בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסלמה במלחמה על תשתית האינטרנט

סייר אינטרנט

תגובות

>> כשבאמת רוצים להעליב את גוגל, מטיחים בה שהיא נוהגת כמו מיקרוסופט. וזה מה שקרה לה בשבוע שעבר. ביום שלישי לפני שבוע גוגל העלתה פוסט בבלוג Chromium שלה, העוסק בדפדפן האינטרנט שלה, כרום. הפוסט היה קצר, אבל התגובות שהוא גרר היו אדירות. הקורא שאינו בקיא בטכנולוגיה לא יבין ממנו הרבה, אבל הפרשנים שיש להם הכשרה טכנולוגית הבינו מיד את משמעותו - והוציאו את קצפם.

הדיון הלוהט שנוצר לא רק מעצים עוד יותר את השאלה של קוד סגור מול קוד פתוח - כי אם גם, ואולי בעיקר, את המאבק בין ענקיות האינטרנט ואת הזירה הנוספת שבו הוא מתנהל: תוכנות התשתית של האינטרנט. מה שגוגל כתבה שם הוא שהדפדפן שלה יפסיק לתמוך ב-codec וידאו בשם H.264. בקצרה ובהפשטה, codec (קיצור של coder-coderde) הוא תוכנה קטנה שמסוגלת לקודד ולפענח קובצי מדיה, בעיקר וידאו. בלי קבצים כאלה אי אפשר לצפות בסרטוני וידאו.

לרוב המכריע של הגולשים, הנוכחות של codec בלתי מורגשת. הנתח של H.264 הוא גדול למדי - ומכאן הביקורת שהופנתה כלפי גוגל. ההתקפות הרבות על גוגל, שבאחת מהן נטען נגדה שנקטה בצעד יהיר האופייני למיקרוסופט, אילצו אותה לכתוב פוסט נוסף בעניין, ולספק בו יותר הסברים. אי אפשר לומר שגוגל לא יכולה להגן על החלטתה. מעבר לכך שהיא מציעה אלטרנטיבות, שני codecs אחרים, היא גם טוענת ש-H.264 היא תוכנה בקוד סגור שמחייבת את גוגל לשלם לבעליה.

הקוד הסגור של H.264 גם מאפשר לגוגל לטעון שבכך שהיא מציעה תוכנות בקוד פתוח, היא גם מקדמת את החדשנות - טענה שחוקה, אבל לא בלתי תקפה. למעשה, ההחלטה של גוגל מזכירה דווקא החלטה של אויבת אחרת שלה - אפל, שהחליטה לא לתמוך בקבצי Flash. כמו גוגל עכשיו, גם אפל הציעה אז אלטרנטיבה - התשתית הפתוחה HTML5 וגם היא טענה שהבחירה שלה בקוד פתוח תעודד חדשנות. ב-15 השנה שחלפו מאז שהאינטרנט נהפך לתופעה רחבת היקף, המאבק היה בעיקר על יישומים - פורטלים, שירותי חדשות, אתרי וידאו ורשתות חברתיות. אבל בחמש השנים האחרונות המאבק עובר לזירת תשתיות התוכנה של האינטרנט. היוזמות המשמעותיות כאן הן הדפדפן של מוזילה בקוד פתוח - פיירפוקס; מערכת ההפעלה והדפדפן של בקוד פתוח של גוגל - כרום; מערכת ההפעלה של גוגל לטלפונים סלולריים ומחשבי לוח, אנדרואיד - גם היא בקוד פתוח; החלטת אפל בעניין Flash; והחלטת גוגל בעניין H.264.

הכרעה במאבקים האלה עשויה להניב יותר תועלת מהקמת אתר מוצלח או קניית אתר כזה, שכן תוכנות תשתיתיות, גם כשהן כתובות בקוד פתוח, יכולות לאפשר למי שבנה אותן לכוון את החדשנות באינטרנט למסלולים מסוימים מאוד. אם מי שכתבה את התוכנה היא ענקית אינטרנט - היא תרצה דבר כזה לא רק כדי למשוך את החדשנות בכיוונה כי אם גם כדי להרחיק את החדשנות מהמתחרים.

-

הבלוג של נתן ליפסון:

http://media.cafe.themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו