בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדור הבא של ההיי-טק הישראלי: קטן יותר, זריז יותר

התייבשות מקורות המימון לא עצרה את היזמות הישראלית. בחברת המחקר IDC משוכנעים שתעשיית ההיי-טק המקומית חסינה מתמיד, רק הכללים השתנו: "המודל של החברות החדשות מבוסס על השקעה מינימלית. מרבית הסטארט-אפים החדשים מרוכזים באשכולות מסביב לחברות גדולות וותיקות". היצירתיות הישראלית לא מתה - היא רק חוזרת לגראז'

תגובות

>> הנתונים היבשים אינם משקרים. תעשיית הידע הישראלית חוותה משבר לא קטן מסוף 2008. הרבה פחות כסף זרם מהקרנות למימון יזמיות חדשות, ומספר הסטארט-אפים שנפתחו ב-2010 ירד בכ-45% לעומת 2009. אך למרות הנתונים האלה, לא כולם שותפים לאווירת הנכאים.

דן יכין ואורן רביב מחברת המחקר IDC, שמסקרת את התעשייה ותומכת בקבלת החלטות של גופי השקעה דווקא סבורים כי תעשיית ההיי-טק הישראלית חסונה מתמיד. יכין ורביב טוענים כי נוכח השינויים בחוקי המשחק, נוצר דור חדש של יזמים ישראלים המתאימים את עצמם לתנאי השוק הנוכחיים ויוצרים בישראל אשכולות ידע חדשים-ישנים שמושכים לכאן ענקיות טכנולוגיה עולמיות.

מרבית הסטארט-אפים מהזן החדש עוסקים בתחומי האינטרנט, המדיה החברתית ופיתוח תוכנות ארגוניות. "במידה רבה המודל של החברות החדשות הוא יזמויות זעירות לפיתוח יישומים סלולריים - יזמויות המבוססות על השקעה מינימלית. למעשה, היזמים חזרו לגראז'", מוסיף יכין. חלק גדול מהחברות האלה, המוקמות בהשקעה נמוכה עם יעדי הכנסות מהירים, ייסגרו עוד לפני שימצאו לקוח ראשון גדול. "המנגנון האבולוציוני שנוצר מהיר יותר מבעבר", מסביר יכין. "חברה שלא הצליחה לעבור את מחסום הלקוחות הראשונים תהיה בבעיה. הסינון הטבעי חזק יותר".

ניתוח משוקלל, כולל טוויטים וסטטוסים

תחומי העיסוק של חברות הגל החדש אינם אקראיים. הם מרוכזים סביב תחומי התמחות שנוצרו בישראל, דוגמת אבטחה, אחסון ובינה עסקית. בשנים האחרונות נוספו נדבכים חדשים - מיקוד בארכיטקטורות ענן, התגוננות בפני איומי סייבר-טרור וכריית מידע ברשתות חברתיות.

במרכזו של כל אחד מהאשכולות האלה ניתן למצוא חברת היי-טק ישראלית גדולה ואת מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, שהופכים לכר גידול לכוח אדם בעל ידע וכישורים מתאימים. כך נהפכה צ'ק-פוינט לחממה לגידולם של סטארט-אפים בתחום האבטחה, מרקורי עשתה זאת בתחום תשתיות המחשוב, ומרכזי הפיתוח של EMC ויבמ נהיו נקודת מוצא לחברות העוסקות בתחום האחסון.

תחום האחסון, שריכז סביבו פעילות עסקית ענפה בישראל בשנים האחרונות עם למעלה מ-15 אקזיטים בשווי כולל של יותר מ-1.3 מיליארד דולר, מהווה את אחת מנקודות המפתח לתעשייה החדשה. "אנחנו עומדים כעת בפתחה של תקופה שבה הטכנולוגיות הקיימות לא יוכלו להתמודד עם אינפלציית המידע. כדי לאפשר ניתוח של המידע הזה בזמן אמת דרושים פתרונות שמאפשרים אירכוב אינטליגנטי יותר", אומר יכין.

עם החברות הישראליות החדשות הפעילות בתחום נמנות, בין השאר, PetaScan XtremIO ו-Kaminario. "מדובר בתחום קלאסי לחברות ישראליות. הוא דורש ביצוע של מהפכות בתחומים של תשתית המחשוב", ציין יכין. תשתיות האחסון שאותן מפתחות חברות כמו PetaScan ו-XtremIO יוכלו לשמש בעתיד את כלי הבינה העסקית של חברות כמו Tracx או Peer39, הממוקדות בניתוח מידע מרשתות חברתיות - אחד התחומים האופנתיים ביותר כיום.

טרקס, למשל, מציעה שירות המאפשר לחברות "להקשיב" לנושאים שעולים ברשת, ומספקת גם ניתוח משוקלל של עוצמת ההשפעה של המשתמש, שכן טוויט או סטטוס שהעלה אדם שיש לו 1,000 חברים שונה בהשפעתו מתגובה של משתמש בעל 100 חברים. "בתחום העשייה הזה ניתן לנצל את אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של חברות ישראליות - כוח אדם עם ניסיון בתחומי המודיעין", מסביר רביב. "החברות האלה לוקחות את יכולות המודיעין שיש לצבא הישראלי ומעבירות אותו לסביבה של פייסבוק וטוויטר. במקום למצוא מענה לשאלות ביטחוניות, הן נותנות מענה לשאלה עסקית - כיצד אזכורים ברשת מקדמים מוצר או פוגעים במאמצי השיווק".

חברות האבטחה מצטרפות לאשכול רביעי שמאפיין את זירת הסטארט-אפים המקומית. "במודל הקיים כיום חברות האבטחה סוגרות את הדלת רק אחרי שהסוסים ברחו", מסביר יכין. "הווירוס סטוקסנט עורר מודעות אדירה לצורך במודלים שחוסמים את הדלתות עוד לפני כן".

חברות כמו Seculert, שנוסדה על ידי יוצאי פינג'אן וקומטאץ', מנסות לספק מענה לנוזקות (וירוסים, רוגלות ותולעים) בשעת האפס - עוד לפני שהגיעו ליעדן. מערכות האבטחה המפותחות כעת בקומטאץ' מזהות את התפשטותן של נוזקות לפי דרכי התפשטותן ברשת, באמצעות מעקב אחר צמתי תקשורת מרכזיות. חברות אחרות, כמו אלוט, או Narus, שנרכשה על ידי בואינג, פועלות בצורה שונה - על ידי אבחון מדויק של סוג המידע המועבר ברשתות התקשורת".

אשכול נוסף של חברות מתרכז סביב מודל הקראוד-סורסינג - שימוש בידע המצטבר של המשתמשים וביכולתם לתת מענה הולם לבעיות. סולוטו, של תומר דביר ושל ישי גרין, עושה זאת בתחום פתירת בעיות התפעול במחשבים אישיים. uTest עושה זאת כדי להקל על חייהם של בודקי תוכנה, וכך גם Fixya. חברת Waze, לעומתן, משתמשת בידע המצטבר של המשתמשים כדי לשרטט מפות כבישים מעודכנות, הכוללות מידע על בעיות בכביש, פקקים ומכמונות מהירות.

הסופר-אנג'לים תופסים את מקומן של הקרנות

הידלדלות ההשקעות של קרנות ההון סיכון הבינלאומיות בעקבות המשבר העולמי וסגירת שערי תקציבי המדען הראשי יצרו מציאות חדשה. את מקומן תופסים כעת הסופר-אנג'לים - יזמים סדרתיים שנהפכו למשקיעים סדרתיים, ולצדם קרנות השקעה מתמחות, דוגמת The Time של אילן שילוח ו-YL Ventures של יואב לייטרסדורף.

"קרנות ההון סיכון חזרו למקומן הטבעי", מסביר יכין. "הן אינן יכולות לנהל כמות כזו של השקעות קטנות בשלבים מוקדמים. הן לא יכולות להשקיע את התשומות הנדרשות לניהול של יותר מ-20 השקעות, אז הן מתמקדות בהשקעות גדולות יותר. הסופר-אנג'לים מחוברים יותר לשטח, הם יכולים להביא אתם את ניסיונם בתחומי עשייה מוגדרים", מוסיף רביב, ומביא כדוגמה את שלמה קרמר, אחד מיזמי צ'ק-פוינט, שעומד כיום מאחורי שורה של חברות בתחום האבטחה, בהן אימפרבה וסקיור איילנדז.

עם רשימת הסופר-אנג'לים נמנים גם גיא גמזו, האחים ירון וגלעד קרני ויוסי ורדי. "עברו הימים שבהם ליזם יש תוכנית עסקית מסודרת שאותה הוא שולח לקרן הון סיכון. אירועים כמו כינר-נט (מפגש יזמים על חופי הכנרת) נהפכו לחלק מהארסנל שעומד לרשות היזמים - כל מה שעוזר להם לחשוף את העשייה שלהם לתעשייה ברמה של הביטס והבייטס", מסביר יכין.

צפוף בקצה הפירמידה

יכין סבור כי סיכוייהן של חברות הגל החדש ליהפך לחברות ענק דוגמת אמדוקס וצ'ק-פוינט, המעסיקות אלפי עובדים ומגלגלות הכנסות של יותר מ-500 מיליון דולר בשנה, קטנים והולכים. "השוק כיום נשלט בידי חברות כמו אורקל וסיסקו, שצמחו בשנות ה-80", טוען יכין. "צפוף מאוד בקצה הפירמידה". מגמה זו, הוא סבור, רק תתחזק. "בתחומי המחשוב נוצרות כיום מגה-חברות שמספקות ללקוח הכל - מרמת התשתיות ועד רמת התוכנה. הרכישות שבמסגרתן, למשל, חברת התוכנה אורקל רכשה את חברת החומרה סאן, אינן מקריות", הוא מסביר.

התחרות בין ענקיות הטכנולוגיה הפולשות זו לתחומה של זו, אחראית, לדעתו, גם להקדמתם של האקזיטים. "כל ניואנס טכנולוגי יכול לתת לגדולות יתרון תחרותי, ויש להן פחות ופחות זמן לפיתוח עצמאי", מציין יכין. עם זאת, גם בסביבה הנוכחית הצליחו בשנים האחרונות כמה חברות ישראליות ליהפך מחברות קטנות לחברות בינוניות - המעסיקות עשרות עובדים והכנסותיהן השנתיות הן כמה עשרות מיליוני דולרים.

בין אלה בולטות חברת אופטיר, העוסקת בניטור פעילות תשתיות מחשוב; קלריזן, המציעה פתרון ניהול פרויקטים במודל תוכנה כשירות; אימפרבה, חברת אבטחה המציעה פתרון מניעת דליפות בסביבות מבוזרות; וקומטאץ', העוסקת באבטחת מידע. חברות אלה עשויות, לדעתו של יכין, להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר בשנה. בדרך הן ממשיכות לשמש כמוקדי פעילות, הכשרה וידע עבור יזמי הגל החדש של יזמויות מקומיות.

אחד הנתונים המפתיעים שמציגים רביב ויכין הוא מספר החברות שקמו בשנים האחרונות. לדברי יכין, "באופן כללי אין קורלציה בין היקף ההון הזמין להשקעות לבין מספר החברות הקמות". מ-2005 ועד לשיא ב-2009, עלה בהתמדה מספר החברות שהוקמו בכל שנה. הנתון הזה מפתיע כי 2009 היתה שנת משבר, שבה קרנות ההון מיעטו להשקיע בחברות. לדברי יכין, "זהו נתון מעניין שמנותק מהמעטפת של הפרמטרים האחרים". אחד ההסברים שמציע יכין הוא "תופעה שאנשים שמפוטרים מחברות היי-טק בשנות משבר ומנסים להקים חברות בעצמם". סיבה נוספת שמציע יכין היא "נטייה של יזמים, ובעיקר ישראלים, להקים חברות מתוך תפישה אופטימית שהם יצליחו, ואז יגיעו המשקיעים. בינתיים הם עובדים מהגראז' ומנסים לגייס הון מאנג'לים בשלב הראשוני".



הדור הבא של ההיי-טק הישראלי: קטן יותר, זריז יותר


הדור הבא של ההיי-טק הישראלי: קטן יותר, זריז יותר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו