה. סך הכל 180 מ"ר.

* היסטוריה נדל"נית: נכנסו ב-2001, שילמו 75 אלף דולר על המגרש (620 מ"ר), 180 אלף דולר על הבית ויש להם משכנתה ("30 אחוז מההכנסה").

* נכנסים: מעבר לדלת פינת עבודה מרווחת, עם מחשב לבנות ("שנהיה טיפה בפיקוח") ושידה עם בובות (מהאוסף של רעות). מימין חלל גדול, מואר, שכולל סלון, פינת אוכל ומטבח, משמאל שלושה חדרים. בסלון 2 ספות עור חומות, שתי שידות עץ בהירות, פמוטי כסף (מהוריה של רעות) ורפרודוקציות של חואן מירו. בסמוך, שולחן אוכל כבד עטור מפה סגולה ולידו פסנתר שנקנה לפני 42 שנה בתל אביב, כשרפי היה בן 12. הוריו קיוו שהנגינה תמלא את עולמו. בהמשך מטבח מאובזר, שנבנה על ידי ג'ייסון, נגר מהר חלוץ ("מקסים") ושעון קוקייה שמשמיע כל שעה מנגינה אחרת ("הבעיה שהיא שוויצרית"). יוצאים לחדרים.

* החדרים: אצל נטע ורדרד, אצל שלי ירקרק, לכל אחת יש טלוויזיה ומזוזה דקורטיבית ("אנחנו משתייכים ליהדות המתקדמת"). בחדר ההורים מיטת עץ כבדה וטלוויזיה שטוחה. "ראיתי את הסוף של הסופר-קלאסיקו", אומר רפי, "אחרי המשחק של מכבי תל אביב". עוברים לחדר העבודה.

* חדר העבודה: על שולחן כתיבה מחשב, מקלדת וצג ברייל. רפי עיוור וכל טקסט שמופיע על המסך בולט בקומבינציית נקודות שניתנות למישוש. לדבריו הוא קורא בקצב מהיר מהממוצע.

* העיוורון: רפי נולד ללא עצבי ראייה. לימים גם התחרש ויש לו "שתל שבלול" (שתל קוכלארי) המאפשר שמיעה ברמה סבירה. הבעיה שלו, אומר, גנטית, מחלה נדירה ששמה "נורי". ראייתן של שתי אחיותיו, תקינה. כשרעות הרתה, נערכה לה בדיקה לוודא שהנולדות אינן מושפעות מהגן הפגום.

* פרנסות ועיסוקים: רפי מהנדס תוכנה, בעל תואר שני במדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית, לשעבר עובד היי-טק והיום "מאמן אישי". 25 שנה עבד כמפתח תוכנה בחברות שונות עד שפוטר בסוף 2001 ("היה גל פיטורים"). בהמשך, אחרי תקופה כעצמאי, פנה להשתלמות בקואוצ'ינג (בשפיים) והיום יש לו כמה קליינטים, שלהם הוא מייעץ "איך לפתור דילמות חיים" בלי יומרה, לדבריו, לשחק את הפסיכולוג. המאומנים שלו ידעו מראש שהוא עיוור. "זו לא בעיה", אומר, "להפך, אני אדם יותר קשוב". על מפגש קואוצ'ינג הוא גובה 100-150 שקל, מסכים שזאת לא ממש פרנסה. בנוסף משתתף בחוג "שיווק-פרסום" לעיוורים במכללת "אתגר" בתל אביב ("חושבים בצבע") ומכהן כיו"ר ארגון עיוורים חדש, "אומץ לשינוי", שקורא תיגר על "ששת", הארגון הוותיק. לכל היעדים נוסע במוניות שירות וברכבות ותמיד עם לארי.

* לארי: לברדור בן 7, חניך המרכז הישראלי לכלבי נחייה במושב בית עובד, שובב. רפי אומר שבנפשו הוא עדיין גור ("אני סומך עליו בעיניים פקוחות"). בעבר היו לו כבר שלושה כלבים ועד גיל 22 הלך עם מקל.

* עיסוקי רעות: 26 שנים עובדת "בזק", כרגע בסניף החברה בשדרות הגעתון בנהריה, נוסעת וחוזרת ברכב המשפחה (הונדה V-FR 2009), 25 דקות כל צד, אוהבת את עבודתה.

* הבנות: שלי ונטע תלמידות כיתות ד' וב' (בהתאמה) בבית הספר קשת בכפר ורדים. שתיהן רוקדות בלט ולומדות פסנתר ("אצל מיכאל"), לבית הספר הולכות ברגל (10 דקות), לפעמים בליווי אבא ולארי, לפעמים נוסעות עם אמא בהונדה. שלי חולמת להיות רקדנית, נטע - צלמת.

* תולדות רעות: ילידת תל אביב, 64', בכורה לשתי אחיות, הוריה (שנפטרו) תל-אביבים שמקורותיהם בוינה ובורשה. אביה היה מנהל בית ספר בכפר שמריהו ומורה לחקלאות, אמה - פקידה ומרכזנית, ביתם היה "חילוני עם יידישקייט". יסודי למדה בישגב (רמת החייל), תיכון - בעירוני י"ד (שיכון דן), שירתה בחיל האוויר, למדה סוציולוגיה ולימודי-עבודה (באוניברסיטה העברית), פנתה לבזק, והכירה את רפי.

* רפי: יליד איסטנבול, 56', אמו היתה עקרת בית, אביו היה סוכן צמיגי אליאנס ובביתם (החילוני-ציוני) דיברו טורקית, עברית, צרפתית ולדינו. רפי למד בבית ספר אנגלי ("רגיל") ואחרי שהגיע לארץ (ב-69') שולב ב"כיתת ברייל" בבית ספר "לדוגמה" בתל אביב. בהמשך למד בבליך רמת גן (מגמה ריאלית), לא התקבל לצה"ל, פנה לאוניברסיטת תל אביב, למד מתמטיקה ועמד בכל הבחינות כשהוא מכתיב את התשובות לבוחניו בעל-פה ("הפתרונות היו תמיד אצלי בראש"). בהמשך התמחה במדעי המחשב ("הייתי מראשוני המפתחים ובוודאי מקרב העיוורים"), עבד כעוזר הוראה באוניברסיטה ונהנה משירותי מכשיר מהפכני, "אופטקון", סורק שהפך גופנים לסימני ברייל ("את התואר השני אני חייב למכשיר הזה"). מספר שבאותה תקופה היו לו לא מעט חברות "ובעצם כבר הייתי פעם נשוי". את רעות פגש ב-99' ב"וידיאודייט".

* וידיאודייט: רגע לפני האינטרנט. באותה תקופה משרדי השידוכים הציעו מבחר סרטים עם מועמדים ומועמדות לשידוך. רפי הגיע בחברת אחותו ("בגלל האספקט הוויזואלי"), התרשם מרעות ("הקול, הרוגע, התכנים"), הביע רצון להכיר אותה, שלח קלטת, היא התרשמה ("הסרט שלו כבש אותי"), הם נפגשו באפרופו אבא הלל (רמת גן) והחליטו להתחתן.

* תגובות: "לאמא זה היה קשה", רעות, "אבל האחיות ואבא קיבלו אותו מהרגע הראשון". לדבריה היא היתה שלמה עם החלטתה ("מי שמכיר אותי יודע שאת הבחירות שלי אי אפשר לשנות"). רפי: "כשאנשים מיוחדים נפגשים וקליק נוצר, כל היתר מתגמד, ואני חושב שרעות מיוחדת".

* החתונה: גן אורנים, גני התערוכה, תל אביב. בקטע של הסרת ההינומה הוא התקשה מעט, אבל אחרי כן, בחליפת ספורט אלגנט, ניגן לאורחים על קלידים את "אימג'ין" של ג'ון לנון.

* סדר יום: רעות קמה ב-6, רפי בסביבות 7. בקומו מאכיל את לארי ("יוקנובה פרימיום") ויוצא איתו לסיבוב. רעות מכינה כריכים לבנות ומציעה להן חטיף בריאות, מעדן חלב ושוקו. פעם רפי היה נוהג ללוות אותן לבית הספר, היום הן עצמאיות. ב-7:20 רעות יוצאת מהבית ואת הקפה הראשון שלה תשתה במשרד. רפי, בבית, אוכל בייגלה מזרחי ומכין לעצמו קפה שחור בעזרת מתקן קטן שמזהיר אותו מפני גלישת מים רותחים מהכוס. צהריים יאכל בדרך כלל עם הבנות. הוא זה שמחמם להן את השניצלים והפסטות של רעות. רעות עצמה תסתפק בסלט שתתקין במטבחון משרדה.

* ערב: ב-7 וחצי ארוחה משפחתית. שלי ונטע עוזרות בהכנה (סלט, חביתה, לפעמים בורקס או פשטידה). אחר כך רואים אצלם חדשות ערוץ 10 ובלילות שבת יעברו לערוץ 2 ("בגלל יאיר לפיד"). עד 9 הבנות במיטות, רעות פורשת ב-11 וחצי, רפי מושך עד 2 וחצי.

* חלומות: "גם בחלום אני לא רואה כלום", רפי. חלומותיו קוליים ותחושתיים ("אני חולם, למשל, איך אני מעביר יד על חליפה"). באופן מעשי חולם לחזור להיי-טק ("אני יותר מהנדס ממאמן"). רעות חולמת על בריאות.

* בריאות: בשנת 2008, לאחר שנתיים קשות שבהן עזבו את הבית במלחמת לבנון השנייה, אמא של רעות נפטרה ורפי עבר ניתוח "שתל-שמיעה", התגלה לפתע סרטן השד אצל רעות והיא נותחה בבית החולים בני-ציון בחיפה ("היתה אז תחושה שהכל מתפורר"). בהמשך התאוששה ומאז 2009, אומרת, "אנחנו בקו עלייה". רפי עוד לא שלם עם ההסבה המקצועית. "אני לא המפרנס", אומר, "וזה בדמי להיות המפרנס". בנטל הבית הוא בהחלט שותף.

* שותף: אחראי כביסה ומדיח. "כשאני חוזרת, הכיור נקי" (רעות).

* מריבות ופיוסים: "אין זוג שאין לו ריבים", רפי, "אבל אנחנו לא יכולים להיות ברוגז. שנינו מעוניינים בזוגיות, יש לנו ילדות נהדרות, מגיע להן זוג הורים יחד".

* פיוס אזורי: "2 מדינות לשני העמים", רפי, "וזה מתוך רצון לחזק את המדינה". רעות מסכימה.

* אלוהים: רעות מאמינה. רפי גם, "אבל אני לא מוכן לסגוד לו. מעולם לא שאלתי אותו למה דווקא אני, אלא מה אני עושה עם זה".

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): רעות - 9, נטע - 8-9, רפי ושלי - 8.

כפר ורדים - יישוב קהילתי מבוסס בגליל המערבי, הוקם ב-84' ביוזמת התעשיין סטף ורטהיימר, 5,600 תושבים.

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il



הבית. אמריקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו