בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | היכן קבורים מייסדי חדרה?

והאם "כושי" הוא כינוי גזעני?

תגובות

בפברואר 1941 חגגה המושבה חדרה 50 שנים להיווסדה. "המושבה לבשה חג", דיווח העיתון "דבר", "בעיני רבים עמדו דמעות". כמה מהם עוד יכלו לזכור את התככים, הסכסוכים והשערוריות שליוו את רכישת הקרקע שעליה הקימו את המושבה. המוכר היה סלים חורי, בעל הון נוצרי-מרוני מחיפה. הקונים היו נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא.

בשבוע הבא תחגוג חדרה 120 שנה להיווסדה; כ-80 אלף בני אדם מתגוררים כיום בעיר. מוזיאון החאן לתולדות חדרה והעירייה ישחזרו את החגיגות שנערכו לרגל יום השנה ה-50. בין היתר יוצמד סמלה של העיר למצבות של ראשוני המתיישבים, שאחדים מהם קבורים בבית העלמין של זכרון יעקב. לא את כל ראשוני חדרה אפשר יהיה לכבד כך: עקבות עשרות מהם נעלמו.

זו תעלומה המעסיקה זה 25 שנה את שמואל שמשוני, מוותיקי חברה קדישא בחדרה. יום-יום היה מהלך בין הקברים, בידיו נייר ועפרון, רושם את השמות והתאריכים שבין השנים 1891 ל-1920. כ-120 קברים הצליח לזהות, אך רבים עוד חסרים. לא אחת זו היתה משימה בלשית. נכדו של אחד מראשוני המתיישבים, יעקב ישראל אדלווין, חיפש את קברו האבוד של סבו, אך הכרטסת של חברה קדישא הכירה רק איידלמן ואיידלזון. נכדו של אדלווין ידע ששם נעוריה של סבתו היה שרגרודסקי. על אחד הכרטיסים גילה שמשוני שרחל שרגרודסקי היתה בתו של איידלזון והנה הפתרון: איידלזון הוא אדלווין. אלמנטרי. הוא היה כנראה ראשון הנפטרים בחדרה; ככל הנראה מת מקדחת, כמו רבים מהחדרתים הראשונים.

את לוחות השמות שהניחו על המצבות הכינו בטנטורה והביאו לחדרה בסירות. קרה שהגיעו לוחות עם שמות משובשים, אך לא היו מחזירים אותם לתיקון, מחמת המרחק והטרחה והעלות. לא תמיד הקפידו על רישום השמות בכרטיסיות ואפשר שאבדו או הושמדו במלחמת העולם הראשונה, מאימת השלטונות הטורקיים, שרדפו באזור את אנשי המחתרת הפרו-בריטית ניל"י. וכך נותרו 40 מראשוני חדרה ללא קברים מזוהים: לפי הרישומים, עצמותיהם טמונות בבית העלמין של העיר, אך אין יודע היכן. נותרו כ-30 קברים שאיש אינו יודע מי טמון בהם. בזכרון יעקב קבורים 60 מבני חדרה, ואין יודע אל נכון היכן. שמואל שמשוני, כיום בן 79, לא נואש: הוא מוסיף לחפש אותם.

עבד כי ימלוך

הקלברי פין היה חבר של תום סויר ולשניהם היה חבר ושמו ג'ים. ג'ים היה עבד. "הרפתקאות הקלברי פין", ספרו של מארק טוויין, שפורסם ב-1885, נחשב אחת מאבני היסוד של הספרות האמריקאית. כמקובל באותם ימים כתב טוויין שג'ים הוא עבד כושי, או יותר נכון "כושון" (Nigger). זו מלה הנחשבת כיום גזענית; היא מופיעה בספר יותר מ-200 פעמים. בימים אלה יוצאת בארה"ב מהדורה "מטוהרת" של הספר: המלה Nigger הושמטה, או הוחלפה במלה "עבד". המהדורה המצונזרת מחוללת ויכוח סוער.

כושי היא מלה תנ"כית, ללא הוראה שלילית, בדרך כלל, אך בראשית שנות ה-60, כשהתפתחו הקשרים בין ישראל למדינות אפריקה, קיבל "קול ישראל" הנחיה להימנע משידור השיר "כושי כלב קט". על שחקני כדורסל שחורים נהגו לומר בזהירות שהם "שחומי עור". הכושי העברי מהתנ"ך מתורגם לאנגלית "אתיופי", אך כשאומרים בישראל אתיופי, מתכוונים בדרך כלל ליהודי מאתיופיה, מה שפעם כינו "פלאשי" בלי לדעת שזה ביטוי גזעני. הכושים והשחורים הם עובדים זרים ופליטים מאפריקה. השחור בארה"ב נקרא גם כאן "אפרו-אמריקאי".

אבל בתרגומה של בינה אופק, המוצע כיום למכירה בחנויות, ג'ים ה"ניגר" הוא עבד כושי. על פי המשורר וחוקר ספרות הילדים יהודה אטלס, זה בסדר: הקלברי פין אינו ספר גזעני. "עצם הצבת עבד שחור נמלט ונער לבן יחפן במרכז ספר, באמריקה שלאחר מלחמת האזרחים, היה מעשה אמיץ וליברלי", כתב אטלס. לדעתו, גזענות אין להדביר בצנזורה על מלים אלא בעזרת חינוך. *



דמותו של פין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו