בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיווידנדים למקורבים בלבד

בעוד חודשיים ייחשפו עליות השכר לנושאי המשרה בחברות הציבוריות. אם בעל שליטה מקבל דמי ניהול גבוהים יותר מהשווי ההוגן של שירותיו - מדובר במעין "דיווידנד מפלה". קשה להאמין כי תימצא חברה שתדווח על הנושא, מאחר שמדובר למעשה בהודאה רשמית על "גניבת" כסף מהציבור

תגובות

<< המאבק סביב חידוש הסכם הניהול של האחים ביטון בחברת ב.יאיר שבשליטתם מעלה מחדש את הרגישות והבעייתיות של תגמול בעלי שליטה; האחים קיבלו ב-2009, למשל, 8.6 מיליון שקל, שהיוו יותר מ-17% מהרווח הגולמי של ב.יאיר. מקור הבעיה בקושי להעריך באופן עצמאי את השווי של שירותי עבודה ועל כך יכול להעיד הוויכוח הציבורי הסוער בעניין שכר המנהלים.

ההכרה בכך ששווי, כאמור, אינו ניתן למדידה מהימנה הובילה למשל את ה-IFRS להחריג את הטיפול בתגמול עובדים מהעיקרון שלפיו יש למדוד נכסים ושירותים המתקבלים בתמורה להנפקת הון לפי שוויים ההוגן, הנגזרת מהתפישה החשבונאית הרואה בהון שארית הנכסים הנותרת לאחר ניכוי ההתחייבויות. כפועל יוצא, מדידת הוצאות שכר במקרים אלה מתבצעת לפי השווי ההוגן של המכשירים ההוניים שהונפקו - במקום שווי השירותים שהתקבלו.

בעוד שכר המנהלים הוא סובייקטיבי, הרי שהסוגיה רגישה שבעתיים כשאת שירותי הניהול מספק בעל השליטה עצמו. דוגמה הממחישה את הבעייתיות בכך שתגמול בגין שירותים דומים יכול להשתנות באופן חד היא הסכמי הניהול של נוחי דנקנר ושותפיו לגרעין השליטה באי.די.בי.

השוט של רשות ני"ע

בהתאם להסכם שהחל ב-2004 שילמה אי.די.בי פיתוח לדנקנר, מכוח תפקידו כיו"ר הדירקטוריון, מענק בשיעור 1% מהרווח הנקי השנתי על פני חמש שנים - מענק שהסתכם, למשל, בכ-18 מיליון שקל ב-2007. בדומה, זכו שני המשנים ליו"ר, צבי לבנת ואבי פישר, למענק בשיעור 0.5%. בתחילת 2010 ויתרו השלושה, שממשיכים לכהן באותם תפקידים, על זכאות לקבלת גמול דירקטורים כבר מתחילת 2009.

מבחינה חשבונאית תיאורטית, אם בעל השליטה מקבל דמי ניהול גבוהים יותר מהשווי ההוגן של שירותיו, הרי שיש לטפל בהפרש כ"דיווידנד מפלה". מנגד, אם הם נמוכים יותר - ההפרש צריך להיות מטופל כהשקעת בעלים כנגד רישום הוצאה.

מעשית, בדרך כלל אין לכך משמעות לאור ההישענות, המוגזמת לעתים, על בעיית המדידה. מעבר לכך, קשה להאמין כי תימצא חברה ציבורית שתדווח על "דיווידנד מפלה", שהרי לא רק שהדבר עומד בסתירה לחובת הדירקטוריון לדאוג לאינטרס החברה - מדובר למעשה בהודאה רשמית על "גניבת" כסף מציבור המשקיעים.

לכן, ניתן לראות זאת בדרך כלל רק בהנפקות ראשונות לציבור (IPO) להוציא מקרים נדירים, כמו גולן מלאכת מחשבת שהכירה ב-2006 ב"דיווידנד מפלה" של כ-17 מיליון שקל בעקבות משיכת כספים שביצע בעל השליטה עודד דסאו.

לחשבונאות כשפת עסקים קיים קושי לסתור עסקות עם בעלי שליטה שאושרו כדין לפי מחירי שוק, אם כי תמיד ניתן לאתגר אותן. באמצע העשור הקודם ניסתה רשות ני"ע להשתמש בחשבונאות במאבקה בהסכמי הניהול המנופחים; הרשות פירסמה החלטה חשבונאית שכוללת "שוט" שלפיו יש להתייחס לדמי ניהול בהסכמים שאינם מוגבלים בזמן כ"דיווידנד מפלה".

"שוט" זה, שכאמור לא יכולה להיות לו משמעות דיווחית דה-פקטו, הוביל לכך שחברות ציבוריות נוהגות כיום לתחום את הסכמי הניהול עם בעלי השליטה לתקופה של עד חמש שנים. דוגמה: התגמול של בני משפחת דימרי, שאושר השבוע באסיפה הכללית של י.ח. דימרי.

על אף שהחלטת רשות ני"ע אינה בהכרח תואמת את ה-IFRS קשה להתעלם מהרציונל בכך שכשהסכם מגיע בתדירות סבירה לאישור האסיפה הכללית - במניין הרוב של האסיפה נכלל שליש מבין אלה שאין להם עניין אישי בהחלטה, כמו גופים מוסדיים - הוא דומה במהותו להסכם עם מנהל חיצוני. כך, העובדה שחידוש הסכם הניהול של האחים ביטון ירד כרגע מסדר היום של האסיפה מעידה על משמעותה.

-

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דיקאן לחשבונאות בביה"ס אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו