בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיבת נוח ומהגרי עבודה במחזה אחד

מחזמר על תיבת נח התגלגל לעבודת מחול רב תחומית שעוסקת במהגרי עבודה. אריאל כהן ואסנת קלנר מסבירים מדוע החליטו לסיימה בווידוי

תגובות

המחשבה הראשונית של אריאל כהן ואסנת קלנר היתה ליצור מחזמר על בעלי חיים, בהשראת תיבת נח. לאחר מכן החליטו לשלב במופע גם את סוגיית מהגרי העבודה. לבסוף יצרו טבלה המורכבת משלושה טורים: רשימה של בעלי חיים, רשימה של מדינות שמהן מגיעים מהגרי עבודה לישראל, ורשימה של סוגי אמנויות במה.

מתוך אותה טבלה יצרו 15 הצלבות, כמו "שרקנית ניגרית שרוקדת פולקלור", "ברדלסית תאילנדית בתיאטרון בובות" או "ארנבת סינית שמבצעת אקרובטיקה". כדי לייצג את הדימויים השתמשו בין היתר בחיפוש אינטרנטי, שבמסגרתו בדקו מה מניבים הצירופים הללו בגוגל. מתוך התהליך הזה נולד המופע "חיות זרות" בביצועם, שיכלול מחול, משחק, שירה חיה ואפילו אמנות פלסטית, ויעלה במסגרת פסטיבל "א-ז'אנר" שיתקיים מהערב ועד מוצאי שבת בתיאטרון תמונע בתל אביב.

העיסוק במהגרי עבודה בא לידי ביטוי בין היתר באמצעות המשתתפת השלישית במופע, יערה שריג, שמגלמת מעין פועלת במה שמסייעת לשני המופיעים. היא הולבשה בחליפה מנומרת והוצמדו לה אביזרים סמליים שמייצגים לאומים שונים. בתחילה ניסו לצבוע את פניה בשחור, אבל "אם אתה שם את הדברים יותר מדי על פני השטח, אז אתה לא מותיר לצופה יותר מדי מקום לדמיון", אומר כהן.

לקלנר, בת 30, ניסיון במחול ובאמנות פלסטית. היא רקדה באנסמבל בת שבע (ובהמשך ניהלה בו חזרות), שימשה כאסיסטנטית של שרון אייל וברק מרשל, השתתפה ביצירות של ארקדי זיידס, אריאל אפרים אשבל ורונית זיו, ופעלה ככוריאוגרפית במסגרת יצירות מחול ומחזות זמר. במקביל לפעילותה בתחום המחול, השלימה תואר באמנות פלסטית בבצלאל.

כהן, בן 27, בוגר התיכון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, למד באקדמיה למחול ע"ש קירוב בוואשינגטון והשלים תואר באקדמיה הלאומית לבלט באמסטרדם. הוא רקד בבלט הלאומי ובבלט סקפינו בהולנד, בלהקת "IT Dansa" בספרד ובבלט ברן בשווייץ. לאורך שהותו בחו"ל זכה לעבוד עם מאסטרים כמו ירי קיליאן, נאצ'ו דואטו וויליאם פורסיית. בישראל רקד בין היתר באנסמבל בת שבע ובעבודות של מרשל ואפרים אשבל. ב-2009 החל לפעול ככוריאוגרף.

"עברנו הרבה תחנות זהות בזמנים שונים", מסבירה קלנר כיצד הכירו. במסגרת עבודתה כמנהלת החזרות של אנסמבל בת שבע, למשל, בחנה את כהן כשניסה להתקבל להרכב אך לא העבירה אותו. "שנים לאחר מכן היא אמרה לי שהייתי נוקשה", הוא אומר, ומספר כי הצטרף לאנסמבל רק מאוחר יותר, כשסיים את פעילותו בספרד. לאורך השנים חלקו השניים במה בעבודות שונות וקלנר גם השתתפה ביצירתו האחרונה של כהן, שהוצגה בפסטיבל "הרמת מסך".

אף שאינו מורגל ביצירה משותפת, מסביר כהן כי קלנר גילתה סלחנות כלפי ההיסטריות שלו והעניקה לו מרווח נשימה. "העבודה המשותפת כל הזמן יצרה פתרונות", הוא אומר. "זה לא קל ליצור. הרעיונות אמנם זורמים כמו מים מהשרוול, אבל יש לבחור, לעצב ולהבין אותם. למזלי, היה לי את אסנת לצדי, ויש לה וואחד ראש, ספרייה בינלאומית".

קלנר מוסיפה כי השותפות היתה מכרעת גם בהתחשב בלוח הזמנים הצפוף. "זאת היתה כמעט עבודת בזק", היא אומרת. עבודת המחקר המסיבית החלה רק לפני חודש וחצי, ולסטודיו נכנסו לפני שלושה שבועות בלבד. "בשלב המחקר הדומיננטיות היתה אצלי", היא אומרת, "וככל שהתפתחנו לביצוע, אריאל לקח פיקוד".

העבודה מלאה בהומור, ולכך תורמת ללא ספק הנוכחות הבימתית של השניים. האם התכנון היה ליצור קומדיה? "לא, אני חושב שאנחנו פשוט מצחיקים", אומר כהן. בתום העבודה נוטשים המשתתפים את הטכניקות הפרפורמטיביות השונות, ניצבים ישירות מול הקהל ונושאים מונולוגים על יחסם לסוגיית מהגרי העבודה. "מה שקרה זה שנוצרה מין הצטברות של קטעים שאנחנו מאוד נהנים מהם", מסביר כהן, "שהדגש שלהם הוא על 'שואו'. ואז פתאום הגיע הרגע שבו הכל הרגיש דל יחסית והיה צורך לחפש מענה כן. כדי להעניק לעבודה איזון, הוחלט לנקוט פעולה של וידוי".



קלנר וכהן בחיות זרות. יש לה וואחד ראש, ספרייה בינלאומית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו