בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לפני שתשאלו מה לעשות -תחשבו איזו כלכלה אתם רוצים"

כך ייעץ חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' מייקל ספנס בפאנל שעסק בשאלה מה יכולה ישראל ללמוד מהעולם. ד"ר רודי אודונל, ראש המועצה לכלכלה באירלנד ייעץ מניסיונו: "אם תשיגו קפיצת מדרגה, אל תחשבו שאתם יכולים ללכת על מים"

תגובות

>> "בישראל יש דמוקרטיה סוערת ומפולגת. כל מי שקשור לממשלה יודע שהממשל כמעט קפוא, לא בשל היעדר חזון, אלא בשל רגולציות, ביורוקרטיה ויריבויות פוליטיות. הדרך לפתור זאת היא מנהיגות. כולם צריכים להבין שאנחנו הולכים באותו כיוון, כי זאת טובת המדינה, וכדאי לעקוף את הבעיות הקטנוניות כדי להגיע לכיוון הזה" - כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, בפאנל בכנס 2021 שעסק בשאלה "מה ישראל יכולה ללמוד מהעולם?"

את הפאנל שעסק בקפיצת דרך כלכלית בישראל הוביל גידי גרינשטיין ממכון ראות. מלבד טרכטנברג, השתתפו בו חתן פרס נובל לכלכלה ב-2001 פרופ' מייקל ספנס, ראש המרכז לפיתוח כלכלי באוניברסיטת הרווארד פרופ' ריקרדו האוסמן, וראש המועצה הלאומית לכלכלה באירלנד ד"ר רודי אודונל - שלושתם הוזמנו על ידי מכון ראות.

"התנאים ההכרחיים לקפיצת המדרגה הם ראשית יציבות תקציבית, שמצריכה צעדים נחושים ועבודת תחזוק משמעותית. הדבר השני הוא פתיחות לעולם והדבר השלישי הוא כלכלת שוק. לא צריך את כל האלמנטים של כלכלת השוק, שמשתנים ממדינה למדינה, אבל נדרשים הכוחות הבסיסיים של תחרות וחדשנות כדי לעודד צמיחה", אמר טרכטנברג. הוא הוסיף כי "ככלכלנים, אנחנו סולדים מרעיון המנהיגות. אנחנו חושבים על כלכלות שוק, על היד הנעלמה. זה רעיון כמעט סותר לרעיון המנהיגות. אבל צריך מנהיגים שישחררו את היד הנעלמה".

עוד אמר טרכטנברג כי "החינוך הוא המפתח. לא מדובר רק בהעלאת הציונים במתמטיקה, דבר שייקח זמן, אלא גם בתיקון האפליה בחברה הישראלית והכללת המיעוטים".

לדברי ספנס, "מדינות שהכריזו על ניצחון כשהן מתבססות על נתונים אחרים, נפלו. מדינות ששמרו על בהירות, שנטו לשמור על התנאים הבסיסיים האלה (אותם מנה טרכטנברג, א"ש), הצליחו". גם הוא הדגיש את הצורך במנהיגות, ואמר כי "אין לנו אמנם מדריך למנהיג, אבל בהחלט נראה שזה חשוב לכלכלה לגבש מדיניות, לבנות קונסנזוס ולהתמיד בהם במספיק עיקשות, עד שהתוצאות החיוביות מגיעות. מרגע שיש תוצאות חיוביות, זה קל. אם תסעו להודו ותשאלו את מפלגת השלטון אם המדיניות הכלכלית תשתנה אם מחר הם יפסידו בבחירות לטובת האופוזיציה, הם יגידו שלא. למה? כי עכשיו ההודים יודעים איך זה לצמוח ב-9%".

האוסמן אמר כי "אי שוויון וצמיחה נגרמים על ידי אותו תהליך. בסין, למשל, יש אזורים שצומחים יותר ואזורים שצומחים פחות. ישראל נראית לא טוב, במיוחד במונחי תמ"ג לנפש, אך נהדר במונחי תמ"ג לעובד. האתגר הוא כיצד להרוויח מרצונם של אנשים לעבוד. לפעמים שמים דגש על שינוי האנשים כדי להתאימם למודל העסקי, אך האתגר האמתי הוא למצוא תעסוקה לאנשים שיש לי, לא לאזרחים שרציתי שיהיו לי".

עוד אמר האוסמן כי "הצמיחה של ישראל נבעה מהצורך שלה לפתור בעיות. למדינה אין מים, אז היא מצאה פתרון בעל ערך גלובלי (פיתוח תשתיות מים כמו טפטפות והתפלה, א"ש), שהרווח ממנו עלה על ההפסד. אם תצליחו למצוא דרך לנצל את רצונם של המיעוטים, שלא יודעים מתמטיקה למשל, זה מה שיוביל לצמיחה". הוא הוסיף כי יש צורך בהשקעות ממשלתיות כדי להוביל לקפיצת מדרגה כלכלית.

"ניקח את הייצור כדוגמה. כדי שיהיה לך ייצור, העובדים צריכים להגיע למפעל שלך, ובשביל זה הם צריכים תחבורה ציבורית. בשביל תחבורה ציבורית הם צריכים חשמל, מים, ביטחון ומערכת לוגיסטית. צריך רישיונות. כל אלה מצריכים פעילות של גופים ממשלתיים, שמגיבים לצורכי הכלכלה. הנקודה היא שכדי להשיג את החזון הזה לא צריך להיות מבריק, אלא רק להגיב למתרחש", אמר האוסמן.

לדבריו, "יש מדינות שיש להן הזדמנויות מדהימות, אך הן מוגבלות ולא מצליחות להבין מדוע. המידע לא זורם לממשלה, או שהממשלה לא מסוגלת לזהות אותן. תפקיד החזון הוא לעורר את הצורך בשינוי".

מודל ההיי-טק הישראלי לא ישרוד

האוסמן ביקר את הקיפאון הפוליטי בישראל. "החברה בישראל כועסת על הקיפאון בממשלה, אבל החברה היא שנתנה לממשלה מנדט מוגבל. החברה מקבלת מה שהיא רצתה. אם החברה רוצה שתהיה לה ממשלה יותר החלטית, צריך מערכת אלקטורלית שונה שתספק כנסת החלטית יותר - ויש לזה מחיר".

טרכטנברג הדגיש את הצורך במחקר אקדמי בישראל. לדבריו, "המודל המסורתי של ההיי-טק, שבו אנחנו מצליחים כל כך ב-20 השנים האחרונות, עם דגש על פיתוח ולא על מחקר, לא ישרוד, משום שהתחרות גבוה מדי.

בשלב זה התייחס ספנס לפערים שנוצרו בחברה הישראלית: "כשחושבים על פתרון לפערי הכנסה, צריך לחשוב על יצירת משרות. אנשים לא יהיו מרוצים מאבטלה של 20% אם רק הפערים יירדו טיפה. מה שחשוב הוא שלחלקים גדולים מהאולכוסייה תהיה הזדמנות לעבוד. עם זאת, הם צריכים לרצות לעבוד, אחרת אתה רותם את העגלה לפני הסוסים". טרכטנברג הוסיף כי "אם יש רצון, עלינו לספק אותו, אך אסור לנו לחשוב שאנו יודעים מה טוב עבור החרדים יותר טוב מהם. זאת התנשאות, וזאת תהיה טעות".

"במונחים סטנדרטיים, ישראל היא סיפור הצלחה אדיר", אמר האוסמן, שייעץ לישראל "לבנות על הנכסים שיש לכם. יש משהו במבנה הצמיחה בישראל שחושף בעיות. מדוע יש מעט היפופוטמים והרבה גמלים בסהרה, התשובה היא שהם מותאמים יותר לחיים במדבר. בנו שגרה שבה תגיעו עם הצעת חוק בנושא יעילות תחרותית מדי שנה לכנסת, שתזהה מכשולים, כדי שתוכלו לפתח משמעת של תיקון מתמשך".

"לפני שאתם שואלים את עצמכם מה לעשות עכשיו, תשאלו את עצמכם איזו כלכלה אתם רוצים שתהיה לכם בעוד חמש שנים", ייעץ ספנס. אודונל, לעומת זאת, דיבר מניסיונו כאירי כשאמר: "אם תשיגו קפיצת מדרגה, אל תחשבו שאתם יכולים ללכת על מים, תדאגו שהאשליה של צמיחה קבועה לא תפגע במדיניות. אם תעשו זאת, השמיים הם הגבול עבור ישראל".

-------------

מנחה: גידי גרינשטיין, מכון ראות

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת

פרופ' מייקל ספנס, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2001

פרופ' ריקרדו האוסמן, ראש המרכז לפיתוח כלכלי באוניברסיטת הרווארד

ד"ר רודי אודונל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה באירלנד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו