בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלי אלאלוף: משפחות לא נחלצות מהתלות בביטוח לאומי

מנכ"ל קרן רש"י: "צריך להיות קשר הדוק בין מדיניות החינוך למדיניות הרווחה" ? "אם המדיניות הנוכחית של הממשלה לא תשתנה, ב-2021 יהיו כ-20% מהילדים במדינה בסיכון"

תגובות

<<"המדינה צריכה להכריז שהיא רוצה להקטין את מספר המשפחות שתלויות בביטוח לאומי. ב-20 השנים האחרונות לא שמעתי מהביטוח הלאומי על משפחות שהצליחו להשתחחר מתלותן המלאה ברשויות" - כך אמר אתמול אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י הפועלת בתחום החינוך והרווחה בישראל, בכנס ישראל 2021.

"צריך להיות קשר הדוק בין מדיניות החינוך למדיניות הרווחה בישראל", אמר אלאלוף, שהרצאתו עסקה בתוכניות חינוך ורווחה לנוער בסיכון ולמשפחות במצוקה. לדבריו, אם המדיניות הנוכחית של הממשלה לא תשתנה, ב-2021 יהיו בישראל כ-500 אלף ילדים בסיכון - כ-20% מהילדים במדינה. כיום חיים בישראל 430 אלף ילדים בסיכון, לעומת 350 אלף ילדים לפני שש שנים.

לדברי אלאלוף, "מערכות החינוך, הרווחה והבריאות צריכות לתמוך אחת בשנייה. אם לא תהיה מערכת שתרכז ותנצל בחוכמה את המשאבים והידע הקיימים, המערכת החברתית תהיה בסכנה".

אלאלוף טוען כי לא ראה משפחות היוצאות ממעגל העוני. משפחות הנמצאות במצוקה ונתמכות על ידי הביטוח הלאומי - שתקציבו הכולל הוא כ-50 מיליארד שקל בשנה - מתוקצבות בסכום עתק ובכך מתפתחת תלות ארוכת טווח שלהן בביטוח הלאומי. "במשך 20 שנה לא שמעתי מהביטוח הלאומי כמה משפחות סיימו את התלות הקבועה שלהן בו. במציאות, מי שנתמך על ידי הרווחה נשאר שם", אמר אלאלוף.

באמצעות הסיוע לילדים, קובע אלאלוף, ניתן גם לסייע למשפחה כולה להיחלץ מהמצוקה. הוא מספר כי לפני ארבע שנים החלה קרן רש"י בפרויקט של התערבות בקרב ילדים במצוקה בבתי הספר: "בדקנו אם ההצלחה של הילד בבית הספר תעזור לשחרר את המשפחה מהתלות בביטוח לאומי. התוכנית התבצעה בשישה יישובים וזו הפעם הראשונה שדרשנו מאותם היישובים לשלב את מערכות החינוך והרווחה ביחד כדי להתמודד עם המצוקות של אותן המשפחות".

הניסוי הקיף 300 משפחות ובזכות התוצאות המרשימות הגישה הקרן למשרד האוצר מתווה תוכנית להמשך הפרויקט. "כאשר הילדים יוצאים מהמצוקה ומתקדמים - גם ההורים הופכים לשותפים, יוצאים לעבודה או הולכים ללמוד. בנוסף, עלות השיקום של ההורים היא סבירה, כל עוד מתמקדים בטיפול פרטני.

"הרף של משרד החינוך כלפי אוכלוסיות חלשות נמוך מדי. החזון של המשרד הוא לצמצום הפערים, אך מדוע לא מדברים על ביטול פערים? כמו שהורה לא רוצה לצמצם את הפערים בין הילדים שלו, אלא רוצה לבטל אותם לגמרי", טוען אלאלוף.

רק 20% נרשמו לאוניברסיטה

אלאלוף הצביע על כך שאין במערכת הרווחה די משאבים להגדיל את מספר הילדים הנמצאים בטיפול. לדבריו, "אין תקציב פיתוח לפנימיות או לבתים חמים לנערות. הרוב נעשה דרך הפילנתרופיה או הקהילה העסקית. המעט שיש נמצא בקרנות הביטוח הלאומי והנטל נופל על הרשויות המקומיות, שבהיעדר תקציב אינן מסוגלות לטפל בילדים. התוכנית היחידה היא תוכנית שמיד, בעלת תקציב של 200 מיליון שקל, וגם היא אינה מקיפה ומתבצעת באטיות".

לדבריו, נוער במצוקה יכול להשיג תוצאות מצוינות אם יושקעו בו התקציבים הדרושים וטיפול פרטני. הוא הציג נתונים, שלפיהם 50% מהילדים בכל הארץ מסיימים את הלימודים ללא בגרות. לעומת זאת, בקרב 2,000 תלמידים מאוכלוסייה קשה במיוחד שבה פעלה הקרן, הםהצליחו להגיע ל-64% מסיימי בגרות: "המשמעות היא שבהתערבות נכונה אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר גם עם האוכלוסיות הכי חלשות. הבעיה המרכזית בחינוך היא הנשירה. לאורך השנים אנחנו רואים שיש נשירה סמויה. כלומר, בית הספר לא מדווח על ילדים שלא מגיעים בפועל לבית הספר ו-4% מהילדים נושרים בממוצע, ועוד 4%-8% נושרים בצורה סמויה".

בעיה נוספת שעליה הצביע אלאלוף היא שאחרי גיל 18 אין פתרונות מוסדרים לילדים ונוער בסיכון: "מי שהיה בסכנה לפני הצבא נשאר בסכנה גם אחרי הצבא, והאלטרנטיבות שממתינות לילדים האלה נוראיות.

"בנוסף, רק 20% אחוז מהבוגרים של מערכת החינוך (נכון ל-2008) נרשמו לאוניברסיטה. אם המדינה רוצה לסיים את התלות של האוכלוסייה בשירותי הרווחה היא צריכה להתמודד עם 80% מהמסיימים של מערכת החינוך. למי שסובל ממצוקה קשה להתמודד עם העלויות של ההשכלה הגבוהה, והם נדחקים לעבודות בשכר נחות כמו שמירה או עבודות בתנאים גרועים", הסביר אלאלוף.

אלאלוף ציין כי "בקרב הילדים במצוקה ניתן למצוא מצוינות. לראיה, יחידה של חיל המודיעין ביקשה שנכשיר לה בדרום צעירים שישרתו בחיל בעת גיוסם. איתרנו אותם מקרב נוער מקומי והכשרנו 65 חבר'ה ברמה מדהימה, ואז ביקשו קורס שני, ואחר כך קורס בצפון".

אלאלוף גם קרא להפסיק את ההפרטה של שירותי רווחה: "מאשימים גם אותנו בהפרטה, אבל אנחנו לא לוקחים את הרווחים הביתה. יש לנו עמותות שעושות את הפעילות, לעומת ההפרטה העסקית שבעיני היא פסולה. שירותי רווחה וחינוך לא נותנים באמצעות שירות מסחרי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו