בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"משתתפת בת 22 הציעה את ההצעה הכי מבריקה"

כך נראה סיעור המוחות הגדול ביותר שנערך בישראל אי פעם: 1,500 איש נפגשו סביב 200 שולחנות עגולים כדי לדון בנושאים הבוערים של המשק הישראלי ? ח"כים, פקידים בכירים בממשל, אנשי עסקים, מומחים, אנשי אקדמיה, בני נוער, ערבים, חרדים וחילונים מגיל 17 עד 80 ישבו ודנו באסטרטגיה לטווח ארוך ? היעד: לגבש בתוך שלוש שעות הצעות שישנו את פני המשק הישראלי בעשור הקרוב

תגובות

>> יום חמישי, השעה 13:00 והאולם המרכז דיונים בנושא שילוב המגזר החרדי בעבודה ובכלכלה רוחש פעילות. לפני שעה החלו הדיונים סביב כ-25 שולחנות עגולים, שבכל אחד נפגשים כ-10 משתתפים בפעם הראשונה. היעד: לגבש בתוך שלוש שעות שלוש המלצות לשילוב החרדים במשק.

סביב כל שולחן ניתן למצוא חובשי כיפה וחילונים, גברים ונשים, נציגי המגזר העסקי, ציבורי, עמותות, ארגוני רווחה וממשלה. הם מחליפים רעיונות, דעות, הצעות והערות ומנסים לשכנע את המתנגדים כדי להגיע להסכמה. אם לא מגיעים להסכמה פה אחד, מתקיימת הצבעה. הכל בדרכי נועם: אין הרמת קול והשיחות ענייניות.

בזכות הגיוון בכל שולחן, המשתתפים משלימים זה את זה. הם לומדים להכיר אחד את השני, להבין זה את זה. לאחר סבב קצר שבו כל אחד הציג עצמו וניסח בקצרה את תפישתו בנושא, הם פוצלו לזוגות כשכל זוג מגבש הצעה מרכזית לדיון. בשלב הבא כל זוג מציג את המלצתו ליושבי השולחן האחרים. אחד הזוגות מביא לשולחן הצעה מעניינת: להפקיע את סוגיית שילוב החרדים בשוק העבודה מהפוליטיקאים ולהעבירו לצוות של רבנים מוכרים בעלי מעמד מוביל בקהילותיהם, כאשר כל שלושה רבנים יהיו אחראים על קהילה אחת. אלה יישבו ויגבשו המלצות ביחד עם אנשי מקצוע שאינם בהכרח מהמגזר.

הסיבה להמלצה: לעתים קרובות הפוליטיקאים מרגישים כי הם שלוחי בוחריהם, ולכן נוטים להקצין עמדות ולא להגיע לפתרון הבעיה. הזוגות הנוספים מציגים את המלצותיהם - וכעת השולחן כולו דן בכל ההצעות, במטרה לזקק מכולן שלוש המלצות עיקריות. על המלאכה מופקדים מנהל דיון מאחד המגזרים לצד מנהל דיון מקצועי.

בשלב הבא מובילי הדיונים יערכו סבב בכ-25 השולחנות שעסקו בנושא ויציגו את ההמלצות שהועלו בשולחנות שלהם. כעת יצטרכו כל מובילי הדיונים לקיים בעצמם דיון משותף ולבחור מתוך שלל ההמלצות את חמש ההמלצות החשובות ביותר. המלצות אלה - ויתר החומרים שעלו בדיונים - יעובדו לנייר מעמיק שיוגש למשרדי ראש הממשלה והאוצר וחלקים ממנו יפורסמו ב-TheMarker לצורך המשך הדיונים.

סיעור המוחות הגדול בישראל

תהליך דומה התרחש השבוע בשבעה אולמי דיונים במהלך כנס ישראל 2021. בכנס השתתפו כ-3,000 אנשי מקצוע בתחומי כלכלה, ממשל, תכנון לטווח ארוך, חינוך ועוד. הם התכנסו ליומיים של דיונים וסיעור מוחות סביב כ-200 שולחנות עגולים המחולקים לשבעה תחומים שזוהו, בשלב ראשון, כקריטיים לשינוי התוואי הכלכלי והחברתי של ישראל: חינוך, אפקטיביות הממשל והסקטור הציבורי, תחרותיות המשק מול העולם, שוק העבודה, שילוב החברה הערבית, שילוב החברה החרדית וקפיצת מדרגה של המשק הישראלי.

למעשה, מדובר בסיעור המוחות הציבורי הגדול ביותר שהתקיים בישראל. כמו בכנסים אחרים, גם כאן היו נאומים של אישי ציבור, אקדמיה ואנשי עסקים מול קהל רב, אבל אופי הכנס, שבשמו המקצועי נקרא Conference- Un, הוא הפוך ממה שנהוג בדרך כלל. לא הפודיום עמד הפעם במרכז - אלא אותם שולחנות עגולים שנפרשו באולמות רחבי ידיים.

המנחים שהובילו את הדיונים נבחרו למשימה על סמך תרומתם לתחום והשפעתם עליו. בין המובילים אפשר היה למצוא חברי כנסת, בכירים במגזר הציבורי, חוקרים מובילים באקדמיה, בעלי תפקידים בתחום ואנשי מקצוע מהשטח. אלה נעתרו לבקשת TheMarker לקחת חלק בתהליך שהתחיל השבוע בכנס - אך הוא צפוי להימשך גם בעתיד, במטרה לשנות את תרבות השיח הציבורי בישראל ולאפשר התבוננות ארוכת טווח על עתידה של המדינה. ההכנה לדיונים בשולחנות העגולים נמשכה חודשים, וכללה דיונים מקדימים שבהם הציגו המנחים את החסמים והאתגרים שמצויים לדעתם בכל אחד מן התחומים.

כדי להבטיח כי הדיונים בשולחנות העגולים יהיו חופשיים ופתוחים, הובטח למשתתפים כי הם לא יסוקרו בעיתונות. כך התאפשר לחברי כנסת, לצד פקידים בכירים במשרדי הממשלה ובכירים במשק הישראלי, לדבר בפתיחות על הנושאים שעל הפרק.

הרוב קובע

בחזרה לאולם הדיונים, הפעם בתחום החינוך. סביב שולחן עגול אחד יושבים יזם היי-טק, מורה, מנהל בכיר לשעבר במשק, קצין משוחרר טרי מצה"ל, מפקחת במשרד החינוך, ד"ר לספרות ומנהל בית ספר תיכון - ודנים בעתיד החינוך בישראל ובאתגרים החשובים ביותר של המערכת בעשור הקרוב. למרות השוני ביניהם, לכל המשתתפים מכנה משותף אחד ברור: עבור כולם נושא עתיד החינוך הוא מהותי, והם מוטרדים ממנו. נושאי השיחה היו מגוונים: החל ביבוא שיטות מעולם ההיי-טק לעולם החינוך, כמו מערכת הערכת מורים ותגמולם, תוכניות פיתוח והכשרת מנהלים והעלאת קרנו של המורה בעיני תלמידיו ובציבור. על דבר אחד כולם מסכימים: הצורך להתאים את בתי הספר להתקדמות הטכנולוגית בעולם. העולם התקדם ובתי הספר נותרו מאחור, מסכימים כולם, וצריך להתאים את בתי הספר לרוח הזמן.

גם באולם הדיונים בנושא אפקטיביות הממשל והסקטור הציבורי האווירה עניינית, גם אם שנויה במחלוקת. באחד השולחנות עוברת המלצה ראשונה להעניק יותר עצמאות לרשויות מקומיות ללא התנגדות. כל אחד בתורו מוסיף סיבה למה זה ראוי, איך ניתן להגדיל את שיתוף הפעולה בין הרשויות לארגונים חברתיים ואיך ליצור ארגונים חברתיים מקומיים יותר, לאחר שחלק מהם נהפכו לכלל ארציים ואיבדו השפעה על חיי הקהילה.

הצעה אחרת, שלפיה יש לגבש תוכנית אסטרטגית בת עשור או יותר לעבודת הממשלה תוך סנכרון בין המשרדים, נתקלת בהתנגדות. לדברי חלק מהמשתתפים, חבל לבזבז המלצה אחת מהשלוש על הנושא, כי היא ממילא לא תתממש, משום שהפוליטיקאים יסכלו אותה. הדבר דומה גם במגזר העסקי בקרב מנהלי חברות שאינם רוצים לאבד מכוחם. לבסוף, בשיטה הדמוקרטית הישנה, מוסכם כי היעדים ייקבעו בהצבעה, ואלה שיקבלו את מירב הקולות יוצגו כסיכום דיון.

לא מרפים מהתהליך

הכנס, שנערך על ידי TheMarker בשיתוף מכון ראות, נועד להעניק במה לדיון בשינוי השיח הציבורי בישראל - תוך חשיבה לטווח ארוך. זוהי תחילתו של תהליך, ובהמשך יהיו עוד פלטפורמות פתוחות נוספות לקראת יצירה של שיח ציבורי חדש.

המהלך קיבל זריקת עידוד מפתיעה, כאשר בפתיחת הכנס הכריזה הממשלה על השקת תוכנית אסטרטגית חדשה למדינה ל-15 השנים הבאות. על המלאכה הופקדו מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, וראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הזמין את משתתפי הכנס להמשיך בתהליך ולהשתלב בתוכנית האסטרטגית שיגבש הממשל.

חלק מהמשתתפים בכנס העריכו כי מדובר בעוד ועדה שנועדה להרגיע את התקשורת ולקבור את הנושא. אחרים העירו כי הנציגים שהופקדו על הנושא מעוררים תקווה כי הפעם לא מדובר בעוד ועדת סרק. כך או כך, מובילי הדיונים ומארגני הכנס נחושים שלא להרפות מהתהליך שרק יצא לדרך.

"סביב השולחן השתתפו אנשים מגיל 17 עד 80", מספר אחד ממובילי הדיון בכנס. "עוד לא חוויתי דבר כזה, הרעיונות היו מפתיעים ומאוד לא שגרתיים", הוסיף. מוביל דיון ותיק מהמגזר העסקי אמר כי "זו חוויה מדהימה. הייתי בהרבה דיונים ולא ראיתי כזו השתתפות מרשימה, כשכולם מחויבים לנושא, ולא לארגון שממנו באו. היתה משתתפת צעירה בת 22 שאמרה כי היא לא יודעת מה לומר כי אין לה ניסיון, שהציעה את ההצעה הכי מבריקה. זה משהו מרענן מאוד".

"מדובר בכנס חשוב מאוד", מוסיף אלי אלאלוף, מנכל קרן רש"י, "אך חשיבותו תימדד בהמשכיות שתהיה לו. אם התהליך יימשך עשר שנים - הוא ישפיע על השיח והעשייה הציבורית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו