בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפוטושופ של המוסיקה

שימו דיסק והקשיבו טוב לקולות. עבדו עליהם קשה: ניטרלו רעשים, שיפרו את השירה ותיקנו קצת זיופים | לחברת ווייבס מתל אביב יש חלק במהפכה הזאת, שגם מאפשרת לכל זמר מתחיל להקליט בפיג'מה על המחשב הביתי | נשמע קלאסי? גם הם חשבו כך | עד שהאקר העלה את התוכנות שלהם לרשת - בחינם

תגובות

שבת חורפית באמצע דצמבר, בזמן שגלעד קרן היה בנסיעת עבודה בארה"ב, הוא קיבל שיחת טלפון מפתיעה. קרן הוא המנכ"ל והמייסד, יחד עם מאיר שעשוע, של חברת ווייבס אודיו (Waves Audio) התל-אביבית, שמפתחת תוכנות לעיבוד קול. על הקו היה ניל פורטנאו, נשיא האקדמיה להקלטות, שאיחל לקרן "מזל טוב" - ווייבס זכתה בפרס הגראמי הטכני היוקרתי על הישגיה הטכנולוגיים ותרומתה בתחום המוסיקה בשני העשורים האחרונים.

"זה לא משהו שבונים עליו בכלל. הופתענו מאוד כי לא ידענו שאנחנו מועמדים", משחזר קרן ל-Markerweek כמה שבועות לאחר מכן. "כדי להבין עד כמה הפרס יוקרתי צריך לראות את רשימת הזוכים בשנים קודמות, שכוללת בין השאר את סוני, ימאהה, אפל ואחרים". על השאלה אם כבר רכשו טוקסידו לטקס, הוא עונה בחיוך: "אנשי סאונד הם אנשים פשוטים. הם לא מתגנדרים".

התוכנות של ווייבס מאפשרות שמיעה טובה יותר של שיר שהוקלט על כל סוג של רמקולים - החל ברמקולים גדולים בהופעות חיות, עבור במערכת רמקולים ביתית ורמקולים של מחשב שולחני, וכלה באוזניות אייפוד. באמצעות התוכנות של ווייבס, זמר שהקליט את השירה שלו בחלל קטן וסגור יכול לגרום לשיר להישמע כאילו הוא שר באיצטדיון. אפשר גם לעוות או להדהד את קולו, לתקן זיופים, להעצים כלי נגינה מסוימים או לנקות את השירה מרעשי רקע.

המוצרים של ווייבס משמשים להפקת תקליטים, פסקולי סרטים ותוכניות טלוויזיה. בין הלקוחות המפורסמים של החברה אפשר למצוא את מדונה, להקת קולדפליי, ברוס ספרינגסטין, ליידי גאגא, ביונסה, ריהאנה, סלין דיון, אלישיה קיז, בלק אייד פיז ורדיוהד. פיתוח של ווייבס גם הצליח להפחית את רעשי הוובוזלות במהלך שידורי המונדיאל בדרום אפריקה, כדי שהאוזן בבית תקלוט שידור ידידותי יותר.

כשקרן ושעשוע יקבלו את הפרס בשבת ה-11 בפברואר בלוס אנג'לס, השמחה שלהם תהיה מהולה באירועים פחות משמחים שליוו את החברה בשנה האחרונה. בעשור האחרון צמחה ווייבס בעקביות: את 2009 היא סיימה, לדברי קרן, עם הכנסות של 23 מיליון דולר ורווחיות גולמית מרשימה של 93% מההכנסות. אבל 2010 היתה קשה. במאי פרץ האקר לתוכנות של ווייבס והעלה אותן לרשת בחינם. הוא גם פרץ לחברה שמספקת הגנות לתוכנות של ווייבס. התוצאה העגומה היתה שהמכירות צנחו בכמה עשרות אחוזים, בתקופה מאתגרת ממילא בגלל המשבר העולמי, מפני שהשוק האמריקאי מהווה נתח משמעותי מהכנסותיה של ווייבס. הפגיעה גם הביאה לכך שהחברה נאלצה באוגוסט לפטר 15 עובדים.

"זאת מכה שייקח זמן להתגבר עליה", אומר קרן, "החקירה עדיין נמשכת ולא ידוע מי פרץ. זה משהו גדול מאתנו ואנחנו צריכים לסבול את זה. אנחנו מבינים שהסיכון קיים כל הזמן. השימוש בתוכנות בחינם נפוץ יותר אצל הצעירים שאין להם, מן הסתם, יכולת להחזיק את הכלים האלה. למזלנו, לא כולם רמאים וגנבים ויש אנשים ששומרים על קניין רוחני. האולפנים הגדולים, כמו דיסני למשל, לא עובדים עם תוכנות פרוצות".

בדומה להורדות שירים וסרטים ברשת, שכל אחד יכול לעשות בהם שימוש ואין אכיפה בתחום, גם התוכנות של ווייבס ניתנות עדיין להורדה ברשת ואין להם מה לעשות בעניין. "זה קניבליזם של תעשיית המוסיקה. כמות המאמץ שאנחנו צריכים להשקיע בהגנות היא הכי מתסכלת וזה מציק גם ללקוחות. אם להסתכל על הצד החיובי, יש לפריצה גם יתרונות. מיליוני אנשים מחזיקים את התוכנות שלנו בלי לשלם. הם נחשפים אליהן וחלקם עשויים ליהפך ללקוחות פוטנציאלים בעתיד".

לייצר תחושה שלא קיימת

המוצרים של ווייבס מבוססים על אלגוריתמים מתוחכמים, שתפקידם הוא לפרש את גלי הקול כפי שמפרש אותם המוח האנושי. כשליש מהעובדים הישראלים בחברה עוסקים בתכנות ובעיבוד אותות. כך למשל, אחד המוצרים של החברה הוא ה"מקס בס" שמאפשר לרמקולים קטנים להשמיע קול של בס באמצעות הכנסת עיוות שגורם למוח לחשוב שהוא שומע בס - על אף שהוא לא שומע אותו באמת. "בסופו של דבר, בבסיס הפיתוח מצויות המתמטיקה והפיסיקה. מדובר בעיבוד אותות, ויש צורך בהבנה של פסיכואקוסטיקה", מסביר שעשוע.

פסיכואקוסטיקה היא ענף בפסיכולוגיה של המוסיקה החוקר את התפישה האנושית הסובייקטיבית של הצליל. תפישה זו אינה נגזרת של מאפיינים פיסיולוגיים בלבד ותלויה במידה רבה גם במאפיינים פסיכולוגיים. אחד היישומים הבולטים של הפסיכואקוסטיקה הוא בנגני ה-MP3 (תחום שווייבס לא עוסקת בו). "זאת טכנולוגיה שניצלה את תכונות האוזן. היא הצליחה לדחוס את כמות המידע פי 10 ויותר באמצעות החבאת הרעש שנוצר כתוצאה מהטעות של הדחיסה במקומות שהאוזן לא שומעת", מסביר שעשוע.

המטרה של ווייבס היא לעשות מניפולציות על הסאונד באופן שיישמע טבעי, לנצל תכונות קיימות לטובת מטרה שמנסים להשיג. כך, למשל, התופעה שנקראת "התדר הבסיסי החסר" (The Missing Fundumental) גורסת שהמוח האנושי קולט גובה של צליל גם אם התדר היסודי חסר. שעשוע מסביר שכבר בימי הביניים ניצלו בוני אורגנים בכנסיות את התופעה: היות שאורך הצינור קובע את גובה הצליל, להפקת צלילים נמוכים מאוד נדרשו צינורות ארוכים, אבל היתה מגבלה פיסית להניח אותם. כדי לעקוף זאת ניצלו הבונים את האפשרות לשים כמה צינורות קצרים יותר במקום צינור אחד ארוך, והצליל שנוצר נתן תחושה דומה לצליל היסודי.

"גם מלחינים קלאסיים השתמשו בתופעה הזאת באופן מודע. הם נתנו לנגן שלהם לנגן שני צלילים בו זמנית כדי שתהיה תחושה של צליל ארוך, שנמצא אוקטבה מתחת. אנחנו הראשונים שהשתמשו בכך בהקשר של רמקולים ועיבוד אותות", אומר שעשוע.

דוגמה נוספת למוצר של ווייבס שעורך מניפולציה על הקול הוא ה"מקס סטריאו" שיוצר אפקט של סטריאו מלא גם כשרמקולים נמצאים קרוב מדי זה לזה. כדי שסטריאו יעבוד באפקטיביות מקסימלית, רמקול אחד צריך להיות בזווית של 30 מעלות ימינה והשני בזווית של 30 מעלות שמאלה. אבל כשמדובר במערכות קטנות כמו מחשב נייד, הרמקולים קרובים יותר - בזווית של כ-10 מעלות בכל צד, כך שלא מתקבלת חוויית הסטריאו.

"האפקט שיצרנו גורם לאשליה שהרמקולים מרוחקים יותר זה מזה", מסביר שעשוע. "הוא מבוסס על תופעה אקוסטית, שלפיה אנחנו מייצרים הפרדה בין מה שאוזן ימין שומעת למה שאוזן שמאל שומעת, על ידי סיגנל מסוים שאנחנו נותנים לכל אחד מהרמקולים. כל רמקול מבטל את ההשפעה של הרמקול השני באוזן הרלוונטית".

בעיה נוספת שצריך להתגבר עליה קשורה בעוצמת הצליל. הטכנולוגיה של ווייבס שנקראת "מקס ווליום" מביאה את העוצמה לרמה שתמצה כל הזמן את היכולת של הרמקול ועדיין תישמע טבעית - אף על פי שיש עיוות של המוסיקה המקורית.

"ביותר ויותר מחשבים ניידים יש עיבוד ספציפי של הקול, כך שכדי להתגבר על המגבלות של הרמקולים הקטנים מתבצע עיבוד אותות. זה משהו שהתפתח ב-10 השנים האחרונות ויש לנו חלק במהפכה הזאת. ברגע שהטלוויזיות עברו לטכנולוגיית LCD, גודל הרמקולים הצטמצם פי 10. יש מגבלות לרמקול הקטן אבל הטכנולוגיה מאפשרת להציג תוצאות טובות יותר".

"מוסיקלית לא השתנה כלום"

הלקוחות המסורתיים של ווייבס הם אולפני ההקלטות ויוצרים שמקליטים שירים. אם בעבר היה צורך באולפנים עמוסי מכשירים גדולים ויקרים בשביל להקליט אלבום, כיום אפשר להקליט אותו גם באולפן ביתי בעלות נמוכה בהרבה. את הררי החומרה מחליפות גרסאות תוכנה שמותקנות על המחשב ויודעות לעבד את הקול ברמה גבוהה. "כיום אפשר לעשות דברים גדולים מהבית. כך למשל, האלבום האחרון של אלישיה קיז הוקלט באולפן הביתי. היינו חלק מהמהפכה", אומר קרן.

"כמעט כל מוסיקאי, מפיק, טכנאי, או יוצר ברחבי העולם משתמש בתוכנות ממוחשבות דיגיטליות כדי לשפר את איכויות ההקלטה, לנקות רעשים, לתקן זיופים ולייצר אווירה מסוימת שלא היתה קיימת בחדר", מסביר המוסיקאי יעקב גלעד, שעובד עם החברה כיועץ תוכן וממונה על הקשרים עם האמנים.

"זה התחיל בתחילת שנות ה-90 ומאז התעצם. אנחנו מצויים בעידן שבו בכל חדר שינה וחדר עבודה יש אולפנים. אנשים עושים מיקסים גם בטיסה. האולפן הולך אתם יחד עם המחשב הנייד וכאן נכנסת לתמונה ווייבס, שמספקת את כל האפקטים. רוב האמנים, ובעיקר הצעירים, גם כאלה שפעם לא חשבו שהם יודעים להחליף מנורה, נוטים לרכוש עמדות עבודה דיגיטליות בבית די מהר. כיום הם מייצרים אלבומים בחדרי השינה וחלקם נמכרים במיליוני עותקים. החל בג'סטין טימברלייק וכלה באמנים בתחילת דרכם שעושים אלבום ראשון. זאת שיטת העבודה. זאת המהפכה שהתרחשה ב-20 השנים האחרונות".

גלעד נותן כדוגמה בישראל את עברי לידר, שהפיק בביתו את האלבומים שלו, את האלבום הראשון של עידן רייכל ואלבום של ריטה. כך גם יהודה פוליקר ויזהר אשדות, שמפיקים באולפנים ביתיים.

"המצב אצלנו דומה למה שקורה בחו"ל. כולם רוצים לחסוך כסף ואין פגיעה ביצירה כי הם בשליטה אמנותית גבוהה על מה שהם עושים. הם מתעוררים בבוקר עם רעיון וכשהם עוד בפיג'מה, הם רצים לממש אותו. זה חופש אמנותי בלתי רגיל. האפשרויות עצומות וזה כל כך כיף ולא יקר. אולפני ההקלטה הגדולים נסגרו כי הברזלים הגדולים - מפלצות מתכת גדולות ויקרות שהיו ממוצבות באולפן - נהפכו לתוכנות מחשב".

עד כמה התוכנות והעיבודים משנים את המוסיקה ועושים מניפולציה על המציאות?

"תמיד היתה טכנולוגיה והיו אנשים ששלטו בה, מאז תחילת ההיסטוריה של ההקלטות. בכל עשור, לאורך הדורות, היה צליל שאיפיין אותו. יש צליל ברור לשנות ה-50 וה-60, צליל שמזוהה עם שנות ה-70 ובשנות ה-90 התחילו עם הקלטות דיגיטליות שתופסות מקום חשוב בעיצוב של הצליל - הוא רחב, עמוק, מעניין יותר ומלא פרטים - אבל מוסיקלית לא השתנה כלום כי בסופו של דבר המלחינים חייבים להיות מוכשרים והקולות צריכים להיות טובים.

"היכולות שלנו השתנו - אם בעבר אפשר היה לחלום על זה, כיום החלום הוא בר השגה. המוסיקה לעולם לא תשתנה. האמצעים הטכניים משתנים כל הזמן וכל עשור יש שינוי. כעת אנחנו בעשורים של המהפכה הדיגיטלית, שיש לה גם יכולות ליצר הדמיות של צלילים מעשורים שונים".

קרן מסביר שהם מספקים למוסיקאי המתחיל פתרונות שונים, החל בכאלה שמחירם הוא מאות דולרים וכלה בחבילה שמחירה יכול להגיע ל-10 אלף דולר. "זה חלקיק מהעלות של אולפן. יש לנו מאות מוצרים, בדומה למוסך שיש בו הרבה כלי עבודה", מתאר קרן.

המפגש הראשון בין קרן לשעשוע התרחש לפני כ-30 שנה. קרן היה טכנאי אלקטרוניקה בן 21 אחרי צבא, ושעשוע בן ה-18 היה בתחילת שירותו הצבאי בפרויקט תלפיות. הם התיידדו בפגישה מקרית באולפן הקלטות והחלו לחלום ביחד בתחילת שנות ה-80 על פיתוח מכשירים דיגיטליים לתעשיית המוסיקה.

השנים חלפו, שעשוע למד פיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית וקרן למד מתמטיקה שימושית בטכניון. ב-1988 הם החלו בפיתוח ביתי וב-1990, אחרי שוויתרו על החלום להקים חברה משלהם, החלו לעבוד בחברת סטארט-אפ אמריקאית בנוקסוויל, טנסי. החברה לא החזיקה מעמד והתפרקה אחרי כשנתיים, וב-1992 הוקמה ווייבס על חורבותיה.

"אני ישבתי בארה"ב ומאיר בישראל. קיבלנו מימון בהיקף של 30-40 אלף דולר כהלוואה מחברת האשראי. קנינו ציוד, מערכת פיתוח, נעזרנו קצת בחברים ובאוקטובר 1993 שיחררנו את הכלי הראשון, שנחשב בזמנו לחדיש וביצע איזון תדרים למוסיקה לאולפנים. זה אחד הכלים הכי בסיסיים שהיה ראשוני ועשה הרבה רעש בשוק. אני זוכר את המספרים. באותו רבעון מכרנו ב-80 אלף דולר", מספר קרן.

החברה החלה להעסיק עוד ועוד אנשים ולצמוח מתוך ההכנסות שלה. כיום מעסיקה ווייבס בקומה ה-32 במגדלי עזריאלי כ-100 עובדים ו-50 נוספים בעולם. יש לווייבס חברה בת בארה"ב ושני סניפי פיתוח בהודו ובאוקראינה. משבר ההיי-טק בתחילת שנות ה-2000 אמנם לא השפיע עליהם, אבל את המשבר הכלכלי של השנים האחרונות הם דווקא כן הרגישו. "ראינו ב-2009 האטה בגידול. בשנים האחרונות כמעט כל האולפנים הגדולים קרסו והתעשייה נבנתה מהתחלה", אומר קרן.

"לא מערבבים אגו בניהול"

לצד השוק המסורתי, מנסה ווייבס ב-10-12 השנים האחרונות להגדיל את דריסת הרגל שלה בשוק הצרכני, שאותו היא רואה גם כמנוע צמיחה משמעותי. "הסאונד נמצא בכל מקום - בטלפוניה, במחשבים, בטלוויזיה, ברמקולים של המכונית ובמעליות. אנחנו אפילו לא מרגישים כמה זה עוטף אותנו. מדי שנה מיוצרים בעולם יותר מ-10 מיליארד רמקולים ומיקרופונים. השוק גדול ומפולח. לכל תחום יש צרכים שונים ואילוצים אחרים, וצריך להתאים כלים לכל אפליקציה. אנחנו משלימים פתרונות לחברות רבות", אומר קרן.

אחת העסקות המשמעותיות של ווייבס בשנה האחרונה היתה עם חברת דל, שהטמיעה בסדרת מחשבי ה-XPS סטודיו שלה את התוכנה של ווייבס, שמשפרת את איכות הקול באופן משמעותי. הפיתוח הזה הוא חלק מחטיבת ה"קונסיומרס" של ווייבס, שמפתחת ומשווקת טכנולוגיות עיבוד אותות ואודיו, המשפרות את איכות הקול במוצרי אלקטרוניקה כמו מחשבים ניידים, טאבלטים וטלפונים סלולריים.

למרות המיקום האסטרטגי, המשרדים של וויבס בישראל משדרים פשטות: הרהיטים בסיסיים, השטיח נראה ישן ובחדרים אין שום דבר מנקר עיניים. גם קרן ושעשוע לבושים בפשטות ונראים יותר כמו טכנאי אולפן צנועים, מאשר כמו יזמים ומנהלים מצליחים.

"פיתחנו תרבות ייחודית לנו ושונה מהנוף המקומי של תעשיית ההיי-טק. אנחנו לא מתנשאים. אנחנו לא מערבבים אגו בניהול. הרבה חברות ומצבים מסתבכים בגלל אגו. זה לא שהאנשים שלנו חסרי אגו, אבל בכל הקשור להחלטות, אנחנו ניגשים אליהן באופן נקי והגון. למרות הקומה הגבוהה שבה אנחנו עובדים, הרגליים שלנו נותרו על הקרקע. אנחנו אנשים של מאחורי הקלעים, מהנדסים שעובדים עם מהנדסים אחרים.

"קיבלנו את פרס הגראמי הטכני לא רק מפני שאנחנו שחקן בולט בתעשייה, אלא מפני שאנחנו גם מתנהגים בהוגנות. אני, באופן אישי, קורא כל מייל שנכנס לווייבס", מוסיף קרן, "התעשייה היא מיקרוקוסמוס ויש חברות אהודות יותר ואהודות פחות. אני מניח שאנחנו אהודים, אחרת לא היו בוחרים בנו.

"חברת תוכנה יכולה לעשוק את הלקוחות שתלויים בה לעדכונים, אבל אנחנו היינו הגונים עם הלקוחות וידענו להתנהל נכון. ידענו גם להודות בטעויות, שינינו מדיניות כשראינו שהיא לא התאימה ללקוחות, כמו מחירי שדרוג גבוהים מדי. המדד שלנו נקבע לפי איך שהיינו רוצים שיתנהגו כלפינו".

קרן ושעשוע מחזיקים ביחד בכשני שלישים ממניות החברה, ושאר המניות מוחזקות בידי משקיעים קטנים מתחילת הדרך ועובדים ותיקים. הגיוסים שלהם היו זעומים - ב-1999, כשכבר מכרו בהיקף של 3 מיליון דולר, הם גייסו 2.6 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים לפי שווי של 18 מיליון דולר. שנה לאחר מכן הם קיבלו מיליון דולר כהשקעה אסטרטגית של ימאהה - הפעם, עם התנפחות הבועה, לפי שווי של 80 מיליון דולר ("זה היה שווי גבוה, ב-2000, לפני הדוט.כלום", לדברי קרן).

ומה השווי שלהם כיום? "אנחנו לא יודעים וגם לא חושבים על זה. אנחנו לא חולמים בלילה כמה החברה שווה, אלא מה נמכור, מתי נגמור את הפיתוח, איך לשווק", עונה קרן ומוסיף שגם אין להם תוכניות להנפקה. "ב-2000 חשבנו על זה. כולם גייסו, אז מתוך קנאה נטו גם אנחנו רצינו. למזלנו, לא המשכנו עם זה קדימה ואני בכלל לא מצטער. היו מאז דיבורים אבל לא היינו צריכים. תמיד היינו רווחיים והשתמשנו בכסף להתפתחות".

בין החדרים הרבים במשרדי החברה, אפשר למצוא גיטרות, סינטסייזרים, ואפילו כינור ששייכים לעובדים של ווייבס - יותר ממחציתם הם מוסיקאים. "באופן טבעי, מוסיקאים מגיעים אלינו לעבוד", אומר שעשוע, "חלק מהתפקידים גם דורשים זאת. אם אתה מנהל מוצר או בקרת איכות, אתה חייב להיות בעל רקע של משתמש אמיתי. אם אתה מהנדס, אתה לא חייב רקע מוסיקלי, אבל בפועל העיסוק מושך אנשים עם הרקע הזה. יש הרבה אנשים מוכשרים שמגיעים לכאן. הם לא מחפשים הנפקה, אלא רוצים לעבוד בתחום הזה ולהיות יצירתיים. זה לא שהם מחכים במסדרונות לאקזיט".



גלעד קרן ומאיר שעשוע. עומדים מאחור : שחר גלעד, אשר מיטינסקי, מנחם עולש ותומר אלבז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו