בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורסם תצלום הצבע המקיף ביותר אי פעם של שמי הלילה

התצלום הוא תוצר של שבעה מיליון תצלומים שונים שנאספו במשך יותר מעשר שנות עבודה; המידע שנאסף עד כה תרם לגילוי 500 מיליון עצמים שמימיים שונים כמו אסטרואידים, כוכבים וגלקסיות

תגובות

אסטרונומים פרסמו השבוע לרשות הציבור את תצלום הצבע המקיף ביותר של שמי הלילה. מדובר בתוצר של שבעה מיליון תצלומים שונים שנאספו במשך יותר מעשר שנות עבודה. כדי לפרוס את התצלום העשיר הזה, המכסה שליש משמי הלילה, נדרשים חצי מיליון מסכי HD.

התצלום הענק מורכב משבעה מיליון תצלומים שמהווים בסך הכל למעלה מטריליון פיקסלים. כל אזור בשמים צולם למעשה חמש פעמים בחמישה פילטרים של צבעים שונים. האסטרונומים השתמשו בטלסקופ עם מראה בקוטר 2.5 מטרים במצפה הכוכבים אפאצ'י פוינט בניו מקסיקו, שבארה"ב, ועל הטלסקופ הרכיבו מצלמה המצלמת 138 מיליון פיקסלים. למעשה, כל תצלום תופס שטח של שמונה ירחים מלאים, בגודלו כפי שנראה בשמים.

כיפת השמים הצפונית. נקודות האור מעידות על כוכבים וגלקסיות

האסטרונומים שהשתתפו ביצירת התצלום עובדים במסגרת Sloan Digital Sky Survey (סקר השמים הדיגיטלי סלואן), שיתוף פעולה נרחב של יותר מ-25 גופים ברחבי העולם, ובהם האוניברסיטאות קיימברידג' ופרינסטון. "התצלום הזה מספק הזדמנויות לתגליות מדעיות חדשות בשנים הבאות", הודיע דובר המיזם, פרופ' בוב ניקול מאוניברסיטת פורטסמות' שבבריטניה.

לדברי מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע, האסטרונום אילן מנוליס, "זה מיזם מדהים שהפך להיות בצורה קטגורית אבן הרוזטה של האסטרופיזיקה המודרנית מהצד התצפיתי. זהו למעשה ניסיון לייצר רפליקה דיגיטלית של שמי הלילה בטלסקופ שממפה כל מה שרק אפשר. המיזם הזה מאפשר לעקוב אחר שינויים בכיפת השמים. כיום מדובר במאגר הטוב ביותר לתמונות אסטרונומיות לכל מיני סוגי מחקר: כולם רצים אליו כדי לקבל תמונות ולהשוות אותן לתצלומים חדשים ולראות אם עצם מסוים היה ידוע כבר או שהוא חדש לחלוטין".

תצלום הענק הוא תוצר של סדרה מתמשכת של סקרי שמים שהחלו ב-1998. המידע שנאסף עד כה תרם לגילוי 500 מיליון עצמים שמימיים שונים כמו אסטרואידים, כוכבים, גלקסיות וקוואזרים (עצמים בעלי אנרגיה רבה במרכזי גלקסיות). אסטרונומים מקווים כי הסקר והתצלום הענק שהפיק יחליפו סקר ישן יותר שנעשה בשנות ה-50 אך עדיין משמש אסטרונומים לעבודת מחקר - סקר השמים פלומאר (Palomar Sky Survey), המכיל פי עשרה פחות עצים שמימיים מהסקר החדש.

התצלום הענק ישמש תשתית לסקרים נוספים של שמי הלילה שכבר החלו באחרונה. באחד המחקרים הנוכחיים משתמשים האסטרונומים בספקטרוסקופ, המאפשר להם לצפות בספקטרום הקרינה של עצמים שונים וללמוד על מרחקם ועל תכונותיהם. לדברי האסטרונום דיוויד שלגל מהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי, המוביל את מחקר הספקטרוסקופיה במסגרת סקר השמים, "שידרגנו את הציוד הקיים... ואנו משתמשים בו כדי למדוד את המרחקים ליותר ממיליון גלקסיות שבתצלום". המטרה היא ליצור בסופו של דבר מעין מפה תלת-ממדית של הגלקסיות המתועדות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו