בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"צריך לייצר מוצרים שינקו את הסביבה, לא רק להקטין את הזיהום"

פרופ' יהודה כהנא מאמין שחשוב להפוך את הסביבה למנוע צמיחה ולסגור את הפערים במדיניות הסביבתית מול מדינות אחרות: "אפשר לגדול ולצמוח גם בלי לזהם" ? בדיון על האתגרים באיכות הסביבה הסכימו המשתתפים: גם בתחום זה - השינוי מתחיל בחינוך

תגובות

>> "צריך ואפשר לעבור לעסקים המייצרים מוצרים שמנקים את הסביבה, לא רק לייצר מוצרים שמזהמים פחות" - כך אמר אתמול פרופ' יהודה כהנא, ראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה בפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב, בכנס ישראל 2021 שנערך בבנייני האומה בירושלים. "צריך לדבר על אקו-אפקטיביות, איך לעשות את הדברים הנכונים. לא רק לעשות נכון את מה שאנחנו יודעים", הוסיף כהנא.

לדבריו, סיכוני סביבה הם גם בעיה כלכלית וביטחונית-קיומית ממדרגה ראשונה, אך גם סיכוי. "ישראל מפגרת אחר המהפכה הירוקה בעולם ועומדת להחמיץ הזדמנות ענק אם לא תשנה את מדיניותה באופן רדיקלי", אמר כהנא. "צריך להפוך את הסביבה למנוע צמיחה ולסגור פער מול מדינות שעקפו אותנו. סינגפור לקחה את ישראל בראשית דרכה ואת דוד בן-גוריון כמודל לחיקוי להקמת מדינה, והם עקפו אותנו בסיבוב. אנחנו לא גדולים כמו שאנחנו חושבים. אחרי שלושה עשורים אבודים אנחנו בתחתית ביחס לעולם".

לדבריו, העולם חווה גידול אוכלוסייה חסר תקדים: "תוחלת החיים התארכה ואוכלוסיות ענק הצטרפו לחגיגת הצמיחה. זה מוביל לניצול מוגבר של אנרגיה ומשאבים, ובמשך אותם שלושה עשורים אבודים לא עשינו כלום לשיפור המצב".

כהנא ציין כי "קצב השינוי של התיעוש מתעצם ואנחנו מתערבים בעוצמה בטבע. מתפתחים חומרים חדשים בו זמנית לצד צרכים חדשים. לדוגמה, אנחנו לא בודקים אם טלפון סלולרי בריא".

כמשל לסביבה ציטט כהנא מהספר "הנסיך הקטן": "הנסיך הקטן הלך לבקר את חבריו ביקום והגיע למדליק הפנסים וכוכבו. עבר בערב והדליק פנסים, ובבוקר כיבה. הוא התלונן: הכדור שלי התחיל להסתובב בצורה מסחררת ואני כל שתי דקות צריך להדליק ולכבות. זה משל למנהלים בעולם שלא מבינים מה קורה סביבם ולאן העולם הולך, וזו סכנה גדולה מאוד. אנחנו מכלים את המקורות והמשאבים בניצול יתר של מים, אוויר ואדמה".

לדבריו, "רוב האנשים חושבים על התחממות כדור הארץ כבעיה סביבתית. ואולם, לכך מתלווים תהליכים בעיתיים נוספים כמו השמדת זני חי וצומח, הפרת איזונים אקולוגיים, דבורים שנעלמות, הים מזדהם והאצות שמפיקות מחצית מהחמצן בעולם סובלות. ב-40 השנים האחרונות כילינו 80% משטחי הדגה בעולם.

"מה אפשר לעשות? יש בעיות אתיות בהגבלת הגידול באוכלוסייה, וייגרם משבר כלכלי אם נקטין צריכה. מדברים על טביעת רגל אקולוגית שלנו והתייעלות באנרגיה - זה אפשרי מבלי לפגוע בתפוקה. אבל אצלנו לא עושים. למה מחכים? שנטבע בגל האקולוגי?".

כהנא הוסיף: "התחלנו בעולם עני ונקי ואנחנו עוברים לעולם עשיר ומלוכלך. אפשר לעבור ישירות לעולם עשיר ונקי, אם נמצא את המנהרה הנכונה. בספרות מדברים על הפרדה בין השימוש במשאבים וזיהום לבין הגידול. אפשר לגדול ולצמוח גם בלי לזהם - וזו החוכמה.

"קיימות היא ניהול הרכוש המשותף בדור הקיים מבלי לפגוע במה שמשאירים לדור הבא. לשמר את הקיים, לא לאכול את הקרן. לא מספיק לצמצם את הרע, צריך ליצור את הטוב מלכתחילה. זה שינוי עסקי קונצפטואלי. נייצר דברים לא רק שלא יזהמו, אלא שינקו את הסביבה. דברים נכונים מצמצמים סיכונים, משפיעים לטובה על הרווחים ומייצרים חדשנות ואווירה חדשה. זה יוצר מוניטין חיובי", אמר.

על דרכי הפעולה אמר: "אחרי שלושה עשורים מבוזבזים יש לנו הזדמנות לחזור ליעדים וללוחות זמנים סבירים, עם הצטרפותנו לארגון המדינות המפותחות (OECD). אפשר להשיג הישגים בשיתוף פעולה שקיים בין הממשלה למעסיקים ולעובדים".

לדבריו, "המשרד להגנת הסביבה כבר פרו-אקטיבי וחלק מהעסקים הגדולים פועלים בכיוון הנכון. אבל רבים עדיין לא שם. השינוי מתניע תעסוקה, יוצר סביבה נקייה ומאפשר להתחרות בעסקים אחרים.

"העולם העסקי מזהם ומטפל פוטנציאלית בזיהום. חלקה של הממשלה חשוב בתהליך - היא צריכה להציב יעדים, לוחות זמנים ולעודד למודעות סביבתית, אבל המגזר הפרטי יכול לפעול גם בעצמו".

לדבריו, "צריך לעבוד לפי סדרי עדיפויות. עדיף לא לאמץ אוטומטית סטנדרטים מחו"ל אלא לאמץ סטנדרטים מתאימים. מי שחושב שניתן להמשיך במערכת הקיימת הוא לא מציאותי. בישראל קמה חלוציות חדשה שעושה הרבה בכיוון הנכון. עדיף להוביל ולא להיות בסוף הרשימה".

"ירוק הוא לא יותר יקר"

אלונה שפר, ראש מטה השר להגנת הסביבה, אמרה כי הנושא הסביבתי מצריך תכנון אסטרטגי לטווח ארוך וראייה בין-מגזרית, ואלה חסמים שהמערכת הפוליטית לא יכולה להכיל ולסבול.

"ירוק הוא לא יותר יקר. אנחנו רואים את זה בחברה", אמר קובי בן משה, מנכ"ל קבוצת אביב יועצים. לדבריו, "צריך להשקיע הרבה בחינוך, והמשרד להגנת הסביבה צריך להתחבר לעולם החינוך. כשילדים אומרים להורים לסגור את הברז, זה מחולל שינוי".

שפר אמרה כי התעשייה בישראל לא כל כך מסכנה מכך שהרגולטור נוגס בה והארגונים הירוקים רומסים אותה. "במאבק על תמלוגי הגז רואים שהתעשייה יודעת לדאוג לאינטרסים שלה. לתעשייה יש מהלכים בממשלה", אמרה. "כיום, הגענו למצב שבו כל השחקנים יודעים שהם לא לבד במערכה ומחפשים נוסחה שתהיה טובה לכולם".

רוני קוברובסקי, נשיא קוקה קולה ישראל, חיזק את דבריו של בן משה ואמר כי "בסוגיית התעשייה והסביבה, הממשלה צריכה להשתמש פחות בשיטת הנבוט ויותר בחינוך. ירוק צריך לבוא מאהבה".

קוברובסקי סיפר כי לפני שנים ספורות קיבל מארגונים שוחרי סביבה את הגלובוס השחור, המציין תרומה גדולה לזיהום סביבתי. לדבריו, העובדה שכיום הוא משתתף בפאנל שתומך בהגנת הסביבה מעידה כי ניתן להשתנות.

קוברובסקי הוסיף כי בעבר לא ניתן היה לקיים דיאלוג עם הרגולטור והארגונים הירוקים, כשכל אחד ניסה לאכוף את מדיניותו על התעשייה. "כיום כולם מבינים שדיאלוג בין כל הגורמים יכול להריץ את העניין קדימה. דברים לא קורים בלחיצת כפתור", הוסיף.

אריק מלמוד, מנכ"ל חוגלה קימברלי, אמר כי החברה שלו מתאימה את עצמה לסטנדרטים שנדרשים מהפעילות של החברה בהולנד.

יהודה ברוניצקי, שהקים את אורמת עם יהודית ברוניצקי, אמר כי בעיות הסביבה הן הזדמנות אדירה לישראל. "קושי יכול להוביל למציאת פתרונות. עם זאת, כדאי להתקדם בחכמה באימוץ מדיניות ירוקה, כך שתניב תוצאות שיעודו את המשך אימוץ הקו. אנחנו כל כך מפגרים בתחום, שלא צריך להמציא שום דבר, אלא לראות מה אחרים עשו", הוסיף.

לדבריו, קידום הפתרונות הידידותיים לסביבה גם ייצור מקומות עבודה חדשים. אפשר שהממשלה תתמרץ בניית בידוד בבתים. "טווח ארוך מתחיל בחינוך ומחקר מדעי. שר האנרגיה האמריקאי אמר כי פתרון בעיית האנרגיה והמים זה עניין לעמק הסיליקון, וישראל נמצאת שם".

אינטרסים וביורוקרטיה מונעים פתרונות סביבתיים

הלל מילוא, מייסד ומנהל-שותף בקרן אקווה אגרו, אמר כי בישראל עושים מסע הפחדה בעניין בעיית המים, עם קמפיין שאותו מובילות פנים מתקלפות. "אפשר היה לפתח עצמאות בהתפלת מים כשהגשם היה בונוס. זה לא קרה בגלל ניגודי אינטרסים, שיקולים פוליטים והרצון לשלוט באזרחי המדינה. לו היתה אספקת מים במחיר סביר זה היה מוריד מיכולת השליטה. אפשר היה לבנות מתקני התפלה, אין כאן חסם כספי כי גורמים פרטיים משקיעים בזה.

"יש פתרונות, אבל הביורוקרטיה חוסמת אותם. חברה שיש לה טכנולוגיה מהפכנית בתחום ההתפלה עושה את זה רק בשישה מקומות בישראל ולא ב-200 בארות מליחות, בגלל ביורוקרטיה", הוסיף.

שפר הגיבה לדברים וציינה כי קשה מאוד להתגבר על החסם הביורוקרטי. בעיות נוספות הן היעדר ניהול ומטרה משותפת. בעיית התיאום בין המשרדים הממשלתיים והתקציבים יוצרת קושי רב לקדם החלטות. "הביורוקרטיה פוגעת ביכולת להוביל תוכנית אסטרטגית שתבצע קפיצת מדרגה", אמרה שפר.

לדברי שפר, אפשר להקים שולחן עגול במשרד להגנת הסביבה בשיתוף התעשיינים והארגונים הירוקים, שיתכנס אחת לחודש או אחת לרבעון ויידונו בו נושאים משותפים.

בן משה אמר כי הנושא צריך להיות מטופל במשרד ראש הממשלה, ולא ברמת המשרד להגנת הסביבה. לדבריו, נדרשת מחויבות של ראש הממשלה לנושא, מכיוון שהרגולציה בישראל היא טלאי על טלאי.

קוברובסקי ציין כי התאחדות התעשיינים שינתה את עמדתה, וכיום היא מבינה שצריך להתחבר לשמירת הסביבה. לדבריו, למרות העלות הכבדה שמשית על התעשייה חוק האריזות, לא התנגדו לו בהתאחדות התעשיינים. "הכרנו באחריות שלנו כתעשייה לטפל באריזות שאנחנו מכניסים לשוק עד סוף ימיהן", אמר.

מלמוד אמר כי "חברות יכולות לעשות תהליך בחינת ייצור מוצר מתחילתו עד סופו ולדאוג לכך שהתהליך יהיה ירוק יותר. מפעלי הנייר שלנו צורכים כיום פחות ממחצית המים של מפעל מקביל של קימברלי קלארק בעולם".

--------------

מנחת הפאנל: טלי חרותי-סובר, עורכת מדורי ניהול, יזמות וקריירה, TheMarker

הרצאה פותחת: פרופ' יהודה כהנא, ראש מכון אקירוב לעסקים והסביבה, אוניברסיטת תל אביב

משתתפים: עו"ד אלונה שפר, ראש מטה השר, המשרד לאיכות הסביבה

יהודה ברוניצקי, מייסד ויו"ר חברת אורמת

קובי בן משה, מנכ"ל קבוצת הייעוץ אביב

הלל מילוא, מייסד ומנהל שותף בקרן אקווה אגרו

ארי מלמד, מנכ"ל חברת חוגלה קימברלי

רוני קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו