בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנק ישראל נגד הספקולנטים הזרים: דורש נזילות של 10% בעסקות מט"ח

יום לאחר שהטיל חובת דיווח על עסקות מט"ח גדולות, הפתיע אתמול סטנלי פישר שוב והודיע כי החל ביום חמישי הבא יידרשו הבנקים להפריש 10% במזומן בעת ביצוע עסקות סוואפ ופורוורד במט"ח של תושבי חוץ ? המטרה: לבלום את ייסוף השקל, הפוגע ביצוא, ולהקטין את השפעת המשקיעים הזרים שמנסים להרוויח מהתחזקות השקל ? מהלכים דומים נוספים ייתכנו בקרוב

תגובות

>> בפעם השנייה בתוך יומיים מפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר במאבקו נגד התחזקות השקל: אתמול הודיע הנגיד כי החל מיום חמישי הבא תוטל על כל התאגידים הבנקאיים בישראל חובת נזילות של 10% בכל העסקות בנגזרי מט"ח (סוואפ ופורוורד) של תושבי חוץ, בהתאם להוראה חדשה של בנק ישראל.

ההחלטה החדשה של בנק ישראל באה בהמשך להחלטה שפורסמה שלשום, לחייב משקיעים זרים, כמו גם את תושבי ישראל, לדווח על כל עסקת מט"ח יומית בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר, ולחייב משקיעים זרים בלבד לדווח על כל עסקת מק"מ ואג"ח ממשלתי קצר מועד בהיקף של יותר מ-10 מיליון שקל.

בבנק ישראל גיבשו את שני המהלכים בחודשים האחרונים. המטרה הראשונית היא לבלום את התהליך הנמשך כבר יותר משלוש שנים, של תיסוף השקל מול המטבעות המובילים בעולם, הדולר והיורו, הגורמת לפגיעה ביצוא.

עד כה השתמש הנגיד במכשיר אחד במלחמתו בייסוף השקל: רכישת דולרים מאסיבית בשוק ההון בתל אביב. לאחר שרכישה של יותר מ-40 מילארד דולר שלא הביאה אותו ליעד הנדרש , החליט הנגיד להפעיל, בינתיים, שני צעדים חדשים.

בהחלטתו על חובת הדיווח פתח בנק ישראל ארגז כלים חדש שבו לא השתמש עד כה. עם זאת, מדינות שונות בעולם החלו באחרונה להשתמש בכלים דומים. כך למשל, במהלכים דומים לאלו שננקטו שלשום כבר משתמשות מדינות כמו ברזיל וצ'ילה (ראו מסגרת).

בנק ישראל הסביר אתמול כי "בחודשים האחרונים חל גידול ניכר בהיקף העסקות בנגזרות מט"ח שביצעו תושבי חוץ. חלק מהותי מהגידול מקורו בפעילות לטווח קצר של תושבי החוץ. צעד זה נועד לחזק את יכולת בנק ישראל להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, המדיניות בתחום מטבע חוץ והיציבות הפיננסית. צעד זה נעשה על ידי בנק ישראל במסגרת הצעדים הנשקלים על ידי הבנק ועל ידי האוצר בתחום המט"ח".

בשבוע שעבר שקדו בבנק ישראל הנגיד עם אנשי הפיקוח על הבנקים והצוות המשפטי של הבנק, על ניסוח שורה של צעדים שמטרתם להגביל את פעילות הזרים בשוק המט"ח. לא מן הנמנע כי בימים או בשבועות הקרובים ינקוט הבנק מהלכים נוספים. העובדה שהבנק פירסם שני מהלכים שמטרתם דומה שלשום ואתמול, ולא באותו יום, מוסברת בבנק בטעמים טכניים בלבד. בנק ישראל היה מתואם בפעילותו עם האוצר, באמצעות מנכ"ל המשרד, חיים שני.

להקטין את השפעת הזרים

לפי ההחלטה החדשה של בנק ישראל, הבנקים יחויבו להפריש 10% מהערך הנקוב של כל עסקת סוואפ (החלף) או פורוארד (קדימה) עם תושבי חוץ. את ההפרשה יצטרכו הבנקים להפקיד בבנק ישראל בפיקדון שאינו נושא ריבית.

מבחינת הבנקים המסחריים מדובר ב"כסף מת". כלומר בכסף שלהם ששוכב במרתפי בנק ישראל, בלי ריבית ומבלי שיוכלו לבצע עליו עסקות. מבחינת בנק ישראל מדובר ב"כרית ביטחון". ההפקדה תייקר לבנקים את עסקות הסוואפ והפורווארד ב-10-20 נקודות בסיס בעסקות שהמרווח בהן אינו גדול.

בבנק ישראל מקווים שהמהלך הזה יקטין את מספר עסקות הסוואפ והפורווארד של הזרים ואת היקפן. הרקע למהלך של בנק ישראל שלשום ואתמול הוא העלייה החדה שנרשמה בפעילות של תושבי חוץ בשוק נגזרי המט"ח (סוואפ ופורווארד) והעלייה החדה בחלק שלהם בפעילות בשוק המק"מ בישראל, שעלה מכ-2% בתחילת 2009 לכ-20% בסוף 2010.

הבנק חושש כי בעת משבר, או בשל שינוי בסנטימנט של משקיעי חוץ כלפי המשק הישראלי, מסיבה כלשהיא, המשקיעים הזרים יוציאו את הכספים שלהם מישראל בפרק זמן קצר מאוד, מה שעלול להשפיע על היציבות הפיננסית.

סיבה נוספת למהלכים החדשים של בנק ישראל, ויש שיגידו כי היא החשובה מבין שתיהן, היא מאמץ להקטין את ההשפעה שיש לפעילות לטווח קצר של הזרים על שוק המט"ח. בבנק ישראל סבורים שהזרמת הדולרים של הזרים לישראל מביאה במידה רבה ללחצים לתיסוף השקל - מה שפוגע ביצוא הישראלי.

ההתערבות המינהלית של בנק ישראל שלשום ואתמול בשוק המט"ח נוגדת את עקרונות היסוד של בנק ישראל מאז שאימץ בסוף שנות ה-90 את עקרונות הליברליזציה בשוק המט"ח של ישראל. היא גם נוגדת, במידה רבה, את האני מאמין הכלכלי של סטנלי פישר, שמתנגד להתערבות בשוק המט"ח. ואולם, הבנק והנגיד סטו מעקרונות הבסיס שלהם כשהחלו לפני כשלוש שנים להתערב בשוק המט"ח. אם גם שני המהלכים החדשים לא יעזרו בנק ישראל עלול להידרש לשורה של צעדים נוספים, כמו הטלת מס מחזור על עסקות מט"ח, , הטלת מס על הכנסות מרכישת מקמ"ים והגברת הפיקוח עד כדי הגבלה על תנועות הון זר לישראל.

-

עסקת פורוורד במט"ח

עסקה שבה שני צדדים מסכימים ביניהם על החלפת סכומי מטבעות ידועים בעתיד בשער שנקבע כבר כיום. עסקות כאלה נועדו בעיקר לגדר סיכון עבור יצואנים שרוצים ודאות בנוגע לשער החליפין ביום שבו יקבלו תשלום עבור מוצריהם. ספקולנטים מבצעים עסקות כאלה במינוף פיננסי במטרה להרוויח משינוי בשערי המטבע

-

עסקת החלף (SWAP)

עסקה שבה מחליפים זרם תשלומים עתידי אחד בזרם אחר. לדוגמה, משקיע יכול לקבל (תמורת תשלום מסויים לגוף פיננסי) ריבית על השקל במקום על הדולר וליהנות מהפרש הריביות בין המטבעות. מבצע עסקה שכזו נוטל סיכון שבתקופת העסקה שער הדולר יתחזק לעומת השקל




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו