בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"כשמנסרים את החינוך, מנסרים את הענף שעליו אנו יושבים"

משתתפי פאנל התחרותיות הסכימו כי "החינוך הוא מפתח לשגשוגה של מדינה", ושלישראל יש דרך ארוכה לעשות בנושאים רבים. דרור שטרום: "התחרות הולכת ונעשית קשה יותר באותם תחומים שבהם אנו לא טובים. העולם זז ואינו מחכה לנו"

תגובות

>> כדי לשמר את התחרותיות של ישראל, שמבוססת במידה רבה על יזמות, חדשנות וקידמה טכנולוגית, צריכה המדינה לבלום את ההידרדרות הממושכת שלה בתחום החינוך - כך הסכימו משתתפי הפאנל "התחרותיות בישראל: השקפות בינלאומיות ולאומיות" ביומו השני של כנס ישראל 2021 של TheMarker.

לצורך הדיון התכנסו ארבעה נציגי מוסדות מובילים בעולם נושא: סוזן רוסולט-מקולי מבית הספר למינהל עסקים IMD; מרגרטה דרזניאק-הנוז מהפורום הכלכלי; ד"ר פיליפ המינגס, ראש הדסק הישראלי ב-OECD; ודרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי. את הפאנל הנחה העורך הראשי ומייסד TheMarker, גיא רולניק.

שטרום אמר כי "כשאנו מנסרים את החינוך, אנו מנסרים את הענף שעליו אנו יושבים". לדברי המינגס, בתחום החינוך יש לישראל "הזדמנות לדיווידנד כפול: מבחני פיז"ה מראים כי חל שיפור, אך יש אוכלוסיות המורידות את המדד - כמו הערבים והחרדים. המבחנים מעלים את השאלה - האם ישראל מנסה לשפר את הפערים באוכלוסייה? האם מנסים לתרום לחינוך של הערבים והחרדים?"

"אני מסקר את ישראל מאז 2008", אמר המינגס, "לישראל היתה התפתחות בתמ"ג, אך בהשוואה למדינות אחרות היא אינה יוצאת מן הכלל. יש דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את התחרותיות, והחינוך הוא מפתח לשגשוגה". לדבריו, "חקיקה לחדשנות עשויה להיות הדרך להצלחה. בישראל יש הכרה בבעיות בחקיקה עסקית, אך ההתקדמות בתחום זה אטית. כמו כן, דרושה תוכנית חלופית לתשתיות תחבורה, ולבסוף, ישנה המחלוקת בנוגע לשחיתות בממשל".

"לא תחרות יופי"

"בפאנלים כאלה נוטים לרוץ היישר אל הגרפים המראים באיזה מקומות ישראל נראית רע, ובאיזה מקומות היא נראית טוב, אך שוכחים מה באמת צריך לעשות", המשיך בנושא שטרום.

"זו הפעם הראשונה שאנו יוצרים דיאלוג חדשני לבחינת תחרותיות בין כלכלות. זוהי הפעם הראשונה שיש לנו מסגרת שאנו יכולים למדוד בה את המונופול חסין-העד שקוראים לו ממשלת ישראל מול מדינות אחרות. את התמונה הזו אנו יכולים כעת להראות לנבחרינו". לפי שטרום, "הגרפים הללו משמעותם אינה תחרות יופי. זוהי תחרות אמיתית הנמשכת במשך שנים רבות. התחרות היא על השקעות, על היכן עסקים רוצים למקם את עצמם, ולהיכן זורם הכסף.

"האם אנו מצטיינים בתחרותיות?", אמר שטרום, וענה: "המיקום שלנו אינו רע, אך אנו יורדים במשך השנים והשאלה היא למה. התשובה לכך מורכבת משני חלקים. ראשית, הדבר מצוי בתהליכים בתוך כלכלת ישראל. שנית, העולם זז ואינו מחכה לנו. כלכלות מתקדמות.

"לקחנו כמה נקודות והשווינו לאורך זמן. בדקנו מה קורה לכלכלת ישראל בתחרותיות ובמרכיבי התחרותיות בעשור האחרון. יש מקומות שבהם לגמרי ירדנו מהפסים, ולעומתם יש מקומות שבהם אנו נמצאים במקומות מעולים - למשל חדשנות ויצרתיות, שמיתרגמים לדברים נוספים.

"החדשנות באה לידי ביטוי לא רק במדע, טכנולוגיה ופטנטים, אלא ביצירתיות בעסקים ובחברות, המהווים מנוע צמיחה חזק לישראל. אם אנו מזניחים את מנועי העוצמה שלנו אנו בעצם מנסרים את הענף שעליו אנו יושבים, כי התחרות נעשית קשה יותר בתחומים שבהם אנו לא טובים", אמר שטרום.

"אחד ההיבטים שבהם אנו מקבלים ציונים נמוכים במדדים הוא ביורוקרטיה ממשלתית. ב-20 השנים האחרונות לא בוצעה אף רפורמה אמיתית בתחום שירות הציבור. למשל, דו"ח קוברובסקי, שנכתב באמצע שנות ה-80, מעולם לא יושם. גם בתחום הריכוזיות המשקית אנו בולטים לרעה.

"בתחום התשתיות אנו שומעים שרים שאומרים כי ישנה השקעה ענפה בתחום אך הבעיה היא שתשתיות מסוימות, למשל תשתיות תקשורתיות, מסבסדות לטובה את מה שקורה בענף התחבורה. תחום נוסף שבו אנו גרועים הוא אמון ויכולת הציבור להסתמך על המשטרה. מומחים חושבים שזה בהחלט קשור לתשתית של התחרותיות. תחום החינוך, ובו הוראת מתמטיקה ומדעים וניהול בתי ספר, הוא בין התחומים שבהם אנו נמצאים בהידרדרות החדה ביותר", הוסיף.

"כיצד ממנפים את היתרונות של ישראל?"

רוסולט-מקולי מ-IMD הציגה בפאנל את יתרונותיה וחסרונותיה של ישראל כמדינה תחרותית, כפי שעלו מדו"ח התחרותיות השנתי של בית הספר. "ב-IMD אנו מאמינים שאי אפשר לנהל דבר שלא ניתן למדוד. התחרותיות אינה מטרה, אלא אמצעי בדרך לשגשוג", הסבירה.

בדו"ח דורגה ישראל במקום 17 מבין 58 מדינות נסקרות - עלייה של שבעה מקומות לעומת השנה שעברה. אחרי ישראל דורגו אוסטריה, קטאר וגרמניה, ולפניה סין, פינלנד וניו זילנד. בראש הרשימה דורגו סינגפור, הונג קונג וארה"ב. במחצית העשור האחרון רשמה ישראל ירידה בדירוג ממקום 20 ל-29, עקב פקיעת בועת הדוט קום. דירוג התחרותיות שלה החל לטפס שוב באמצע העשור, בעקבות רפורמות במדיניות הכלכלית, שיפור בממשל וביעילות העסקית.

בתחום התשתיות היסודיות, שצוין לרעה על ידי כל משתתפי הפאנל, דירגה IMD את ישראל במקום 47 הלא-מחמיא מבין 58 המדינות הנסקרות. בעוד שבתחום התשתיות לא נרשם שיפור, מהדירוג עולה כי בתחום החינוך חלה בישראל הידרדרות חדה. לעומת תחומים אלה, כוחה של ישראל הוא במוכנותה הטכנולוגית ובתשתיות הטכנולוגיות, שבהם דורגה רביעית ושישית בהתאמה. הביצועים הכלכליים של ישראל טיפסו, אך עלייה מרשימה יותר נרשמה ביעילות הממשל, עם טיפוס של 11 מקומות, וביעילות העסקית, עם טיפוס של 10 מקומות בדירוג של IMD.

כשחושבים על תחרותיות, אמרה רוסולט-מקולי, השאלות המנחות צריכות להיות: "מדוע שישראל תרצה לשפר את התחרותיות שלה? היכן היא רוצה להיות בעוד 20 שנה? איזו מורשת ברצונה להותיר לדורות הבאים?" לדבריה, ישראל מדורגת ראשונה בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ"ג וממשיכה למשוך מדענים וחוקרים, אך עליה להשקיע עוד בחינוך. על ישראל להתמודד עם החוב הציבורי הגבוה, עם שיעור המועסקים הנמוך, עם הביורוקרטיה, עם פערי התעסוקה והשכר, עם חוקי ההגירה הנוקשים, ועם תדמיתה הבעייתית בעולם.

ישראל מושווית פעמים רבות לסינגפור, ציינה רוסולט-מקולי, "אך מה דרוש לה כדי להגיע לרמה של סינגפור? בין היתר שיפור החקיקה העסקית, שיפור הרגולציה של מינהל תקין, שיפור התשתיות הבסיסיות ושיפור הגישה לחינוך. כיצד ממנפים את היתרונות של ישראל? אחת הדרכים הטובות היא פנייה לשווקים מתעוררים. למשל, המומחיות של ישראל בתחום ההיי-טק, בשילוב עם יכולות הייצור של סין, יכולות להזניק את השתיים קדימה. ישראל יכולה ליהפך למובילת שוק בתחומים כמו טכנולוגיות נקיות, ביטחון פנים, שירותי בריאות, ננוטכנולוגיה ומדעים".

ישראל מדורגת נמוך במדד הביורוקרטיה

דרזניאק-הנוז מהפורום הכלכלי העולמי, הציגה בפאנל את דו"ח התחרותיות העולמי של ה-WEF, המשלים את הדו"ח של IMD. ישראל מדורגת במקום 24 במדד התחרותיות הגלובלי של הפורום - מקום נמוך מאוד בהשוואה למדינות הנחשבות דומות לה, כמו סינגפור.

היתרונות של ישראל ברורים - בתחום החדשנות היא מדורגת שישית ונחשבת אחת המובילות בעולם. רמת פיתוח השווקים הפיננסיים של ישראל גבוהה אף היא (מקום 14). יתרונות נוספים הם יעילות שוק העבודה, ההשתתפות הגבוהה יחסית של נשים בשוק התעסוקה והמערכת המריטוקרטית. עם זאת, התנאים המקרו-כלכליים נמוכים יחסית, וישראל מדורגת במקום 60 בתחום זה. אחד האתגרים העומדים בפני ישראל הוא גודל השוק שלה, שמאחר שהוא קטן הוא מתקשה לעתים למשוך חברות גדולות.

לדברי דרזניאק-הנוז, שווייץ נהנית מעוצמות דומות לישראל בתחום החדשנות והטכנולוגיה, אך מדורגת במקום גבוה בהרבה בדירוג הכללי. מהשוואה בינה לבין ישראל אפשר לראות את הגורמים המייצרים את ההבדלים בדירוג - התשתיות של ישראל במצב טוב הרבה פחות מאלה של שווייץ, וכך גם הנגישות להשכלה גבוהה ולהכשרה. פער גדול נראה בין המדינות גם בתחום שוק התעסוקה, שבישראל הוא נוקשה הרבה יותר.

מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי מבוסס על סקר שנערך בקרב מנהיגי הקהילה העסקית בכל מדינה. השיטה גורמת לעתים להטיות בתוצאות מאחר שמנהיגי הקהילה העסקית נוהגים להתלונן על חוסר יעילות הממשל, ועל הביורוקרטיה. במונחים אלה מדורגת ישראל מתחת למדינות מתפחות רבות.

מאז 2005 נרשמה ירידה בדירוג של ישראל במדד הכללי של הפורום, ממקום 19 למקום 24. התנאים המקרו-כלכליים אמנם השתפרו, ועמם יעילות שוק התעסוקה, אך גורמים אחרים האפילו על מגמות השיפור. עם אלה אפשר למנות את ההידרדרות בתחום ההשכלה הגבוהה, פיתוח השווקים הפיננסיים, פתיחות הכלכלה למשקיעים זרים ותחכום הקהילה העסקית. אחד הדברים הבולטים העולים מן הסקר הוא הידרדרות איכות מערכת החינוך בישראל, בריחת מוחות וירידה בזמינות של מדענים ומהנדסים.

"הישראלים מסתכלים על חצי הכוס המלאה"

"האם כלכלות מדיניות הן שונות מחברות ועסקים?"

רוסולט-מקולי: "אני מאמינה שמדינות מתחרות ביניהן על כל מיני דברים. מדינות לא צריכות לחכות שחברות סיניות גדולות יבואו וישקיעו כאן, אלא לפעול. זוהי קריאת השכמה בשביל ישראל".

המינגס: "משמעות התחרותיות היא גידול בתמ"ג, סדרי עדיפויות ויצירת אסטרטגיות של Win-Win. ההחלטות הן לא תמיד קלות".

דרזניאק-הנוז: "תחרותיות היא עלייה בפרודוקטיביות. התחרות היא על משאבים, ועל מובילות שוק".

"איך אתם מרגישים בנוגע למידע שקיבלתם מהרשויות הישראליות ומבעלי החברות? האם אתם מרגישים אתו בנוח?

רוסולט-מקולי: "אפשר להגיד שנוח לנו מאוד עם המידע, אנו משתמשים בו כבר 20 שנה. אנו משתמשים גם במידע סטטיסטי וגם בסקרים, שמעידים על תחושות הנסקרים. צריך את שני הצדדים של הסיפור, כי המידע מהסקרים משלים את המידע הסטטיסטי".

האם ישנו הבדל בין התרבויות במדינות?

רוסולט-מקולי: "יש מדינות שהן חיוביות יותר ויש כאלו ששליליות יותר. דווקא הישראלים מתאפיינים בהסתכלות על חצי הכוס המלאה".

אם הייתם צריכים לבחור מדינות כמודל לחיקוי לישראל, באילו הייתם בוחרים?

המינגס: "חשבתי על כך לא מעט. תמיד כשאני בונה גרפים של מדינות אני נוטה להשוות אותם מול זה של ישראל. לפני כמה שנים הייתי אומר שאירלנד היא מודל לחיקוי, אך כעת מתברר שאף שהם עושים דברים טובים, ישנן גם בעיות. בסך הכל ניתן ללמוד דברים שונים ממדינות שונות".

-----------

מנחה: גיא רולניק, עורך ראשי ומייסד TheMarker

סוזן רוסולט-מקולי, בית הספר למינהל עסקים IMD

מרגרטה דרזניאק-הנוז, הפורום הכלכלי העולמי

ד"ר פיליפ המינגס, ראש הדסק הישראלי ב-OECD

דרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי



"כשמנסרים את החינוך, מנסרים את הענף שעליו אנו יושבים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו