בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדד | מאיר דגן

נולד ב-30 בינואר 1945

תגובות

בכן, מה עושים כעת? כן כן, אני יודע, אומרים שיש הרבה מה לעשות. נו, הקלישאות הרגילות: חינוך, הורדת מסים, הכבאים גם דורשים משהו, לא זוכר בדיוק מה, ויש גם את הירוק הזה, איכות הסביבה אולי, הם רוצים משהו מהשמש נדמה לי, שתפסיק לדלוק חזק אם הבנתי נכון. כן, אני יודע, אבל לא, ברצינות, מה עושים עכשיו? איך אפשר לחיות כך? אפשר באמת לחיות כך?

כמה ריקנות, כמה חוסר תוחלת, לפעמים אני שואל את עצמי: יש טעם בקיום כזה? זה לא שאני חושב על אתם-יודעים-מה, אבל בכל זאת, בנאדם צריך לשאול את עצמו שאלות קשות. הנה, מוקדם בבוקר, ילד אחד בצבא, שני בבית הספר, האשה בעבודה, הכל בסדר, ממש בסדר, רק שלא ברור לי מה עושים עכשיו.

הרי לא חזרתי לפה כדי לטפל בריאות ירוקות, בשביל זה יש את אלה שרוכבים על אופניים. גם הכבאים זה בקטנה - בינינו, מתי תפרוץ עוד שריפה בסדר גודל כזה? ומה, כשאני הייתי ילד אתם חושבים שמערכת החינוך היתה יותר טובה? לא, פחות או יותר אותו דבר, רק שאני גדלתי בבית של משכילים. וזה למעשה הפתרון לילדי ישראל: שיגורו בבית של משכילים.

אני לא מבין למה הוא היה צריך לפתוח את הפה שלו, פשוט לא מבין. 200 שנה האיש לא מסוגל לחבר שתי מלים למיקרופון, מסתובב עם סכין בין השיניים, ופתאום הוא גומר לי קריירה במשפט אחד. מילא קריירה, את החיים הוא גומר לי במשפט אחד.

הרי עד שהוא פתח את הפה שלו, הכל היה ברור ומסודר: ילד אחד בצבא, ילד שני בבית ספר, אשה בעבודה, ואז - פצצה איראנית. כל כך פשוט, כל כך ברור, כל כך מספק. והעניין הוא שזה עבד פיקס, בלי תקלות. מישהו אומר משהו על תהליך שלום - "פצצה איראנית"; ההוא מבקר אותי על השמש שדולקת חזק מדי - "פצצה איראנית"; ההיא מספרת סיפורים על מערכת החינוך - "פצצה איראנית"; אלה מהשריפה רוצים עוד מהמכוניות המגוחכות האלה שלהם - "פצצה איראנית". ומה, רק אמרתי "פצצה איראנית", כולם עברו לדום, כמו שאני אוהב.

ועכשיו, מה עכשיו? עד 2015 תכלס לעבוד? לפתור בעיות? עד 2015 בלי "פצצה איראנית"? לא יודע מה איתכם, בעיני זה אסון. אטומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו