בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק קמעות וקדושים. בנתיבות צומחת מעצמת רובוטיקה

דווקא בנתיבות, עיר שלה יצא מוניטין של בירת הקמעות והקדושים, צומחת מעצמת רובוטיקה בחינוך היסודי

תגובות

בשנתיים האחרונות הפכה נתיבות למעצמת פיסיקה. תלמידות ותלמידים מהעיר הדרומית הקטנה זכו בתחרויות בינלאומיות על עבודות במקצוע זה, ובאחרונה קלטו קברניטי העיר פרויקט מיוחד לרובוטיקה, שבו משתתפים תלמידים מהכיתות הנמוכות.

ביום רביעי התקיים בעיר פסטיבל הרובוטיקה של ארגון "FIRST", שבו הציגו כ-120 תלמידים, רובם מנתיבות, עבודות בנושא הרובוטיקה. "אנחנו פועלים בכמה מקומות בעולם ובקרב כמה שכבות גיל", אומרת מנהלת הארגון בישראל, יערית לוי. תוכנית הפיילוט של הארגון החלה לפעול בעיר בתחילת נובמבר, ומשתתפים בה תלמידי בית הספר הממלכתי-דתי "נועם אליהו" בכיתות א', ב' וג'. פעם בשבוע הם באים למרכז המדעים העירוני ולומדים יום מרוכז, שמונה שעות, מדעים ורובוטיקה.

אביהו בו נון, מפקד חיל האוויר לשעבר ויו"ר הארגון בישראל, אומר ש"הרובוטיקה היא הכלי הטוב ביותר לעורר התעניינות של הנוער והילדים בטכנולוגיה. המטרה היא להביא לכך שבני נוער יתעניינו, יקבלו ביטחון ויגיעו ללימודי הנדסה, מה שחסר מאוד כרגע בארץ".

ראש העיר יחיאל זוהר תומך בתוכנית, בין היתר בתקציבים ומשאבים עירוניים. לדבריו, "עיריית נתיבות מייחסת חשיבות עליונה לטיפוח מקצועות המדע, ופרויקט זה הוא חלק מתהליך ההעצמה של תלמידים ולטיפוח ערכים של המצאות, תגליות וחשיבה מדעית בדרך להפיכת מערכת החינוך למובילה בתחום עתידני זה".

טיפוח המדע אינו חדש לזוהר. זה שנתיים מתקיים בעיר פרויקט, בקנה מידה מצומצם יותר, שנהגה כבר בזמן המלחמה בעזה. מנהל מרכז המדעים העירוני, אסף מנוחין, אומר ש"בשנה הקרובה כ-200 תלמידי היסודי ילמדו בנתיבות את יסודות הרובוטיקה, ועוד כ-80 תלמידי חטיבת הביניים. הרובוטיקה נותנת לתלמידים את הבסיס ללימוד מדעים והנדסה. הם מפתחים חשיבה מדעית, לומדים להתמודד עם אתגרים ומפתחים מיומנויות בעבודת צוות ופתרון בעיות".

"השאיפה היא שכל תלמיד שמסיים בית ספר יסודי בעיר ילמד את יסודות הרובוטיקה", אמר מנוחין והוסיף ש"הדבר מתאפשר בעקבות שיתוף פעולה בין כמה גורמים: מרכז להב"ה, מרכז אילן רמון באוניברסיטת בן גוריון, שותפות 2000 ועיריית נתיבות שהובילה את המהלך".

קדמו לפסטיבל פגישות שבועיות במרכז להב"ה בנתיבות (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית), שבהן התחלקו הילדים לקבוצות וכל קבוצה בנתה מלגו דגם של מכשיר רפואי, שיש בו לפחות חלק נע אחד - ידנית או באמצעות מחשב. על גבי פוסטרים הם הציגו את תהליך העבודה, את חברי הקבוצה ומידע שאספו על הדגם שבנו והממציא שלו.

זה לא היה אירוע תחרותי - כל קבוצה קיבלה תעודה וכל הילדים קיבלו מדליה על השתתפותם. בוחנים עברו בין הקבוצות, בחנו את הדגמים ושמעו הסברים. מנהלת להב"ה בנתיבות, נועה כהן אורלוב, אומרת ש"הפרויקט מצעיד את העיר נתיבות קדימה לעתיד טכנולוגי ומדעי". מדריכת קבוצות בארגון, רחל מילר, הוסיפה ש"הילדים שבאו לכאן לא ידעו מה זה הנדסה ביו-רפואית. היום הם יודעים להסביר מה הם בנו ולמה. זה תהליך משמעותי ביותר".

ראש מינהל החינוך בעיר, אריה ארד, אמר, "תלמידים בורחים בדרך כלל מלימודי פיסיקה, בגלל הקושי. אנחנו עושים להם סיורים בחברות היי-טק ובמוזיאונים למדע, מעודדים אותם לבוא לתחומי המדעים. רובוטיקה היא חלק מזה".

הקבוצה שהשתתפו בה רוני יצחק ועילאי מיארה, שניהם מכיתה ג', בנתה טלקשיש - טלפון רוטט, מהבהב ומצפצף לקשישים שסובלים מעיוורון ומחירשות. "היינו צריכים למצוא רעיון לפרויקט והחלטנו לעזור לקשישים", אמר עילאי. "אני כבר שנתיים בפרויקט וזה כיף מאוד", אמרה רוני, בת שמונה.

אמו של עילאי, ענבל מיארה, אמרה, "הפרויקט גורם לנו, ההורים, להביט בגאווה על הילדים בנתיבות, שבגיל כל כך צעיר לומדים את יסודות הרובוטיקה. אנחנו רוצים שהתוכנית תמשוך אותם לעסוק בעתיד במדעים".

אביה של רוני, נתן יצחק, הוסיף, "אני נלחמתי כדי שהבת שלי תיכנס לשם. היא באה כל פעם עם גילויים חדשים בתחום הרובוטיקה, שגם אני לומד מהם". *



תלמידי כיתה ג' עם ה''טלקשיש''. כולם קיבלו מדליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו