בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו: לא נהרוס את בתיהם של פרץ וקליין

אתמול אמורה היתה המדינה להגיש לבג"ץ את תשובתה בנידון, אך ביקשה דחייה. כעת עבר הטיפול בנושא ליועץ המשפטי ולמזכיר הממשלה

תגובות

מחלוקת חריפה בין נתניהו וברק על עתיד בתיהם של רס"ן אלירז פרץ ז"ל ורס"ן רועי קליין במאחז היובל: שר הביטחון אהוד ברק התבטא בפורומים פנימיים, כי אם לא יימצא פתרון משפטי הולם, תיאלץ המדינה להרוס את ביתו של פרץ, הנמצא על קרקע פלסטינית פרטית. לעומתו, נתניהו לא מוכן להרוס את הבית גם אם הוא על קרקע פרטית. אתמול היתה אמורה המדינה להגיש עדכון לבית המשפט העליון לגבי כוונותיה בעניין ההריסה, אך בשל המחלוקת פנה נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו לדחות את תשובת המדינה ולמצוא פתרון שאינו מחייב הריסת הבתים. אמש הגישה הפרקליטות לבג"ץ את הבקשה לדחות בחודש את תשובת המדינה. אתמול אמר נתניהו כי לא ייתן להרוס את הבתים, אך בפועל ניצבות בפניו בעיות רבות.

בשנת 2005 עתרה שלום עכשיו לבג"ץ בדרישה להורות למדינה להרוס 12 בתים בהיובל ו-6 בתים בחרשה, שנבנו בניגוד לחוק. בנובמבר 2005 הוציאו השופטים ברק, לוי וגרוניס צו על תנאי המורה לנמק מדוע לא ייהרסו הבתים. לאחר שלוש שנים של דחיות הודיעה המדינה ב-2008 שהבתים ייהרסו, בכפוף לסדרי העדיפויות. ביולי 2009, לאחר דיונים בעליון, כתבו השופטים כי הם התכוונו להוציא צו מוחלט להריסה, אך דוחים את הצו בשל הרצון לקיים שימוע לתושבים. תוצאות השימוע ולוח הזמנים להריסה היו אמורים להיות מוצגים בתוך ארבעה חודשים. בינתיים, נהרג פרץ בעזה, ובעקבות כך ביקשה המדינה לערוך בדיקה נוספת של מעמד הקרקע. הבדיקה העלתה ששני בתים במאחז, בהם ביתו של פרץ, עומדים על קרקע פרטית. על פי ממצאי הסקר, שאר הבתים, בהם ביתו של רס"ן רועי קליין, עומדים על קרקע מדינה.

בשבוע האחרון נערכו במשרד הביטחון ופרקליטות המדינה דיונים קדחתניים על מנת לגבש את העמדה הסופית לבית המשפט. עמדת שר הביטחון אהוד ברק הייתה שיש למצוא פתרון משפטי שיאפשר להכשיר את הבית. אם לא יימצא פתרון שכזה, יש להרוס את המקום. אתמול יצרו קשר נציגי המשרד עם שלומית פרץ, אלמנתו של אלירז, והציעו לה לעבור לדירה אחרת בעלי. ההצעה נדחתה.

יש מכשולים משפטיים רבים העומדים בפני הכשרה פוטנציאלית, שנראים בשלב זה בלתי אפשריים. לכל היישוב עלי אין תוכנית מתאר בתוקף, וכל אבן שזזה בו נעשית בניגוד לחוק. הכנת תוכנית מתאר כזאת אפשרית, אבל ברחבי עלי יש שטחים גדולים של קרקע פרטית פלסטינית. כמו כן, ההתנחלות משתרעת על פני שטח עצום, וחורגת מהשטח שתוחם לה בצו צבאי. גם בגבעת היובל עצמה יש קרקעות שהן מעבר לקו הגבול של המועצה.

מכשלה אחרת היא החלטת ממשלה שקיבל נתניהו בממשלתו הראשונה, על פיה כל הקמת יישוב חדש בארץ ישראל דורשת החלטת ממשלה. היובל הוקם ללא החלטת ממשלה. בין המשפטנים ניטש ויכוח אם ניתן לומר שהיובל הוא שכונה של עלי ונכלל בהחלטה על הקמת עלי, או שמא יש צורך בהחלטה חדשה. החלטת ממשלה חדשה תגרור ככל הנראה משבר מדיני.

בשל המצב הזה אין ביכולת משרד הבטחון להעתיק את ביתה של פרץ כך שיעמוד על קרקע מדינה. במצב המשפטי הנתון, המדינה לא יכולה לבנות כלל בעלי.

פתרון אחר שנבדק הוא לתת לפלסטיני בעל הקרקע שטח אחר. זהו הפתרון הרצוי לתושבי עלי. אך המדינה אינה יודעת כלל מי בעל הקרקע. בהעדר בעלים, אין עם מי לנהל משא ומתן על פינוי ופיצוי.

בישיבה שנערכה ביום שלישי במשרד הבטחון הוחלט להודיע לבג"ץ על לוח זמנים להריסה. אך לאחר שהדברים הועברו באמצעות מזכיר הממשלה לראש הממשלה הוא זעם, הורה לא להגיש את הטיוטה, וביקש מווינשטיין לעשות הכל כדי למצוא פתרון אחר. בדיונים פנימיים אמר נתניהו שיש למצוא פתרון, או להשאיר את הבית במקומו. אתמול אמר נתניהו בכנס התאחדות התעשיינים: "אני לא אתן לבתים האלה להיהרס. אני חושב שזה חוב מוסרי שיש לנו לשני הגיבורים הללו ולמשפחות שלהם". כעת, הוטלה משימת מציאת הפתרון המשפטי על מזכיר הממשלה צביקה האוזר והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

מקור המטפל בנושא העריך אתמול באוזני "הארץ" כי בסופו של דבר לא יימצא פתרון, והמדינה תיתן לבג"ץ תשובה מעורפלת. המשמעות היא, שהכדור יתגלגל חזרה למגרשו של בג"ץ. "לפוליטיקאים עדיף שהשופטים יהיו האנשים הרעים שהורסים בתים של אלמנות צה"ל", ציין המקור.

ניסיון נוסף לעצירת ההריסה מגיע מכיוון הכנסת. ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון בשבוע הבא בהצעת חוק האוסרת על המדינה להרוס בתים בהתנחלויות ללא אישור ועדת החוץ והביטחון. החוק, אותו יזם ח"כ כרמל שאמה (ליכוד), יחול גם על צווי הריסה תלויים כמו אלו לגבי שכונת היובל וחרשה.

בג"ץ צפוי להכריע גם על הריסת בתים בעפרה ובבית אל

תשומת הלב התקשורתית והפוליטית הופנתה בימים האחרונים לבג"ץ על הריסת בתיהם של אלירז פרץ ורועי קליין, אבל בעליון נידונים כמה תיקים בהם צפויה להתקבל החלטה על הריסת בתים.

התיק הבשל ביותר הוא עתירה שהגישו חמישה פלסטינים מעין יברוד ו"יש דין" ב-2008, לממש צווי הריסה ל-9 בתים שנבנו על אדמותיהם בעפרה. בדיון לפני יותר משנה, אמרה המדינה כי לא תהרוס את המקום, וגורלה של עפרה יוכרע במשא ומתן המדיני. שופטי העליון, דורית בייניש ואיילה פרוקצ'יה התקשו לקבל עמדה זו. על פי ההתבטאויות בדיון, נראה שהשופטים יורו למדינה להרוס. ההחלטה צפויה להינתן עד מועד פרישת פרוקצ'יה, בעוד שלושה חודשים.

כמו כן קיימים כמה תיקים נוספים שבהם ניתן צו על תנאי, כולם נוגעים במאחזים הבנויים על קרקע פרטית. ביניהם, עתירה להרוס את מגרון. עתירה להרוס את גב'ל ארטיס שבבית אל. עתירה להרוס את עמונה. בנוסף ישנה עתירה להרוס 6 מאחזים שקיבלו צווי תיחום.

חיים לוינסון



שכונת היובל בהתנחלות עלי. העתירה להריסת הבתים הוגשה עוד בשנת 2005



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו