בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברשות הטבע והגנים, עוקרים כדי להצמיח

מדללים את הצמחייה שמפרה את האיזון האקולוגי

תגובות

בזמן שקק"ל והרשויות המקומיות נערכות לחגיגות נטיעת העצים של ט"ו בשבט, שייערכו בשבוע הבא בכל רחבי הארץ, רשות הטבע והגנים ממקדת מאמצים רבים דווקא בעקירת הצומח.

בשנים האחרונות משקיעה הרשות בפרויקטים לתיקון נזקים שנגרמו כתוצאה מהתערבות אדם, ובהם עקירת צמחייה שהתפשטה והפרה את תנאי השטח הטבעיים.

בחודש שעבר הציגה הרשות את סיכום הפרויקטים שבוצעו בשנה האחרונה, שהתפרשו מדן ועד ים המלח, ומהגליל המערבי עד אזור אשקלון. בין הפרויקטים ארוכי הטווח בלטו העקירות השיטתיות בשמורת דן בפאתי הגולן ובשמורת הבטיחה בבקעת בית צידה הסמוכה לכנרת.

"בשמורת דן נשתלו לפני שנים רבות אקליפטוסים והם התרבו בקצב מהיר", סיפר אתמול האקולוג של רשות הטבע והגנים במחוז צפון ד"ר דידי קפלן. "הם מעכבים התפתחות של צומח טבעי של השמורה, בין השאר מכיוון שהם מונעים חדירת אור".

לאחר מאמצי שכנוע רבים של הקרן הקיימת ואנשי קיבוץ דן, ששתלו את האקליפטוסים, קיבלה רשות הטבע והגנים אישור לכריתת העצים, מבצע שנמשך כבר ארבע שנים. "התוצאות פשוט מדהימות", אומר קפלן. "מיד עם כריתת העצים הופיעו לאחר עשרות שנות היעדרות מינים של צומח מקומי, כמו ערברבה קטנת פרחים".

בשמורת הבטיחה חיכה לאנשי הרשות מאבק קשה עוד יותר. זה חמש שנים מתנהלת בבטיחה מערכה משולבת נגד הפרקינסוניה ועצי האשל. המינים המקומיים בשמורה נדחקו לטובת השיח מהמין פרקינסוניה שיכנית, שהובא מאמריקה התיכונה למטרות ייעור.

בנוסף, בעקבות ירידת מפלס הכנרת החלו להתרבות בשטח שהתייבש עצי אשל מקומיים. "האשל התפתח בצפיפות על שטחים גדולים ומנע התפתחות צומח מקומי, בין השאר באמצעות הפרשת מלח על הקרקע", ציין קפלן.

העקירה נעשתה בעזרת כלים הנדסיים ושימוש מבוקר ברעל שימנע את התחדשות הצומח. בנוסף, הובאו לשטח גם עדרי בקר שסייעו בדילול הצמחייה. עד כה המבצע הוביל לפריחתו המחודשת של צמח ממין נדיר באזור בו סולקו האשלים - "שחליים גבוהים".

מבצעי העקירות של הרשות נעשים בכל הארץ: באזור שמורת עינות צוקים (עין פשחה) נעזרו אנשי הרשות בעדר חמורים על מנת לדלל את צמחי הקנה שהתרבו מאוד אחרי השריפות שהיו במקום, ודיכאו צמחים אחרים; באזור נחל הנעמן בגליל המערבי השתמשה הרשות בכלים כבדים כדי לעקור את טיונית החולות, מין פולש שהגיע לישראל מצפון אמריקה; ואילו בשמורת עינות גיבתון ליד גדרה נכרתו בשיטתיות עצי שיטה כחלחלה, מין פולש נוסף שמקורו באוסטרליה.

שמורת חולות ניצנים הציבה בפני אנשי הרשות אתגר מסוג אחר. השמורה, הנמצאת בין אשדוד לאשקלון, היא היחידה שמכילה ריכוז גדול של חולות נודדים באזור מישור החוף. בשמורה התפתחו מיני צומח המותאמים לסביבה של חול נודד ובעלי חיים "פסומיפילים" (אוהבי חולות) שמצויים בדיונות עם כיסוי דליל בלבד של צמחייה.

לדברי אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, ד"ר יריב מליחי, עדרי צאן שדיללו את הצומח הפסיקו לרעות בשמורה. הצמחייה, כתוצאה מכך, הפכה להיות סבוכה יותר וכיסתה את החולות הנודדים, שהפכו לדיונות יציבות. משמעות הדבר היא פגיעה בחי ובצומח המותאם לחולות נודדים.

הרשות מנסה לקדם יחד עם קבוצת מדענים את חזרתן של הדיונות למצב בו החול ממשיך לנדוד עם הרוח, באמצעות עקירה שיטתית של הצמחייה שהתפתחה במקום. מכיוון שעדרי הצאן נטשו את האזור, הצמחייה דוללה באמצעות כלים הנדסיים. לאחר העקירה אמנם נצפו מיני צומח וחי האופייניים לחולות הנודדים, אך ההצלחה היתה חלקית בלבד. "בחלק מהדיונות הצומח שנעקר שוב התחיל להתפתח", ציין האקולוג מליחי בכנס של רשית הטבע והגנים. "אנחנו ננסה לדלל אותו בעתיד באמצעות רעייה".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו